הלוואה
צילום: Andrea Piacquadio Pexels

עשור לוועדת חודק: המוסדיים עברו להשקיע בשוק ההלוואות הפרטיות

בנק ישראל ורשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, מפרסמים מחקר לפיו בעקבות 'ועדת חודק' המוסדיים צמצמו את ההשקעה שלהם דרך אג"ח ועברו לשוק ההלוואות הלא סחירות. הסיבה לדבריהם היא כי למוסדיים יש פחות מוטיבציה לבצע ניתוחי עומק לחברות. זה נכון חלקית בלבד. אבל הסיבה האמיתית הרבה יותר פשוטה: כי האג"ח הסחיר יקר - הרבה בגלל המוסדיים עצמם
נתנאל אריאל | (4)

רפורמת בכר הובילה לפיצול כספי קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים ל'מוסדיים', וזאת מתוך מטרה שיתפתח שוק אשראי חוץ בנקאי, לצד הבנקים ובכך תגבר התחרות בתחום. הכסף זרם והיקף הנכסים של המוסדיים הלך וגדל אלא שבעקבות המשבר הפיננסי של 2008 נוצר החשש כי הכספים של החוסכים במוסדיים לא מנוהלים בצורה איכותית - והוקמה 'ועדת בודק' - במטרה לבחון את הבעיות.

אחת השאלות הגדולות היו על החלטות ההשקעה של המוסדיים, ועל כך שוועדות ההשקעה רוכשות אג"ח (אגרות חוב) ללא ביטחונות, ומבלי לבצע בדיקות מקדימות כדי לראות שהחברות הללו מספיק טובות להשקעה, ולא לוקחות סיכון מיותר על חשבון המשקיעים.

 

בשורה התחתונה, ההמלצות של ועדת חודק נכנסו לתוקף בספטמבר 2010 אך הוחלו רק על תחום האג"ח הקונצרני, קבעו כי החברות יצטרכו לעמוד התניות חוזיות ואמות מידה פיננסיות בשטרי הנאמנות של האג"ח המונפקות. או במילים יותר פשוטות - לחייב את המוסדיים לבצע בדיקות נאותות כדי לוודא את איכות החברות, בטרם ישקיעו בהן (עלויות ניטור).

כעת, מחקר משותף של איתי קדמי מחטיבת המחקר בבנק ישראל, וגיא לקן מנהל המחלקה הכלכלית ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, קובע כי המובן מאליו קרה: המוסדיים החליטו להשקיע פחות באפיק ההשקעה של האג"ח ועברו לאפיק השקעה אלטרנטיבי: נכסים לא סחירים (למשל - השקעה בכביש 6, בתי דיור מוגן ועוד)

"לאחר יישום המלצות הוועדה, הגופים המוסדיים שינו את תמהיל השקעותיהם בחוב קונצרני ולמעשה הסיטו את השקעותיהם מאפיק האג"ח הסחירות לאפיק ההלוואות הפרטיות. בנוסף, פער המחירים בין שני מכשירי חוב אלו מצטמצם באופן מובהק סטטיסטית וכלכלית בעקבות יישום המלצות הועדה. ממצאים אלו מעידים כי המלצות ועדת חודק הביאו לגידול בביקוש להלוואות פרטיות על חשבון הביקוש לאג"ח סחירות בקרב הגופים המוסדיים, ולמעשה גרמו לשינוי בהעדפות ההשקעה שלהם בחוב קונצרני".

לדברי החוקרים: "המחסור בתמריץ בקרב המשקיעים לבצע ניטור בשוק חוב סחיר, המאופיין במספר רב של משקיעים מהווה ככל הנראה את הסיבה לצמצום ההשקעות באג"ח קונצרני. היות ורק על סוג אחד של משקיעים (המשקיעים מוסדיים) מוטלת החובה הרגולטורית לבצע ניטור, מתקיים מצב שמשקיע אחד נושא בעלות הניטור, אך נהנה מהתועלת שלה רק באופן חלקי. לכן, הגוף המוסדי יעדיף להשקיע בחוב לא סחיר – אפיק ההלוואות הפרטיות – בו הוא ייהנה באופן בלעדי ומלא מכלל פעולות הניטור שאותן הוא מבצע".

אלא שהמחקר של בנק ישראל והרשות מתעלם מהסבר הרבה יותר פשוט לשינוי: המוסדיים מחפשים תשואה לכספים שהם מנהלים, יש תחרות בין המנהלים וכולם רוצים להראות שהם משיאים תשואה למשקיעים והחוסכים שלהם. האפיק של האג"ח נותן תשואות עלובות למדי בעשור האחרון וממילא הם חיפשו אלטרנטיבות להשקעה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הם כבר ממילא ניפחו את שוק האג"ח, והעלו אותו לרמות גבוהות, כך שגם כאשר שוק המניות נמצא בשיאי כל הזמנים - אפיק האג"ח מסוכן מדי גם הוא וכלל לא מהווה אלטרנטיבה להשקעה (בניגוד לתיאוריות הכלכליות הקלאסיות על כך שאג"ח ומניות מנהגים הפוך - בעשור האחרון שניהם עולים יחד). 

משום כך, הם חיפשו - וגם מצאו - אפיק השקעה חדש, נכסים לא סחירים, שגם לו כמובן יש את הסיכונים שלו, אבל הוא טרם התנסה בפועל במשבר פיננסי ובינתיים מייצר תשואה עדיפה, פרמיה שנובעת בגלל חוסר הסחירות. אמנם, ככל שיותר גופים נכנסים לנכסים הלא סחירים כך מנגד הפרמיה העודפת הזו מצטמצמת - אבל עדיין היא עדיפה על האג"ח.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מבין עניין 11/10/2021 10:05
    הגב לתגובה זו
    לדעתי רק ניהול דרך IRA עם מנהל השקעות שישקיע באגחים ספציפיים עם תאירך פידיון יכול למזער את הנזק שעלול לבוא.. רב רובו של הציבור לא מכיר מה האפשרויות ב IRA ואתרי הכלכלה לא עוזרים לצערי לפתוח את הנושא... גם השקעות אלטרנטיביות ניתן לשלב לעיתים ב IRA וגם לנהל את כל כספי הפנסיה בקופת גמל שכיר IRA..( כמובן עם שילוב של ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה מלא), האפשרויות עצומות, אנשי ההשקעות בסקטור מנהלים בדכ את ההשתלמות והפנסיה ב IRA , וזה עוד לפני אפשרות של קטסטרופות חס וחלילה שעלולות לתקוע את הכסף שלכם במוצרי השקעה ללא יכולת זמנית לפדות או לשנות את ההשקעה, למי שזוכר משברים גדולים, ב IRA הכל נעשה מיידית ובלחיצת כפתור מנהל ההשקעות שבקשר ישיר איתך. בהצלחה לאמיצים
  • 3.
    ערן 10/10/2021 16:39
    הגב לתגובה זו
    האגח נהייה יקר הרבה לפני שהמוסדיים עברו להלוואות פרטיות. אבל היי, אתה כתב, אתה לא צריך לעשות מחקר אלא פשוט לפרסם כתבה בלי נתונים... שכחת גם שקרנות נאמנות לא כפופות לחודק קונים כל אגח לפי כמות ההשקעה בהן
  • 2.
    אם ככה למה מניף יורדת כמו צוללת (ל"ת)
    מניף 10/10/2021 13:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מנש 10/10/2021 13:41
    הגב לתגובה זו
    להפסדי העתק בדולרים יצטרפו ההפסדים באג"ח, אבל לא נורא, זה הכסף שלנו של "אף אחד"
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי -11.1%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד -8.35%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? על נייס וחברות השבבים

הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'?

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס -2.11%  צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה  ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר. 

מצד אחד, יש שרואים בזה הזדמנות נהדרת. מצד שני, יש כאלו שזוכרים ש"מר שוק" יודע הכל. אולי הוא יודע שאזהרת רווח או הנמכת ציפיות בדרך. כלומר, מה שנראה הזדמנות יכול להיות המחיר האמיתי כי התחזית תרד. ולמה שהיא תרד? כי החברה נמצאת בשוק מאוד מאוים על ידי ה-AI. 

תחום התוכנה וחברות התוכנה סובלות מהכניסה של ה-AI. הן אומנם מתייעלות בזכותו ומוותרות על גיוסי ג'וניורים, אלא שהליבה שלהן בסכנה - הרעיון הטכנולוגי, פיתוח התוכנה שלהם נמצא בסכנה - מה שלקח פעם לפתח במשך שנים הפך לעניין של שבועות וחודשים בודדים. התחרות מתעצמת, הסכנה גוברת. החשש שיקומו סטארטאפים יעילים ומהירים ותוך חודשים יעמידו מוצר מתחרה. היתרון של הוותיקות הוא במערכת משומנת עם שיווק, תפעול, וקשרים. אבל בסוף למוצר יש משמעות גדולה. לקוחות לא ימהרו לעזוב, אבל זה יכול לבוא לידי ביטוי בתמחור נוח יותר. חברות התוכנה צריכות לחשב מסלול מחדש.


גם טבע 0.56%   צפויה לרדת ב -1.1%, טאואר 1.44%  ב-2.4% כשמנגד קמטק -1.51%  ו נובה -8.04%  צפויות עלות מעט. הנה טבלת הארביטראז' (הקליקו להיכנס לכל המניות):