דוח ועדת חודק אשר נמסר לממונה החדש על שוק ההון נועד לעסוק "בקביעת פרמטרים להתיחסות גופים מוסדים כאשר הם מעמידים אשראי באמצעות רכישת אג"ח". מסקנות הבינים של הדו"ח עוררו סערה והתנגדות כאשר הוגשו לפני חודשיים מספר, במאמר הקצר שלפנינו נסקור את המסקנות של הועדה כפי שהוגשו.

היוזמה להקמת ועדת חודק באה בעקבות משבר 2008, כאשר חלק מהאגחים אשר היו בתיקי הפנסיה של הציבור נסחרו בתשואות של אג"ח זבל והיה חשש לחדלות פרעון של חלק מהחברות.

בתקציר המנהלים של הדוח מציינים חברי הועדה את החשיבות של החסכון הפנסיוני ואת היקפו, כשליש מסך הנכסים הפיננסים של הציבור הישראלי, ומציינים את הצורך לדאוג כי כספים אלו ובעיקר אלו המשמשים למתן אשראי, ינוהלו בצורה הנכונה והבטוחה ביותר.

בחלקו הראשון סוקר הדוח את המצב בארץ, את חולשת הגופים המוסדיים בנתינת האשראי החוץ צרכני ומשווה את המצב הנהוג הן למצב המתקיים בחו"ל והן ןשוק האשראי הבנקאי:

השינויים הגדולים בשוק ההון, רפורמת בכר, שינויים בתקנות השקעה ועוד , הביאו לכך שהיקף האשראי החוץ בנקאי גדל.

קרנות הפנסיה, קופות הגמל והביטוח (הגופים המוסדיים) הפכו להיות שחקן משמעותי ביותר בשוק זה. הגידול הוא דרמטי, אם בשנת 2003 היקף האשראי של הגופים המוסדיים היה 45 מיליארד ש"ח, 12% מסך נכסי הקופות, בספטמבר 2009 היקף האשראי החוץ בנקאי היה כבר 135 מיליארד או 30% מסך נכסי הקופות! גידול זה הביא לכך כי הגופים המוסדים החזיקו ב-64% מהיקף אגרות החוב הקונצרניות הרשומות למסחר וכמעט בכל האג"ח הלא סחיר.

היקף זה מחייב את הגופים המוסדים לפתח סוג חדש של מומחיות, המומחיות במתן אשראי וליווי של אותו אשראי לאורך זמן , ניהול סיכונים, ובקרה.

הנקודות היחודיות לשוק ההון הישראלי הן מצד אחד משק קטן וצעיר, מערכת בנקאית דומיננטית ,ריכוזיות וניגודי ענינים ומצד שני פיזור רב של הגופים המוסדיים הן מבחינת מספרם והן מבחינת הפיזור בתיק ההשקעות וחוסר היכולת לשיתוף פעולה בין הגופים הביא לכך שהכוח בהנפקה עבר לחברה המנפיקה, מבקשת האשראי, חוסר יכולתם של הגופי המוסדיים לשתף פעולה ולנהל משא ומתן מול הגופים המוסדיים בולט במיוחד למול ספק האשראי הנוסף במשק- המערכת הבנקאית, שם שיטת הפעולה היא שונה ומאפשרת שיתוף פעולה בין בנקים ליצירת קונסורציום מוסדי.

נקודה נוספת בה דן הדוח הוא בתניות האג"ח שבניגוד לנהוג בחול חסר קיומן של של תניות חוזיות ואמות מידה פיננסיות ( כמו לדוגמא שעבוד שלילי, מגבלות על שינוי שליטה ועוד).

לסיכום הנקודות הללו מצויין כי:

שוק האג"ח הלא ממשלתי מתאפיין במספר חולשות בסיסיות, שימורן משפיע על השוק ויכול במקרים מסויימים לפגוע בחסכון הפנסיוני, לאור כל זאת וכל עוד השוק לא יצר מנגנונים עצמאים נדרשת מעורבות רגולטורית לצורך הסדרת שיפור איכות האג"ח הקונצרני.

החלק השני דן בכלים שלדעת הועדה יוכלו להסדיר ולעזור לגופים המוסדיים בבואם לתת אשראי וכל זאת לצורך הגנה על החוסכים:

1. גיבוש תניות חוזיות ואמות מידה פיננסיות לצורך מעקב אחר מצבה הפיננסי של החברה ויכולתה לפרוע את חובה.

2. הרחבת התשתית ליכולת למו"מ בין הגופים המוסדיים לחברה המנפיקה לפני ההנפקה:

- קביעת פרק זמן של 7 ימי עסקים לפחות לפני מועד ההנפקה / ההתחיבות- לקבלת מידע מהחברה המנפיקה.

-פרסום פומבי טרם ההנפקה של השאלות שנשאלו החברות והתשובות שנתקבלו

3. הכנת ניתוח /אנליזה כתובה על ידי הגוף המוסדי טרם רכישה בשוק הראשוני.

4. רכישת אג"ח על ידי מוסדיים מחברות שאינן מדווחות (חברות פרטיות)

- קביעת סוג המידע שגופים מוסדיים ידרשו לקבל טרם ההנפקה

-קביעת סוג המידע שגופים מוסדיים ידרשו לקבל במהלך תקופת החוב.

- מינוי נאמן בהנפקות בהם משתתפים מספר מינימלי של גופים מוסדיים.

5. קביעת תניות חוזיות ואמות מידה פיננסיות

- קביעות מפורשות של החברה המנפיקה ביחס לנושאים מסויימים ?רישום למסחר, הפסקת/ הורדת דירוג ועוד

- קביעת תניות חוזיות ואמות מידה מינימליות

- קביעת תניות חוזיות ואמות מידה מומלצות

6. קריאה לרשויות לאפשר שיתוף פעולה בין הגופים המוסדיים

- מנגנון נציגות דחופה

- נציגות מטעם הגופים המוסדיים שתפעל במשותף במהלך המו"מ לפני ההנפקה

- יסודם של פורומים משותפים של גופים מוסדיים לגיבוש פרקטיקות נאותות

7. נאמן על

8. סיווג אג"ח תוך כדי התיחסותלסוגיהן השוניים כפונקציה של בכירות /נדחות החוב לעומת חובות אחרים של החברה המנפיקה.

9. גיבוש מדיניות ביחס לרכישת אג"ח בשוק המשני

10. חובת רישום אג"ח לא סחיר בלשכת הרישום.

מסמך סיכום זה מצביע על העובדה כי הועדה הבינה כי שוק החוב החוץ צרכני סובל מקשיים שחלקם מבניים וחלקם תהליכים.

טיפול בנקודות אלו יוביל אותנו לשוק אשראי חוץ צרכני בוגר יותר וטוב יותר מזה שהכרנו במשבר האחרון.

האם המלצות אלו יספיקו במידה ויתקבלו?

אין ספק שקבלת ההמלצות יאפשר ניהול טוב יותר של האשראי החוץ בנקאי יחד עם זאת יש לקחת בחשבון עוד שתי נקודות:

1. יש צורך במחויבות הגופים המוסדיים לביצוע שינויים פנימים גם אצלם פנימה.

2. והשאלה הגדולה היא האם בחינת הועדה והמלצותיה נעשו רק על סמך התוצאות של המשבר האחרון או שהמלצותיה חוזות כבר את הכשלים של המשבר הבא כשיבוא ומטפלות גם בהם.

*עורך דין ירון שמיר, עוסק כ-15 שנים בתחום הפנסיוני במגוון תפקידי ניהול , עוסק בפיתוח עסקי בתחום הפנסיה, הגמל והביטוח ומשמש כמומחה הפנסיוני של Bizportal.

*האמור לעיל אינו מהווה משום המלצה ו/או ייעוץ כלשהו ואינו מהווה תחליף לייעוץ / שיווק פנסיוני, המתחשב בנתונים או בצרכים המיוחדים של כל אדם, ותכליתו לשמש כהבהרה והסברה בלבד.