העליון: יישלל רשיונן של חברות קנאביס שבפעילותן מעורבים עבריינים

נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, אשרר את פסילת רשיונותיהן של שתי חברות קנאביס על בסיס מידע מודיעיני משטרתי הקושר אותן לביצוע עבירות פליליות. עמית דחה את ערעוריהן של החברה הטכנולוגית לגידול צמחי מרפא וחברת גרינקום אגרו, על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לדחות את עתירתן נגד ההחלטה.

עמית מציין, כי "קיימים קשרים ועירוב תפקידים בין החברות: עד לחודש ספטמבר 2024 שימש מר שרון קומרז כמנכ"ל של שלוש החברות [כולל גרינקום 4U - א.ל]; רעייתו משמשת כמנכ"לית, דירקטורית ובעלת מניות בחברת גרינקום, כדירקטורית במשיבה, וכעובדת רגולציה בחברה הטכנולוגית. יתרה מכך, חלק ניכר מעובדי המערערות כיהנו באותה המשרה במקביל בשתיהן, בין היתר, מנהל החווה, מנהל האבטחה, המגדל הראשי, היועץ המשפטי, וסמנכ"ל הכספים".

מידע על סחר בלתי חוקי

רשיונן של החברות נשלל בשלהי 2024, ובעקבות עתירתן ביטל משרד הבריאות את ההחלטה והרחיב את הפרפרזה שמסר להן לגבי החשדות נגדן. על פי הפרפרזה, "בידי משטרת ישראל קיים מידע עדכני, מהימן ומוצלב... הקושר את [החברות] לסחר בלתי חוקי בקנאביס רפואי ולקשר עם גורמים עבריינים"; וכן כי "על פי תוכן המידע, במקום מתבצעת זליגה של סמים בהיקפים גדולים". בספטמבר 2025 שב משרד הבריאות ופסל את רשיונותיהן. החברות הציעו, כי 51% ממניותיהן יועברו לידי חברה חיצונית בבעלות קציני משטרה בכירים בדימוס.

בית המשפט המחוזי (השופט אלי אברבנאל) דחה את עתירתן באומרו, כי המידע מלמד שבפעילותן "מעורבים בדרכים שונות, גורמים עברייניים משמעותיים הפועלים באופן מתמשך". הוא גם קבע, כי המתווה שהציעו לא יספיק כדי למנוע את החשש לזליגת קנאביס, בשל היקף הפעילות הנרחב שלהן והפרצות באבטחתן.

• טראמפ חתם על הצו ומניות הקנאביס מגיבות בתנודתיות
• קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בדחותו את הערעור אומר עמית, כי רשות מינהלית רשאית להסתמך בהחלטותיה גם על מידע מודיעיני וחומרי חקירה סמויים. " אכן, הסתמכות של הרשות על חומר חסוי מגבילה מטבעה את זכות הטיעון של הנפגע מההחלטה. ברם, כידוע, זכות זו אינה מוחלטת, ויש לאזנה אל מול אינטרסים ציבוריים, וביניהם הצורך בהגנה על מקורות, שיטות ואמצעים של המשטרה".

חשש לזליגת קנאביס

עמית מוסיף: "מטבע הדברים, התמודדות עם פרפרזה אינה שקולה לעיון בחומר החקירה המלא. אולם, בשים לב לטיב החומרים ולאינטרס הציבורי שבשמירה על סודיותם, התרשמנו כי הפרפרזה העדכנית משקפת נאמנה את ליבת החומר החסוי, וכי היה בה לאפשר למערערות לממש את זכות הטיעון שלהן באופן מספק. נוכח האמור, דין טענותיהן בדבר קיומו של 'שימוע על עיוור' - להידחות". 

גם אם יש צורך ברף ראייתי מחמיר יותר בעת ביטול רישיון קיים, ממשיך עמית, אין בכך כדי לסייע לחברות. הוא מצטט את החלטתו של אברבנאל, לפיה השלילה נשענת על "ידיעות מודיעיניות מרובות שמשקלן רב", המלמדות על "מעורבות מתמשכת של גורמים עברייניים משמעותיים בפעילות החברות". עמית מדגיש: "התרשמותנו היא כי אין לפנינו חשש ערטילאי, אלא תשתית עובדתית ממשית המבססת כדבעי את המסוכנות הנשקפת מהמשך פעילותן של המערערות, בפרט בשים לב לטיב הרישיון שבו מדובר".

• קצינים ביחידות מסווגות בצה"ל ובמשטרה מואשמים בעבירות בעשרות מ"ש
• צעד חריג: ביהמ"ש הוציא צו עיכוב יציאה מהארץ לאזרח אמריקני
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• עובד עירייה התנדב לעזור לקשיש, ויירש את כל רכושו

המתווה שהציעו החברות אינו מספיק, ממשיך עמית. "נוכח המידע החסוי, אין די בהעברת מניות השליטה ובהחלפת שדרת הניהול - כדי לאיין את החשש לזליגת קנאביס. מסקנה זו מבוססת היטב, בפרט בהתחשב בהיקף הפעילות הנרחב של המערערות, בריבוי העובדים, בפרצות האבטחה שנתגלו, ובמעורבות של גורמים עברייניים בהתנהלות המערערות". 

החברות חויבו בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין הסכימו עם עמית. את החברות ייצגו עוה"ד עופר ברטל, עמיר ברטל ומאיר ארנפלד, ואת המדינה - עוה"ד יעל קולודני-ערבה וידיד אור.