הקנס על האגו: הגברים שחושבים שהם חכמים מהשוק ומשלמים על זה ביוקר

כמה עולה הביטחון העצמי של המשקיע הממוצע? אם תשאלו את פרופסור טרנס אודין וברד ברבר מאוניברסיטת קליפורניה, התשובה היא 2.65% בממוצע מהתשואה השנתית שלכם. מחקרם הקלאסי שפורסם תחת הכותרת הקנטרנית "גברים יישארו גברים", וכלל ניתוחים של עשרות אלפי חשבונות מסחר, חשף נתון מטריד: גברים סוחרים הרבה יותר מנשים - ודווקא המסחר העודף הזה הוא ששוחק להם את הרווחים. בעוד שנשים הפגינו איפוק יחסי, גברים רווקים סחרו ב-67% יותר והשיגו תשואות נמוכות ב-2.3 נקודות אחוז בכל שנה. הפער הזה לא נבע מחוסר ידע, אלא מהטיה קוגניטיבית עמוקה: הערכת יתר של הדיוק האישי והאמונה שניתן "להכות את השוק" באופן עקבי.

הבעיה היא שהחולשה האנושית הזו רק החריפה בעידן הדיגיטלי. אם פעם עמלות המסחר היו מחסום טבעי, הרי שבעולם של אפליקציות מהירות, עמלות אפסיות וחשיפה בלתי פוסקת לקבוצות טלגרם ופורומים של מניות ממים, הקנס על ביטחון מופרז הפך לגבוה מאי פעם. מחקרים עדכניים מ-2024 ו-2025 מראים כי השילוב בין עודף ביטחון עצמי לרשתות חברתיות יוצר את התנאים המושלמים להחלטות הרסניות - נפח המסחר הגבוה פוגע בכיס של המשקיע הבודד, אבל על הדרך מעוות את מחירי המניות בשוק כולו.

החוקרים ניתחו חשבונות מסחר של יותר מ-35,000 משקי בית בבית השקעות אמריקאי גדול, בתקופה שבין פברואר 1991 לינואר 1997, ויצאו עם ממצא חד משמעי: גברים סוחרים הרבה יותר מנשים, והמסחר העודף הזה פוגע להם בתשואה.

הנתונים המדויקים מדברים בעד עצמם. גברים סחרו 45 אחוזים יותר מנשים, ומחזור התיק שלהם היה גבוה בהתאם: גברים רווקים סחרו 67 אחוזים יותר מנשים רווקות והרוויחו תשואות שנתיות מתואמות סיכון נמוכות ב-2.3 נקודות האחוז. ברבר ואודין הסבירו את הפער בביטחון עצמי מופרז. פסיכולוגים הראו לאורך שנים שגברים מעריכים יתר על המידה את הדיוק של הידע שלהם, במיוחד בתחומים כמו פיננסים. כשאתה משוכנע שאתה יודע משהו שהשוק לא יודע, אתה סוחר. כשאתה סוחר הרבה, אתה משלם עלויות עסקה ומסים, ובסטטיסטיקה הענקית של השוק, רוב הבחירות שלך יהיו בינוניות.

• נדחתה בקשה לייצוגית נגד כלל על מכירת מניות אלרוב ב-2021
• עתירה נגד הרחבת האחריות על פרטים מטעים בדוחות חברה כלולה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האם הגברים באמת אשמים?

השאלה שצריכה להישאל היא: האם זו באמת אשמת הגברים או שמסחר היתר נובע מסיבות אחרות? מחקר מאוחר יותר של רנקה רואו וברנד ווברדט, שהתפרסם ב-2019 בכתב עת שעוסק בכלכלה התנהגותית, בחן את השאלה הזו ישירות. הם שחזרו את הממצא שגברים סוחרים בערך 50 אחוזים יותר מנשים, אבל מצאו שגם כשמשווים גברים ונשים ברמות דומות של ביטחון, הפער נותר באותו סדר גודל. במילים אחרות, ביטחון עצמי מסביר רק חלק מהסיפור. ישנם גורמים נוספים כמו העדפות סיכון או חשיפה תקשורתית, שדוחפים גברים למסחר עודף גם ללא הטיה קוגניטיבית מובהקת.

 המחקר העדכני ביותר בתחום בא דווקא מהזירה של מניות הממים. מחקר שפורסם ב-Journal of Behavioral Finance ב-2024 בחן את ההשפעה של שימוש ברשתות חברתיות על סחר במניות ממים, על בסיס נתוני National Financial Capability Study מ-2021. המחקר הדגיש את ההשפעה המשמעותית של השימוש ברשתות חברתיות על התנהגות משקיעים בתופעת מניות הממים, ומצא שלא היה קשר בין ידע השקעות לבין החלטות מסחר במניות ממים. עם זאת, האינטראקציה בין ידע ושימוש ברשתות חברתיות הייתה שלילית באופן מובהק, כלומר ההשפעה של הרשתות החברתיות על סחר במניות ממים נחלשת כשלמשקיעים יש ידע גדול יותר בהשקעות. המשמעות: ביטחון עצמי עודף בשילוב עם חשיפה לקבוצות טלגרם, פורומים ורשתות חברתיות יוצרים את התנאים המושלמים להחלטות גרועות.

ההשפעה על המניות הוויראליות: האגו שמעוות את המחיר

כדי להבין איך ביטחון עצמי מופרז הופך מבעיה אישית של משקיע לבעיה של השוק כולו, צריך להסתכל על תופעת "מניות הממים" - אלו מניות שערכן נקבע למעשה בפורומים של רדיט וקבוצות טלגרם. מחקר שפורסם ב-2024 שופך אור על המנגנון הזה: הוא מצא כי השימוש ברשתות חברתיות הוא המנבא החזק ביותר למסחר במניות אלו, ללא קשר לרמת הידע הריאלית של המשקיע.

• מיה דיינמיקס: ההכנסות עלו ב-23%, ההפסד זינק יותר מפי שלושה
• הכנסות אירודרום צללו ב-71% תוך שנתיים; עם הערת עסק חי
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• פרופ׳ אמנון שעשוע הורס ערך לאינטל ומובילאיי תוך יצירת ערך...

למעשה, המחקר מצא "אינטראקציה שלילית" מעניינת: ככל שלמשקיע יש פחות ידע פיננסי, כך ההשפעה של הרשתות החברתיות עליו גוברת. הביטחון העצמי המופרז, שמתודלק על ידי צילומי מסך של רווחים מהירים של אחרים ברשת, יוצר אשליה של "ידע" שדוחפת משקיעים לבצע פעולות מסוכנות.

נקודת עניין מרתקת נוספת עולה ממחקר מ-2025 שפורסם בכתב העת Risks. החוקרים בדקו 28 מניות ממים לאורך חמש שנים (2024-2019) ומצאו קשר חיובי מובהק בין עודף ביטחון עצמי לבין שווי השוק של החברה. במילים פשוטות: ככל שהמשקיעים היו בטוחים יותר בעצמם (מה שהתבטא בזינוק חד בנפח המסחר), כך מחיר המניה התנתק יותר מהערך הכלכלי האמיתי שלה.

המשמעות היא דרמטית: המשקיע בעל הביטחון המופרז שפוגע בתשואה של עצמו הופך גם לכלי שמעוות את המחירים בשוק. הוא יוצר בועות מקומיות שבהן המניות נסחרות במחירים חסרי היגיון, רק בגלל שקהל גדול מספיק של אנשים בטוח שהם "עלו על משהו" שהשוק המוסדי מפספס. כשהבועה הזו מתפוצצת, ה"קנס" על הביטחון העצמי משולם בבת אחת - ובמזומן.

הסוד להשקעה חכמה: צמצום, גיוון ושליטה עצמית

מה המשקיע הישראלי יכול ללמוד מכל זה? קודם כל, נפח מסחר הוא אינדיקטור מזיק ברוב המקרים. מי שמסתכל על אפליקציית המסחר שלו כל שעה ומבצע כמה פעולות בשבוע, כנראה מפסיד כסף מול מי שקונה קרן סל מדדית ומחזיק אותה שנה. נוסף על כך, גיוון לפי מגדר בכל תיק הוא פחות רלוונטי מגיוון לפי אסטרטגיה. הגיוון האמיתי הוא בין אופק קצר לארוך, בין גישה אקטיבית לפסיבית.

והכי חשוב: המחקר של ברבר ואודין נעשה בתקופה שבה המסחר היה יקר יחסית. היום, עם עמלות אפסיות ואפליקציות שמגמישות את המסחר, הסיכון של מסחר יתר רק גדל. כל לחיצה על "קנה" או "מכור" מרגישה חינמית, אבל העלות הסטטיסטית המצטברת נשארת. המחקר העדכני על מניות הממים מוכיח שהחולשה האנושית לא השתנתה בעידן האפליקציות, היא רק קיבלה ממשק יפה יותר. הפתרון המעשי: לשים מסך בינכם לבין הטלפון, להפחית את תדירות הבדיקות של התיק, ולזכור שכל מסחר מיותר הוא כסף שעובר מכיסכם לכיס של מישהו אחר.

המסר העמוק של שני דורות של מחקר זהה: השוק מתגמל חוסר פעולה - ביטחון עצמי הוא תכונה טובה בחיים אבל אויב מר בשוק ההון.