אינפלציה (גרוק)
צילום: (גרוק)

פרשנות | הפד מחכה לתירוץ: מה יעשה כל תרחיש של מדד המחירים לשווקים

הקונצנזוס צופה 0.1% במדד הכללי ו-0.2% בליבה; מדד קר יקבע את הריבית עד סוף השנה, מדד חם יפתח מסע העלאות שספטמבר יהיה רק תחילתו. כל התרחישים, הסעיפים שצריך לעקוב אחריהם - והמשמעות למשקיע הישראלי

אדיר בן עמי |

מדד המחירים לצרכן בארה״ב ליולי יתפרסם היום ב-15:30 שעון ישראל, והוא הנתון החשוב ביותר שעומד כרגע בין הפדרל ריזרב לבין החלטת הריבית הבאה. הקונצנזוס צופה עלייה חודשית של 0.1% במדד הכללי ו-0.2% במדד הליבה שמנטרל מזון ואנרגיה; בקצב שנתי מדובר על 3.4% ו-2.5% בהתאמה, ירידה של עשירית האחוז בשניהם לעומת יוני. המרחק מיעד ה-2% נשאר גדול, אבל הכיוון הוא שיכריע.

הרקע הופך את הפרסום לדרמטי מהרגיל. הריבית האמריקאית עומדת על 3.5% עד 3.75%, ובישיבה האחרונה של הוועדה המוניטרית ההחלטה להשאיר אותה במקום עברה ברוב של 9 מול 3 - כששלושת המתנגדים דרשו דווקא העלאה של רבע אחוז. הנגידה ליסה קוק אותתה שגם היא תצטרף למחנה המעלים אם האינפלציה תתעקש, ונשיאת שלוחת קליבלנד בת׳ האמאק הרחיקה צעד ואמרה שמהלך בודד של רבע אחוז ממילא משפיע מעט, כך שאם מתחילים - מתחילים סדרה. היו״ר קווין וורש, שנכנס לתפקיד במאי, מנווט ועדה חצויה בסביבה שבה כל עשירית אחוז במדד מזיזה את מאזן הכוחות הפנימי.

הפרשנות: ההצבעה של 9 מול 3, עם שלושה חברים שדרשו העלאה כבר עכשיו, אומרת שנטל ההוכחה התהפך. עד לפני חצי שנה הפד חיפש סיבה להעלות; היום הוא מחפש סיבה להימנע. מכאן גם האסימטריה בתגובה הצפויה של השווקים: התמחור הנוכחי כבר מגלם פד ניצי, ולכן מדד קר צפוי להזיז את התשואות, את הדולר ואת מניות הצמיחה הרבה יותר ממדד חם, שבעיקר יאשר את מה שהשוק כבר מניח.

לוח הזמנים מוסיף מתח משלו: באוגוסט אין ישיבת ריבית - הפד מתכנס בג׳קסון הול לכנס השנתי - ולכן עד ההחלטה במחצית ספטמבר יצטברו שני מדדי מחירים מלאים, של יולי ושל אוגוסט. המשמעות היא שהמדד של היום קובע את נקודת הפתיחה: הוא יכול לסגור את הדיון או לפתוח אותו לרווחה.

לכתבות על מניות מומלצות.

תרחיש ראשון: מדד קר - הריבית נעצרת עד סוף השנה

ליבה של 0.1% ומטה, ובוודאי מדד כללי שלילי, יקנו לוורש בדיוק את מה שהוא צריך: שני מדדים מרגיעים ברצף, אחרי יוני שבו המדד הכללי ירד בזכות התמתנות האנרגיה והדיור. בתרחיש כזה הרוב בוועדה יתייחס להתייקרויות האחרונות כזעזוע היצע חולף, ההעלאה תרד מהשולחן עד סוף השנה, ובשווקים זה מתכון לירידת תשואות באג״ח הממשלתיות, לרוח גבית למניות הצמיחה והטכנולוגיה שרגישות לריבית, ולהיחלשות מסוימת של הדולר. ההסתברות בשוק לתרחיש כזה נמוכה מחמישים אחוז, ולכן דווקא בו טמון פוטנציאל התגובה החד ביותר - הפתעה מרגיעה תזיז את השוק יותר מאישור הצפוי.

תרחיש שני: בקונצנזוס - הטלת מטבע לספטמבר

ליבה של 0.2% בדיוק משאירה את הכול פתוח. השווקים מתמחרים כרגע סיכוי של כחמישים אחוז להעלאה בספטמבר, עם הסתברות גבוהה יותר למהלך באוקטובר או בדצמבר, ומדד תואם-צפי ישאיר את התמחור הזה על כנו ויעביר את כל המשקל למדד אוגוסט. בתרחיש כזה הכרעת ספטמבר תיפול על וורש עצמו - והשאלה תהיה אם הקול שלו קרוב יותר לנימה המרגיעה שהשמיע במסיבת העיתונאים האחרונה או לדיווחים שלפיהם הוא פתוח להעלאות. בשוק המניות זה מתכון לדשדוש עצבני: בלי טריגר לראלי, בלי טריגר למימוש, והרבה רגישות לכל נאום של חבר ועדה.

תרחיש שלישי: מדד חם - ספטמבר רק ההתחלה

ליבה של 0.3% ומעלה תהפוך את העלאת ספטמבר לכמעט ודאית, ותעלה שאלה מטרידה יותר: כמה העלאות. הכלל המקובל בשוק פשוט - אם הליבה תתייצב בממוצע סביב רבע אחוז בחודש בחודשיים הקרובים, מסע העלאות יוצא לדרך, והבנק המרכזי ממעט לנוע פעם אחת בכיוון כלשהו. בתרחיש כזה צפויות עליות תשואות חדות באג״ח, מכה למניות הצמיחה ולמכפילים הגבוהים של מגזר הטכנולוגיה, התחזקות של הדולר - ובתל אביב, שנפתחת מחר אחרי יום המסחר האמריקאי, גל ירידות בהובלת הדואליות ומניות הטכנולוגיה.

מה לחפש בתוך המדד עצמו

המספר הכותרתי חשוב פחות מהרכבו. סעיף הדיור, הרכיב הכבד ביותר בליבה, התמתן ביוני והמשך ההתמתנות שלו הוא תנאי הכרחי לכל תרחיש מרגיע. שירותים בניכוי דיור - הסעיף שהפד עוקב אחריו בדקדקנות כמדד ללחצי השכר - צריך להישאר מתחת לרבע אחוז. ובצד השני אורבת האנרגיה: ברנט שנסחר סביב 87 דולר על רקע המתיחות סביב מיצר הורמוז טרם חלחל במלואו למשאבות הדלק בארה״ב, ומדדי אוגוסט וספטמבר עלולים לספוג את ההתייקרות הזאת גם אם יולי ייצא מתון - להרחבה: הנורמלי החדש של המפרץ: איראן שולטת בהורמוז - והשכנות מעדיפות לשלם.

שוק העבודה מסבך את התמונה מהכיוון השני. דוח התעסוקה האחרון הראה אובדן של 23 אלף משרות ביולי, בזמן שהאבטלה דווקא ירדה ל-4.1% - שילוב שמעיד על שוק עבודה שמתקרר לאט אבל יציב. בסביבה כזאת הפד רואה את עצמו חופשי להתמקד באינפלציה בלבד: היציבות התעסוקתית היא בדיוק מה שמאפשר לנצים בוועדה לדחוף להעלאות בלי לחשוש שהם שוברים משהו.

ומה זה אומר למשקיע הישראלי?

שלושה ערוצים מחברים את המדד האמריקאי לתיק המקומי. הראשון הוא הדולר-שקל: מדד חם שמחזק את הדולר מייקר את החזקות החו״ל בשקלים אבל מלחיץ את השקל, והשילוב הזה מורגש מיד בתיקי הפנסיה וההשתלמות שכמחצית מהחשיפה המנייתית שלהם כבר יושבת מעבר לים. השני הוא הטכנולוגיה: הדואליות בתל אביב נעות כמעט אחד לאחד עם הנאסד״ק, וכל תזוזת ריבית אמריקאית מתורגמת אצלן לפני שנפתח המסחר המקומי. והשלישי הוא הריבית עצמה - בנק ישראל, שהוריד ריבית פעמיים השנה, עוקב אחרי הפער מול ארה״ב; פד שחוזר להעלות מקטין את מרחב התמרון של הוועדה המוניטרית בירושלים. את התגובה הראשונה אפשר יהיה לראות כבר היום בפתיחה בניו יורק - להרחבה: סקירת וול סטריט והמניות הבולטות.

המדד הקודם ירד 0.4% והפתיע את החזאים כלפי מטה; הנתון של היום יפגוש שווקים דרוכים עוד לפני פתיחת המסחר בניו יורק - החוזים יגיבו בשנייה שהמספר יעלה על המסך, ב-15:30 בדיוק.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה