המניות עלו 13%, המשרות התכווצו: הפריחה שמדלגת על שוק העבודה
רווחי החברות בארה״ב זינקו לשיא ושיעור הרווח הנקי הגיע לרמה הגבוהה מאז 2009, בזמן שמצבת המשרות מתכווצת והשכר עומד במקום. הפער בין הבורסה לתעסוקה הפך לוויכוח המרכזי על מצב הכלכלה האמריקאית
מדד S&P 500 עלה בכ־13% מתחילת השנה, ובאותו זמן מצבת המשרות בארה״ב התכווצה ב־23 אלף בחודש האחרון. שני הנתונים מתארים את אותה כלכלה, והפער ביניהם עומד במרכז הדיון בוול סטריט: החברות ממשיכות להגדיל הכנסות ורווחים, בעוד שוק העבודה כמעט שאינו נהנה מהצמיחה.
גם נתוני התוצר מצביעים על כלכלה שמתרחבת בקצב מתון בהרבה מזה שמשתקף בשוק המניות. התוצר הריאלי צמח בממוצע של 2.1% בשנה האחרונה, בדומה לשנה שקדמה לה, וברבעון השני ירד הקצב השנתי ל־1.5%. למרות זאת, המדדים הגיעו בשבוע שעבר לשיאים חדשים, גם על רקע מכסים, מלחמה ומחירי נפט גבוהים.
הרווחים עולים מהר יותר ממחירי המניות
הסיבה המרכזית לאופטימיות נמצאת בדוחות החברות. הרווחים ברבעון השני זינקו ב־32% בקרב חברות S&P 500, בנטרול אמזון ואלפאבית, שרשמו רווחי השקעה חריגים. שיעור הרווח הנקי המצרפי של החברות במדד הגיע ל־16.9%, הגבוה ביותר מאז 2009, וקצב צמיחת ההכנסות הוא המהיר ביותר מאז 2021.
כ־88% מחברות המדד כבר פרסמו תוצאות, והפער בין הרווחים בפועל לתחזיות האנליסטים הוא הגדול ביותר שנרשם מאז תחילת המעקב ב־2008. במקביל, מכפיל הרווח של המדד דווקא ירד בשנה האחרונה, משום שהרווחים גדלו מהר יותר ממחירי המניות. בניגוד לבועה קלאסית, שבה התמחור מתרחק מהביצועים העסקיים, כאן לפחות חלק מהעליות נתמך בשיפור בפועל ברווחיות.
לפי בנק אוף אמריקה, קצב הצמיחה החציוני ברווחי חברות המדד עלה ל־13%, לעומת 8% לפני שנתיים. ההכנסות, בנטרול אנרגיה ופיננסים ובתיאום לאינפלציה ולשערי מטבע, צומחות בכ־8%, הרבה מעל קצב התוצר. גם הבנקים והמניות הקטנות, שרגישים יותר למחזור הכלכלי, מציגים השנה ביצועים טובים יחסית לשבע ענקיות הטכנולוגיה.
הפער הזה הוליד תזה שלפיה הכלכלה האמריקאית נכנסת לתקופה שבה אפשר לייצר יותר צמיחה עם פחות עובדים. פטריק קוליסון, מנכ״ל סטרייפ, ערך סקר בקרב עוקביו ברשת X, וכ־13 אלף משיבים חזו בממוצע צמיחה שנתית של 4.3% בחמש השנים הבאות לצד ירידה של כ־8% בתעסוקה. תרחיש כזה עדיין קיצוני מאוד, אך עצם הכיוון כבר נשמע פחות חריג משהיה לפני שנתיים.
החברות צומחות, אבל כמעט לא מגייסות
שוק העבודה ממשיך להיחלש. מצבת המשרות התכווצה בחמישה מתוך 12 החודשים האחרונים, רצף שמופיע בדרך כלל בתקופות מיתון. במגזר הפרטי נוספו בממוצע מעט יותר מ־50 אלף משרות בחודש בשנה האחרונה, ובדוח האחרון איבד המגזר הציבורי לבדו 53 אלף משרות.
גם הנתונים הקודמים נחלשו לאחר עדכונים לאחור: הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה הפחיתה 103 אלף משרות מנתוני החודשיים הקודמים. המגמה ממשיכה את מה שכבר הסתמן בדוחות התעסוקה החלשים בארה״ב.
שיעור האבטלה נותר סביב 4.1%, ואף ירד מעט בדיווח האחרון, אך הנתון הזה מסתיר את ההיחלשות. כוח העבודה עצמו מתכווץ על רקע פרישת דור הבייבי בום והיחלשות ההגירה, כך שגם היצע העובדים וגם הביקוש להם יורדים במקביל.
- ה-AI יודע לכתוב ולתכנת: הכישור שישמור על ערך העובדים
- שוק העבודה: אילו מקצועות משתנים, ומה הנתונים מראים
גם אינדיקטורים נוספים מצביעים על שוק עבודה קפוא. מספר המשרות הפנויות עומד על 7.4 מיליון, קרוב לשפל מאז המגפה, שיעור העזיבה מרצון נותר על 2%, ושיעור הגיוסים ירד ל־3.4%, מהנמוכים שנמדדו מחוץ לתקופות משבר. קצב העלייה השנתי בשכר לשעה ירד ל־3.2%, הנמוך ביותר מאז 2021. להרחבה: הפילוג בתוך הפד בין אינפלציה עקשנית לשוק עבודה מתקרר.
ה־AI מסביר חלק מהפער, אבל לא את כולו
הביקוש לשבבים, אחסון בענן ומרכזי נתונים מושך חלק גדול מההשקעות העסקיות, וחברות מצליחות להגדיל תפוקה בלי להרחיב את מצבת העובדים באותו קצב. עם זאת, קשה להסביר את כל הצמיחה דרך מגזר אחד. מנהלי בנקים אמריקאים מצביעים על צמיחת אשראי שמתפרסת על פני ענפים ואזורים שונים, ודויטשה בנק מצא כי חברות משתמשות יותר ויותר בתיאורים של צמיחה רוחבית בשיחות עם משקיעים. אם המגמה הזו תימשך, היא תחזק את הטענה שהכלכלה כולה נעשית יעילה יותר, ולא רק חברות הטכנולוגיה הגדולות.
בינתיים, הצריכה הפרטית ממשיכה להחזיק מעמד למרות שכר חלש יחסית, בין היתר משום שמשקי הבית הורידו את שיעור החיסכון. במקביל, ההשקעה העסקית נתמכת בגיוסי חוב של מאות מיליארדי דולרים למימון מרכזי נתונים. שני המנועים האלה יכולים להמשיך לתמוך בצמיחה, אך תלויים בתנאי אשראי נוחים ובנכונות המשקיעים להמשיך לממן את גל ההשקעות.
הפד נמצא בדיוק באמצע הפער הזה. בהחלטה האחרונה הוא הותיר את הריבית בטווח של 3.5%-3.75%, ברוב של 9 מול 3, כאשר שלושת המתנגדים ביקשו דווקא להעלות ריבית. האינפלציה השנתית עומדת על 3.4% והליבה על 2.5%, ובשוק החוזים עדיין מתמחרים העלאה אחת עד שתיים עד סוף השנה, כפי שהסתמן כבר בהחלטת הריבית הראשונה של קווין וורש בראש הפד.
המבחן המרכזי בחודשים הקרובים יהיה אם רווחיות השיא תתחיל להתגלגל גם לגיוס עובדים, או שהחברות ימשיכו להרחיב פעילות עם אותה מצבת כוח אדם. אם האפשרות השנייה תתבסס, וול סטריט תצטרך להתרגל לכלכלה שבה רווחי החברות ושוק העבודה כבר אינם נעים באותו כיוון.
