מיסוי קרנות נאמנות: 25% ריאלי, 15% נומינלי ומתי כל אחד עדיף

25% על הרווח הריאלי - זה שיעור המס שמשלם משקיע פרטי בישראל כשהוא פודה יחידות בקרן נאמנות מנייתית או אג״חית. מאחורי המספר הקצר הזה עומדים שלושה מנגנונים שקובעים כמה כסף נשאר בחשבון בסוף: סיווג הקרן לצורכי מס, בסיס החישוב שנקבע לה, והיכולת לקזז מולה הפסדים מניירות אחרים. מי שמכיר את מבנה הקרן יזהה שכל אחד מהם נובע מהאופן שבו הקרן בנויה מלכתחילה.

קרן פטורה מול קרן חייבת, ומה שווה לדחות את המס

קרן פטורה היא ברירת המחדל בשוק הישראלי, וכמעט כל הקרנות שנסחרות היום מסווגות כך. הקרן עצמה משוחררת ממס על ההכנסות שהיא צוברת - ריבית, דיבידנד ורווחי הון ממכירת ניירות בתוכה - והחוב נוצר אצל המשקיע ברגע הפדיון, בשיעור 25% על הרווח הריאלי. מנהל הקרן קונה ומוכר עשרות פעמים בשנה, וכל הפעולות האלה עוברות מעל ראשו של המשקיע בלי לייצר אירוע מס.

קרן חייבת עובדת בכיוון ההפוך: היא משלמת את המס ברמת הקרן, 15% על רווח מנכסים שקליים נטולי הצמדה ו-25% על השאר, והמשקיע מקבל תמורה נטו בפדיון. המחיר של הנוחות הזו הוא ויתור על גמישות - הפסד שנוצר בקרן חייבת נשאר בתוכה ומחוץ למערכת הקיזוזים האישית, וגם יתרון דחיית המס נמחק. ההשוואה המלאה בין סוגי המוצרים מופיעה במדריך הייעודי.

קרן צוברת וקרן מחלקת נבדלות במועד המס. הקרן הצוברת, הצורה הרווחת בישראל, מגלגלת את הריבית ואת הדיבידנד חזרה לתוך שווי היחידה, והמס מגיע בפדיון בלבד. קרן מחלקת מעבירה את הכסף לחשבון המשקיע בדרך, ושם המס נגבה בכל חלוקה, מה שמקצר את תקופת הדחייה ומקטין את אפקט הריבית דריבית.

1,626 שקל - זה הפער שנוצר על תיק של 100 אלף שקל בתשואה שנתית של 4% לאורך עשר שנים, בין גבייה שנתית לבין גבייה חד-פעמית בפדיון, בהנחת מס של 25% בשני המסלולים. במסלול הראשון התשואה נטו יורדת ל-3% והיתרה מגיעה ל-134,392 שקל. במסלול השני הכסף מתגלגל בתשואה מלאה ל-148,024 שקל, המס בפדיון עומד על 12,006 שקל, והיתרה נטו היא 136,018 שקל. על פני 20 שנה, באותם נתונים, הפער מטפס ל-8,723 שקל.

ההשלכה המעשית בולטת במק״מ: מי שמחזיק אותו ישירות משלם מס בכל פדיון סדרה, ומי שמחזיק אותו דרך קרן כספית דוחה את התשלום למועד שהוא בוחר. הרקע המלא על האפיק עצמו מופיע במדריך המק״מ והמכרזים של בנק ישראל.

25% ריאלי מול 15% נומינלי: קו פרשת המים בתשואה של 4%

15% על הרווח הנומינלי - זה השיעור שחל על ריבית מפיקדון שקלי, ממק״מ ומאיגרת חוב שקלית נטולת הצמדה, וגם על רווחיה של קרן חייבת באפיק השקלי. המס נגבה על מלוא הרווח, וגם החלק שמכסה את עליית המדד נכנס לחישוב. מולו עומד המס הריאלי בשיעור 25%, שמנטרל את האינפלציה לפני שהוא מחשב את החבות.

הנוסחה שמשווה בין השניים קצרה: המס הריאלי זול יותר כל עוד התשואה נמוכה מפי 2.5 מהאינפלציה. באינפלציה שנתית של 1.6% בישראל, קו פרשת המים עובר בדיוק בתשואה של 4%.

בדיקה על 100 אלף שקל ממחישה את זה. תשואה של 4% מייצרת רווח של 4,000 שקל. באפיק הריאלי מנטרלים 1,600 שקל שמייצגים את האינפלציה, נשארים 2,400 שקל חייבים, והמס עומד על 600 שקל. באפיק הנומינלי המס הוא 15% מ-4,000 שקל, גם הוא 600 שקל בדיוק.

הפער נפתח ברגע שהאינפלציה זזה. באינפלציה של 3% ותשואה של 4%, הרווח הריאלי מצטמצם ל-1,000 שקל והמס יורד ל-250 שקל, מול 600 שקל באפיק הנומינלי. ההיפוך מגיע באינפלציה של 0.5%: הרווח הריאלי מטפס ל-3,500 שקל, המס עולה ל-875 שקל, והאפיק הנומינלי יוצא זול יותר.

קיזוז הפסדים, מס במקור והמדרגה שמעל

3,000 שקל חוזרים לחשבון בדוגמת קיזוז פשוטה. פדיון קרן מנייתית ברווח של 30,000 שקל, לצד מימוש הפסד של 12,000 שקל בקרן אחרת באותה שנת מס, מוריד את בסיס המס ל-18,000 שקל. המס יורד מ-7,500 שקל ל-4,500 שקל.

• מוצרי מדד: מה קרן שעוקבת אחרי ת״א 35 או S&P 500 באמת קונה
• התשואה לטווח ארוך: בורסה זה לא קזינו

הקיזוז פועל בשלושה כיוונים: מול רווח הון מניירות ערך אחרים, מול רווח הון מנכסים אחרים, ומול ריבית ודיבידנד מניירות ערך ששיעור המס עליהם מגיע עד 25%. הפסד שנשאר פתוח בסוף השנה עובר לשנים הבאות ומחכה שם לרווח הון עתידי. הכללים המלאים, לרבות המקרים שבהם הקיזוז חסום, מפורטים במדריך קיזוז ההפסדים בשוק ההון.

המס במקור נגבה אוטומטית בפדיון: חבר הבורסה או הבנק מחשב את הרווח, מנכה את המס ומזכה את החשבון בתמורה נטו. שני חשבונות אצל גופים שונים מקזזים ביניהם דרך הדוח השנתי לרשות המסים, על בסיס טופס 867 שכל גוף מנפיק בסוף השנה. מכירה חלקית מחושבת בשיטת ראשון נכנס ראשון יוצא, ולכן מי שרכש יחידות בשלוש מנות ופודה שליש נחשב כמי שמכר את המנה הוותיקה, זו שנושאת בדרך כלל את הרווח הגדול ביותר.

מעבר בין שתי קרנות שעוקבות אחרי אותו מדד נחשב מכירה מלאה ומפעיל את הגבייה, ולכן תדירות ההחלפה נכנסת לשיקולי בחירת הקרן. מס יסף מוסיף שכבה למי שהכנסתו השנתית עוברת 721,560 שקל: 3% על ההכנסה שמעל הסף, ועוד 2% על החלק שמקורו הוני, כך שרווח הון מקרן מגיע אצלו ל-30%. מפת השיעורים המלאה באפיקים השונים מופיעה במדריך מיסוי שוק ההון.

קרן ישראלית שמחזיקה מניות אמריקאיות סופגת ניכוי במקור בארה״ב על הדיבידנד בשיעור 25% לפי האמנה, בעוד קרנות אירופיות מסוג UCITS משלמות 15% על אותו דיבידנד. הפער נבלע בתשואת הקרן עוד לפני שהמשקיע פדה יחידה אחת, ולכן מי שבונה חשיפה למדדי חו״ל כדאי שיבדוק את מדינת הרישום של הקרן לצד דמי הניהול.

אין באמור ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתוניו של כל אדם.