קרנות כספיות: כמה באמת מרוויחים מהן מול הפיקדון בבנק

188 מיליארד שקל מנוהלים היום בקרנות הכספיות בישראל, כרבע מכלל תעשיית קרנות הנאמנות שחצתה את רף 780 מיליארד השקלים. הסכום הזה נבנה בשלוש שנים שבהן ריבית בנק ישראל עלתה, התייצבה וירדה ל-3.5%, והציבור גילה בדרך שכסף שממתין בעובר ושב מייצר תשואה אפסית.

קרן כספית היא קרן נאמנות לכל דבר, עם מנהל קרן, נאמן ותשקיף מחייב, והרגולציה עליה הדוקה מזו שחלה על כל סוג אחר. משך החיים הממוצע של הנכסים בקרן מוגבל ל-90 יום, איגרות החוב שהיא מחזיקה חייבות בדירוג גבוה, וההגבלות האלה מייצרות את התנודתיות הזעירה שהפכה את המוצר למגרש חניה לכספים קצרי טווח.

מה הקרן מחזיקה בפועל

מק״מ הוא הרכיב הכבד בתמהיל. מלווה קצר מועד שמנפיק בנק ישראל לשנה, חף מסיכון אשראי, נסחר היום בתשואה שנתית של 3.2% עד 3.3%, וזו למעשה התקרה של מה שקרן כספית יכולה להביא לפני עלויות.

פיקדונות בנקאיים קצרים תופסים את הנתח השני. מנהל הקרן מפקיד עשרות מיליוני שקלים במכה אחת ומקבל ריבית סיטונאית, גבוהה מזו שמקבל לקוח פרטי על 50 אלף שקל בסניף, והפער הזה הוא אחד ההסברים לתשואה העודפת של הקרן.

איגרות חוב קונצרניות קצרות בדירוג גבוה וניירות ערך מסחריים משלימים את התמהיל. ההיגיון של תשואה לפדיון ומחיר מופיע במלואו במדריך המורחב לאיגרות חוב, וכאן הוא פועל בקנה מידה של חודשים במקום שנים, ומכאן תנודת המחיר הזעירה של היחידה.

קרן אג״ח מדינה קצרה נראית דומה במבט ראשון ומתנהגת אחרת לגמרי. משך החיים שלה נמדד בשנה עד שנתיים במקום ב-90 יום, ולכן עלייה של אחוז אחד בתשואות בשוק מורידה את מחיר היחידה בכ-1.5%, ירידה שלוקח חודשים לכסות. הכספית קונה את יציבות המחיר בתמורה לתשואה נמוכה יותר בתקופות רגילות.

200 אלף שקל, שנה, שלוש חלופות

דמי הניהול בקרנות הכספיות נעים בין 0.07% ל-0.2% והם מגולמים כבר בתשואה היומית המפורסמת. תשואה ברוטו של 3.25% בניכוי דמי ניהול של 0.15% מותירה 3.1% לשנה, כלומר 6,200 שקל על השקעה של 200 אלף.

המס גורע 15% מהרווח הנומינלי, 930 שקל, והנטו עומד על 5,270 שקל. השיעור הזה זהה לזה שחל על פיקדון בנקאי ונמוך מ-25% הריאליים שחלים על רוב אפיקי ההשקעה, כפי שמפורט במדריך המיסוי של שוק ההון. ההבחנה בין קרן פטורה לקרן חייבת קובעת מי מעביר את הכסף לרשות המסים, הקרן עצמה או המשקיע בעת הפדיון.

פיקדון חודשי מתחדש בבנק מניב ללקוח הממוצע סביב 1.8% לשנה: 3,600 שקל ברוטו ו-3,060 נטו. הפער מול הקרן הכספית מגיע ל-2,200 שקל בשנה אחת, על אותו סכום וברמת סיכון דומה.

פיקדון סגור לשנה שלמה, אצל לקוח שיודע להתמקח, מגיע לסביבות 3%: 6,000 שקל ברוטו ו-5,100 נטו. כאן הפער מצטמצם ל-170 שקל בלבד, והשאלה עוברת כולה לתחום הנזילות.

הנזילות היא ההבדל האמיתי

פדיון בקרן כספית מתבצע בכל יום מסחר, והכסף נכנס לחשבון תוך יום עסקים. הריבית שנצברה עד אותו יום נשארת אצל המשקיע מפני שהיא מגולמת במחיר היחידה מדי יום, וכל יום החזקה מזכה בחלקו היחסי.

• מוצרי מדד: מה קרן שעוקבת אחרי ת״א 35 או S&P 500 באמת קונה
• התשואה לטווח ארוך: בורסה זה לא קזינו

שבירת פיקדון סגור עובדת אחרת. חלק מהמסלולים גובים עמלת שבירה, ואחרים מוחקים את הריבית שנצברה מתחילת התקופה ומחזירים את הקרן בלבד. מי שהפקיד 200 אלף שקל לשנה ונזקק לכסף בחודש התשיעי עלול לוותר על כ-4,500 שקל של ריבית צבורה.

עמלות המסחר על קרנות כספיות בוטלו בהוראת בנק ישראל: הבנקים גובים אפס על קנייה ומכירה ואפס דמי משמרת. העלות היחידה היא דמי הניהול של הקרן, וזה הבדל מהותי ממוצרים אחרים שבהם עמלת קנייה מכרסמת בתשואה כבר ביום הראשון.

איפה החישוב נשבר

אינפלציה של 1.6% אוכלת יותר מחצי מהתשואה. 3.1% ברוטו הופכים ל-1.5% ריאליים לפני מס ולכ-1.3% אחרי מס, ומי שמחזיק כך סכום גדול לחמש שנים שומר על הערך במקום להצמיח אותו. הכספית בנויה לכסף עם ייעוד קרוב: מקדמה לדירה, רזרבה תפעולית, סכום שממתין להזדמנות.

הריבית משתנה והתשואה נעה איתה. בשנת 2025, כשריבית בנק ישראל עמדה גבוה יותר, הקרנות הכספיות השקליות הניבו בין 4.1% ל-4.6% עם ממוצע סביב 4.4%. הירידה ל-3.5% גזרה כמעט אחוז שלם מהתשואה הצפויה, וכל הפחתה נוספת תיגזר ישירות מהחודשים הבאים, מפני שהקרן מגלגלת את נכסיה כל 90 יום.

מנהלי הקרנות מפרסמים את התשואה בכל יום מסחר, והמספר שמופיע שם הוא כבר נטו מדמי ניהול. שלוש שנים אחורה הכפילו הקרנות הכספיות את היקפן, וההסבר פשוט: מיליארדי שקלים ששכבו בפיקדונות יומיים בריבית של אחוז אחד עברו למוצר שמשלם שלושה.

כספית דולרית פועלת לפי אותו מנגנון על ריבית הפד, שעומדת היום סביב 3.63%, ומוסיפה למשוואה סיכון מטבע. תנועה של 3% בשער הדולר מוחקת שנה שלמה של ריבית או מכפילה אותה, ולכן המוצר הזה מתאים בעיקר למי שההוצאה העתידית שלו נקובה בדולרים.

הקרן הכספית היא כלי חניה, ותפקידה בתיק מוגדר היטב: הרכיב הנזיל שממנו מושכים בזמן ירידות במקום למכור מניות במחיר גרוע. הבחירה בין הקרנות עצמן מסתכמת בדמי ניהול, בגודל הנכסים ובעקביות התשואה, והפערים ביניהן צנועים ממילא, בשונה מהתהום שנפערת מול חשבון העובר ושב.

אין באמור ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתוניו של כל אדם.