בורר דחה בקשת פסלות - והגיש חשבון של 100,000 שקל על הטיפול בה

עו"ד אליהו מלך דחה בקשה לפסול את עצמו בהליך בוררות - והגיש לצדדים חשבון בסך 99,828 שקל על 47 שעות עבודה שלטענתו נדרשו לו כדי להכריע בבקשה - דהיינו 2,124 שקל לשעה. זאת, לצד חיוב המבקשים בהוצאות בסך 50,000 שקל. כך מגלה החלטתה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהודית שבח, לפסול את מלך מהמשך הבוררות.

מדובר במחלוקת בין חברת תפעול משתכן, שמגר ואקנין ויוסי מזרחי לבין קבוצת וולת'סטון נדל"ן, בראשותו של ירון פיטארו,, אשר גייסה 1.6 מיליארד שקל וקרסה תוך חשדות להונאת ענק. במארס 2024 מונו מלך ועו"ד זיו לוטן למגשרים, תוך הסכמה מראש שימונו לבוררים אם לא תושג הסכמה; מלך ייצג בעבר את שני הצדדים, ולוטן - את וולת'סטון. לוטן התפטר אשתקד, באומרו שוולת'סטון חייבת לו מיליון שקל ושהיא משלמת למלך אך לא לו.

הלקוחות הסכימו תחילה להמשך הבוררות בפני מלך לבדו, אך בהמשך ביקשו לפסול אותו בנימוק שהוא מפגין עמדה שלילית לגביהם. לדבריהם, יש למלך "אינטרס עסקי ברור ומובהק לכך שקבוצת וולת'סטון תקבל כספים מהמבקשים, וזאת על מנת שזו תוכל לפרוע לו את חובותיה", שהיקפם גדול מכפי שהיה ידוע להם תחילה. וולת'סטון טענה, כי מדובר בניסיון לעכב את הבוררות ולהסתיר ממנה מידע על מאות מיליוני שקלים המגיעים לה, תוך הישענות על מידע שהיה ידוע מראש למבקשים.

בלא להטיל דופי בבורר

שבח אומרת, כי העובדה שאין לוולת'סטון מקור כספי לפרוע את חובותיה למלך, הופכת את חששם של הלקוחות לכזה שאינו מופרך. "לא צריך אפוא להכביר מילים על קיומה של עילת פסלות המונעת מעו"ד מלך לשמש כבורר", היא מוסיפה. לכאורה היה מקום לדחות את הבקשה, משום שכאמור הלקוחות ידעו על הקשר בין מלך לבין וולת'סטון ואף על חובותיה כלפיו, אולם לא זה המצב:

"אמנם אין איסור למנות כבורר מי שמעניק או העניק שירותים משפטיים או אחרים לצדדים או למי מהם, בהינתן ידיעה על כך וגילוי מלא. אלא שיש לקחת בחשבון שבהינתן מינוי בורר המקים עילת פסלות לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט, או לפי כללי האתיקה לשופטים, ושבשלב מסוים 'יגבה טורא בינייהו', שאז לא יהא זה מובן מאליו שבית המשפט יעניק באופן אוטומטי את חותמת הכשרות על מינוי שכזה, בייחוד עת המדובר בפסלות שהיא בגדר חובה, שאינה נתונה לשיקול דעת.

"לידיעת המבקשים בדבר הייצוג בעבר ובהווה, הקשרים והחוב, הצטרפה בחודש נובמבר 2025 תוספת מידע, שבעגה ניתן לכנותה כרגע 'נפילת האסימון', גם אם אינה 'שוברת שוויון' שבאה דווקא מפיו של עו"ד מלך, בעקבותיה הבינו המבקשים שהמקור היחידי לכניסת כספים לקופת המשיבה הוא הם עצמם, קרי, רק פסק בוררות נגדם לטובת המשיבה יוכל להוות מקור לפירעון חוב שכר הטרחה של המשיבה לעו"ד מלך ו/או לעו"ד לוטן, וראיות לקיומם של הסכמי פשרה עתידיים שיניבו למשיבה הכנסות - לא הובאו. החשש מפני הטיית הדעת - מצטייר כממשי".

שבח מדגישה: "אף שאין להטיל דופי במקצועיותו וכישוריו של הבורר, ואף שלא נטען או בוסס חלילה, ליקוי בטוהר המידות; ואף שהבקשה מגלה חוסר הגינות מסוים כלפי הבורר שנבחר על ידי הצדדים עצמם לשמש בורר בסכסוך שביניהם; ואף שהמבקשים עותרים לפסילתו חרף ידיעותיהם והצהרותיהם, הרי שמדובר בתמהיל של נתונים שלא מאפשר להמשיך את הבוררות בפני הבורר הנוכחי, תוך הדגשת הצורך, החל גם על בורר, ולא רק על שופט 'להישמר, לא להתערבב; להציב חיִץ'". את הלקוחות ייצג עו"ד גור טננבאום, ואת וולת'סטון - עו"ד עמית אשור.