תמר פטרוליום: הרווח הנקי עלה ב-41% ל-15.6 מיליון דולר, דיבידנד של 17 מיליון דולר

תמר פטרוליום תמר פטרוליום -1.24%   מסכמת את הרבעון השני עם עלייה בהכנסות וברווח הנקי, על רקע הגדלת יכולת ההפקה ממאגר תמר ועלייה במחירי הייצוא הצמודים למחיר הנפט מסוג ברנט. הכנסות החברה ברוטו, לפני ניכוי תמלוגים, עלו ברבעון ב-12% והסתכמו בכ-87 מיליון דולר, לעומת 77.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי עלה ב-41% ל-15.6 מיליון דולר, לעומת 11 מיליון דולר בתקופה המקבילה.

לצד פרסום הדוחות, דירקטוריון השותפות אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של 17 מיליון דולר, שהם כ-0.19 דולר למניה. החלוקה הנוכחית מגיעה אחרי דיבידנד של כ-100 מיליון דולר, כ-1.1 דולר למניה, שאושר בחודש מרץ ושולם ב-15 באפריל. בסך הכול אישרה החברה מתחילת השנה חלוקות בהיקף של כ-117 מיליון דולר.

ברבעון השני נמכרו ממאגר תמר כ-2.71 BCM של גז טבעי, במונחי 100% מהמאגר, לעומת 2.59 BCM ברבעון המקביל, עלייה של כ-4.6%. במחצית הראשונה נמכרו 5.47 BCM, לעומת 5.2 BCM בתקופה המקבילה, עלייה של כ-5.2%. החברה מייחסת את הגידול בעיקר להגדלת יכולת ההפקה של המאגר, בעקבות השלמת הרחבת מתקני פרויקט תמר.

ההכנסות נטו, לאחר ניכוי תמלוגים, עלו ברבעון ב-11.2% ל-73.2 מיליון דולר, לעומת 65.8 מיליון דולר ברבעון המקביל. במחצית הראשונה הסתכמו ההכנסות ברוטו ב-166.1 מיליון דולר, עלייה של 6.1% לעומת 156.5 מיליון דולר, ואילו ההכנסות נטו עלו ב-5.2% ל-139.7 מיליון דולר, לעומת 132.8 מיליון דולר במחצית המקבילה.

שני הלקוחות העיקריים של החברה במחצית הראשונה היו חברת החשמל, שהייתה אחראית לכ-36% מההכנסות, ו-Blue Ocean Energy, שבאמצעותה מיוצא גז למצרים ושייצרה כ-33% מההכנסות. שני הלקוחות יחד היו אחראים לכ-69% מהכנסות החברה בתקופה.

עלות הפקת הגז הטבעי והקונדנסט עלתה ברבעון ל-12.6 מיליון דולר, לעומת 8.9 מיליון דולר ברבעון המקביל. במחצית הראשונה הסתכמה העלות ב-22.8 מיליון דולר, לעומת 20.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה. העלייה נבעה בעיקר מזיכוי בדמי הולכה שהתקבל ברבעון המקביל במסגרת הסכם פשרה עם נתיבי גז טבעי לישראל, וכן מגידול בעבודות התפעול והתחזוקה.

היטל רווחי הנפט והגז ירד ברבעון ל-18.8 מיליון דולר, לעומת 21.2 מיליון דולר ברבעון המקביל. הירידה נבעה מגידול בהשקעות שביצעה החברה, שהקטין את התקבולים נטו המשמשים לחישוב ההיטל. במחצית הראשונה הסתכם ההיטל ב-40.3 מיליון דולר, לעומת 44.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה. במקרה הזה, הירידה הושפעה גם מתקבולים נמוכים יותר ברבעון הראשון, ששיקפו את הירידה במכירות ברבעון הרביעי של 2025 בעקבות הפסקת הפקה לצורך עבודות תחזוקה מתוכננות.

הוצאות המימון נטו עלו ברבעון ל-9 מיליון דולר, לעומת 7.5 מיליון דולר ברבעון המקביל. העלייה נבעה בעיקר מקיטון בהוצאות המימון שהוונו, בעקבות השלמת השלב הראשון של פרויקט ההרחבה בפברואר. במחצית הראשונה זינקו הוצאות המימון ל-25.7 מיליון דולר, לעומת 14.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה, בעיקר בשל הוצאה חד-פעמית של 10 מיליון דולר שנרשמה בעקבות הפדיון המוקדם המלא של איגרות החוב מסדרה ב'.

הרווח לפני מס עלה ברבעון ב-41% ל-20.2 מיליון דולר, לעומת 14.4 מיליון דולר ברבעון המקביל. העלייה נבעה מהגידול במכירות הגז ומהעלייה במחיר המכירה הממוצע, בעקבות העלייה במחירי הברנט. במחצית הראשונה, לעומת זאת, ירד הרווח לפני מס לכ-25 מיליון דולר, לעומת 27.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה, בעיקר בשל ההוצאה החד-פעמית שנרשמה בעקבות פדיון איגרות החוב.

• "משקיעים מוסדיים מקבלים הגנה גם מכוח חוק ניירות ערך"
• אושרה בקשה לייצוגית בטענה להטעיה ב"רוד שואו" של תמר פטרוליום ב-2017

הרווח הנקי במחצית הראשונה ירד לכ-19.2 מיליון דולר, לעומת 21.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה, ירידה של כ-10.3%. גם במקרה הזה השותפות מייחסת את הירידה בעיקר להוצאה שנרשמה בקשר לפדיון המוקדם של איגרות החוב.

למרות השיפור ברווח ברבעון, תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ירד בחדות והסתכם ב-13.9 מיליון דולר, לעומת 41.4 מיליון דולר ברבעון המקביל. החברה מסבירה את הירידה בעיקר בגידול בתשלומי ההיטל, לרבות תשלום שבוצע ברבעון בהתאם להסכם הפשרה עם רשות המסים בנוגע לשומות היטל משנים קודמות. במחצית הראשונה הסתכם התזרים מפעילות שוטפת ב-40.9 מיליון דולר, לעומת 83.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה. מעבר לתשלומי ההיטל, התזרים הושפע גם משינויים בהון החוזר, ובפרט מגידול ביתרת הלקוחות.

יכולת ההפקה גדלה, פרויקטי הייצוא מתקדמים

ביוני הושלמה הרחבת מתקני פרויקט תמר, כך שיכולת ההפקה היומית המרבית גדלה לכ-1.6 BCF בתנאי תפעול מיטביים. מדובר בשלב הראשון של תוכנית דו-שלבית לשימור, פיתוח והרחבת יכולת ההפקה ולשדרוג מערכות הולכת הגז לייצוא. במסגרת הפרויקט אושרו השקעות בצינור הולכה שלישי מהבארות לפלטפורמת הטיפול וההפקה, בתשתיות הימיות, באסדה ובמתקן הקבלה באשדוד, וכן בשדרוג המדחסים במתקן הקבלה.

תקציב השלב הראשון הסתכם בכ-640 מיליון דולר במונחי 100% מהפרויקט, כאשר חלקה של תמר פטרוליום עמד על כ-107 מיליון דולר. ב-15 ביוני הודיעה שברון כי מבחני ההרצה בפלטפורמה ובמתקן הקבלה באשדוד הושלמו וכי המתקנים המורחבים נכנסו לפעולה.

אלי גדות, מנכ"ל תמר פטרוליום, מסר: "הרבעון השני של 2026 מהווה אבן דרך משמעותית עבור תמר פטרוליום, עם השלמת הרחבת מתקני פרויקט תמר והעלאת יכולת ההפקה המרבית ממאגר תמר לכ-1.6 BCF ליום, דבר שיאפשר גידול ניכר במכירות גז טבעי של החברה. במבט קדימה, אנחנו ממשיכים לקדם את פרויקטי התשתית האסטרטגיים FAJR+ וניצנה, תוך התמקדות במיקסום התפוקה והמשך יצירת ערך משמעותי עבור בעלי המניות".

• מניית בנק ירושלים נחלשת ברקע היעלמות עובדת הבנק בווינה; הבנק: "לא נמצאו פעולות חריגות"
• מר קיבלה הזמנות נוספות ממשרד הביטחון בכ-30 מיליון שקל

גם שדרוג מערכת ההולכה מחוץ לישראל ממשיך להתקדם. נכון לסוף יוני הושלמו כ-96% מהעבודות, והשלמת הפרויקט מתוכננת למחצית השנייה של 2026. עד סוף הרבעון השקיעו שותפי תמר בפרויקט כ-138 מיליון דולר, במונחי 100%, כאשר חלקה של החברה הסתכם בכ-23 מיליון דולר.

במקביל מקדמים השותפים את פרויקט ניצנה, הכולל הקמת תחנת דחיסה באזור רמת חובב והנחת צינור יבשתי מהתחנה ועד סמוך למעבר ניצנה. השלמת הפרויקט צפויה במחצית השנייה של 2028. לפי ההודעה, השקעות השותפים בפרויקט הסתכמו בכ-166 מיליון דולר, כאשר חלקה של החברה עמד על כ-28 מיליון דולר. ביולי החלה גם הזרמת גז טבעי במקטע ההולכה הימי אשדוד-אשקלון.

בצד המימון, בינואר חתמה החברה עם בנק ישראלי על הסכם להעמדת הלוואות בהיקף כולל של 300 מיליון דולר ומסגרת אשראי של 100 מיליון דולר. בפברואר הועמדו ההלוואות, וב-1 במרץ ביצעה החברה פדיון מוקדם מלא של איגרות החוב מסדרה ב' תמורת כ-313 מיליון דולר, כולל קרן וריבית. באפריל משכה החברה את מלוא מסגרת האשראי, שהועמדה כשתי הלוואות לזמן ארוך. בחודשים יולי ואוגוסט נחתמו גם תיקונים למסגרת אשראי נוספת של עד 35 מיליון דולר, שבמסגרתם הוארכה תקופת המסגרת. מידרוג אשררה באפריל את דירוג A1.il לאיגרות החוב מסדרה א', עם אופק יציב.