אתם רואים רק חלק מהחשבון: כמה באמת עולה עובד למעסיק?

כשעובד אומר שהוא מרוויח 20 אלף שקל, הוא מתכוון בדרך כלל לברוטו. כשהמעסיק מדבר על עלות השכר, הוא מתכוון לסכום אחר לחלוטין. הברוטו הוא רק נקודת האמצע בין ההוצאה של העסק לבין הכסף שנכנס לחשבון העובד. מצד אחד יורדים מהברוטו מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות והפרשת העובד לפנסיה. מצד שני מוסיף המעסיק תשלומים שאינם מופיעים כשכר: ביטוח לאומי, הפרשה לפנסיה, רכיב פיצויים ולעיתים קרן השתלמות, ביטוחים והטבות נוספות. לכן העלאה של 1,000 שקל בברוטו אינה עולה בהכרח למעסיק רק 1,000 שקל, והעובד בוודאי אינו מקבל את כל התוספת לנטו.

הברוטו הוא לא עלות השכר - ב־2026 משלם המעסיק לביטוח הלאומי 4.51% על חלק השכר שעד 7,703 שקל ו־7.6% על החלק שמעליו, עד לתקרה של 51,910 שקל בחודש. העובד משלם 4.27% במדרגה הנמוכה ו־12.17% במדרגה המלאה, כולל ביטוח בריאות.

עבור עובד בשכר של 10,000 שקל, המעסיק מעביר לביטוח הלאומי כ־522 שקל בחודש. בשכר של 20 אלף שקל הסכום עולה לכ־1,282 שקל, ובשכר של 40 אלף שקל לכ־2,802 שקל.

לכך יש להוסיף ביטוח פנסיוני. שיעור ההפרשה המזערי המקובל במסגרת פנסיית החובה הוא 18.5% מהשכר המבוטח: כ־6% על חשבון העובד וכ־12.5% על חשבון המעסיק, כולל רכיב הפיצויים. החובה הבסיסית חלה עד לתקרת השכר הקבועה בדין, אך בחוזים ובהסכמים רבים מבוטח שכר גבוה יותר ואף מלוא השכר.

בהנחה שכל השכר מבוטח, עובד שמקבל 10,000 שקל ברוטו עולה למעסיק לפחות כ־11,772 שקל: 10,000 שקל שכר, כ־522 שקל ביטוח לאומי וכ־1,250 שקל לפנסיה ולפיצויים.

עובד בשכר של 20 אלף שקל יעלה לפי אותה הנחה כ־23,782 שקל בחודש, ועובד בשכר של 40 אלף שקל יעלה כ־47,802 שקל. זה עדיין אינו כולל קרן השתלמות, רכב, ארוחות, בונוסים, ימי מחלה, חופשה, דמי הבראה, ציוד, משרד ועלויות ניהול.

מנגד, עוד לפני מס הכנסה, עובד בשכר של 10,000 שקל נשאר עם כ־8,792 שקל לאחר ביטוח לאומי והפרשת עובד לפנסיה. בשכר של 20 אלף שקל נשארים כ־16,975 שקל לפני מס הכנסה, ובשכר של 40 אלף שקל כ־33,341 שקל. לאחר מס הכנסה, הפער גדול עוד יותר ותלוי בנקודות זיכוי, ילדים, מקום מגורים והטבות נוספות.

מתוך 100 שקל שהמעסיק מוציא – כמה מגיעים לעובד?

כדי להשוות בין מדינות משתמשים כלכלנים במושג "טריז המס" או Tax Wedge. זהו הפער בין העלות הכוללת של העובד למעסיק לבין ההכנסה נטו של העובד, לאחר מס הכנסה ותשלומים סוציאליים ובהתחשב בקצבאות כספיות למשפחה.

המדד חשוב משום שהוא חושף את מה שהתלוש מסתיר. מדינה יכולה לגבות יחסית מעט מהעובד עצמו, אך להטיל תשלום גבוה מאוד על המעסיק. מבחינת העובד המס אינו נראה, אבל מבחינת העסק הוא משפיע על מספר המשרות, על השכר ועל הכדאיות להעסיק עובדים נוספים.

• מחר בחשבון - מי יקבל מביטוח לאומי 1,204 שקל לילד?
• מהמחזור ועד המס: כך נראה חשבון המסים של עצמאי בישראל

ב־2025 עמד טריז המס הממוצע במדינות OECD לעובד יחיד ללא ילדים המשתכר את השכר הממוצע על 35.1% מעלות העבודה. כלומר, בממוצע רק כ־65 שקל מכל 100 שקל של עלות מעסיק הפכו להכנסה נטו, והשאר עברו למס הכנסה ולתשלומים סוציאליים.

בבלגיה הגיע טריז המס לכ־52.5%, בגרמניה לכ־49.2% ובצרפת לכ־47.2%. בבריטניה הוא עמד על 32.4%, לאחר עלייה חדה בתשלומי המעסיקים.

המספרים אינם אומרים שהעובד הגרמני או הצרפתי בהכרח מקבל עסקה גרועה יותר. במדינות האלה חלק גדול מהתשלום מממן פנסיה ציבורית מבוססת שכר, בריאות, אבטלה, סיעוד, חופשות הורות ושירותים ציבוריים. משפחה עשויה לקבל בחזרה חלק ניכר מהנטל באמצעות שירותים וקצבאות.

ארה"ב נמצאת בדרך כלל מתחת לממוצע האירופי. ב־2024 עמד טריז המס לעובד אמריקאי יחיד בשכר הממוצע על כ־30.1%. העובד והמעסיק משלמים כל אחד 6.2% ל־Social Security עד תקרת השכר ועוד תשלומי Medicare, אך חלק ניכר מהבריאות, הפנסיה והביטוחים תלוי במעסיק או ברכישה פרטית.

במילים אחרות, עלות החובה הנראית בארה"ב יכולה להיות נמוכה יותר, אבל עלות ביטוח הבריאות והחיסכון הפנסיוני עלולה להופיע במקום אחר. השוואה בין תלושים בלבד אינה מספיקה.

• חשבוניות ב-26 מיליון שקל, מס של 4 מיליון: כך נחשף החשד נגד בעל חברת בנייה מרמת השרון
• מס הסוכר בוטל לפני שלוש שנים - אבל אתם עדיין משלמים אותו

למה המעסיק אינו פשוט נותן לעובד את כל הסכום?

עובדים רבים שואלים מדוע שכרם אינו שווה לעלות שלהם. התשובה היא שהמעסיק מחליט אם להעסיק לפי העלות הכוללת, לא לפי הברוטו. אם התקציב למשרה הוא 25 אלף שקל בחודש, אי אפשר בדרך כלל לשלם לעובד 25 אלף שקל ברוטו, משום שעל הסכום יתווספו ביטוח לאומי, פנסיה, פיצויים וזכויות אחרות.

התשלומים האלה אינם נעלמים לחלוטין. ההפקדה לפנסיה ולפיצויים נרשמת לזכות העובד, אף שאינה זמינה לו מיד. דמי הביטוח הלאומי קונים זכויות במקרה של אבטלה, פגיעה בעבודה, נכות, לידה, סיעוד וזקנה. גם חופשה, מחלה והבראה הן הטבות כלכליות, אף שאינן מופיעות בנטו.

עם זאת, מבחינת שוק העבודה מדובר בעלות אמיתית. כאשר המדינה מעלה תשלום המוטל על מעסיקים, העסק יכול להגיב בצמצום גיוסים, הקטנת העלאות שכר, מעבר לפרילנסרים, אוטומציה או העלאת מחירים. העובד אינו רואה מס חדש בתלוש, אך עשוי לשלם עליו דרך שכר נמוך יותר בעתיד.

השכר הגבוה נפגע פעמיים

ככל שהשכר עולה, העובד עובר למדרגות גבוהות יותר של מס הכנסה ומשלם את שיעור הביטוח הלאומי המלא. במקביל, המעסיק משלם את השיעור הגבוה על מרבית השכר. לכן תוספת שכר לעובד בעל שכר גבוה עולה למעסיק יותר מהסכום הנקוב, בעוד שחלק קטן יחסית ממנה מגיע לנטו.

מצד שני, קיימת תקרה לתשלום הביטוח הלאומי. מעל הכנסה חודשית של 51,910 שקל אין תשלום נוסף לביטוח הלאומי על החלק העודף. התקרה הופכת את התשלום לפחות פרוגרסיבי ברמות השכר הגבוהות מאוד.

גם פנסיית החובה אינה תמיד מחושבת על מלוא השכר. עובד שמרוויח 30 אלף שקל יכול לגלות שהמעסיק מפריש רק עד התקרה המחייבת או לפי שכר בסיס שאינו כולל בונוסים ושעות נוספות. לכן חשוב לבדוק לא רק מהו הברוטו, אלא מהו השכר המבוטח.

מה צריך לבדוק בהצעת עבודה?

המספר החשוב לעובד הוא לא רק השכר ברוטו, אלא החבילה הכוללת. שני עובדים עם אותו ברוטו יכולים לקבל תנאים שונים מאוד אם לאחד מפרישים לפנסיה על מלוא השכר ונותנים קרן השתלמות, בעוד שלאחר מפרישים רק על חלק מהשכר.

גם המעסיק צריך להיזהר מהשוואה המבוססת על ברוטו בלבד. עובד של 20 אלף שקל אינו הוצאה של 240 אלף שקל בשנה, אלא הוצאה גבוהה משמעותית, עוד לפני ציוד, משרד, ניהול והיעדרויות.

השורה התחתונה היא שמתוך כל 100 שקל שהעסק מקצה להעסקת עובד, רק חלק מגיע מיד לחשבון הבנק. חלק עובר למדינה, חלק נשמר לעתיד בפנסיה ובפיצויים וחלק מממן זכויות והטבות. השאלה החשובה אינה רק כמה העובד מרוויח, אלא מהי עלות העבודה הכוללת ומה הוא מקבל בתמורה לפער.