ביטוח חיים ריסק: כמה כיסוי צריך באמת ואיך מחשבים את הסכום

1,838 שקל בחודש היא קצבת השאירים שמשלם הביטוח הלאומי לאלמן או לאלמנה מגיל 50 ומעלה בלי ילדים. עם ילד אחד הקצבה הכוללת מגיעה לכ-2,700 שקל, עם שני ילדים לכ-3,562 שקל, וכל ילד נוסף מוסיף כ-862 שקל. משפחה שההוצאה החודשית שלה עומדת על 18 אלף שקל רואה כאן פער של יותר מ-14 אלף שקל בחודש, וביטוח חיים ריסק הוא הכלי שנועד לגשר עליו.

ריסק טהור הוא המוצר הפשוט ביותר בענף. משלמים פרמיה חודשית, מגדירים סכום ביטוח ותקופה, ואם המבוטח נפטר בתוך התקופה המוטבים מקבלים את הסכום בבת אחת. הסתיימה התקופה והמבוטח בחיים, הכסף ששולם נשאר אצל חברת הביטוח ואין ערך פדיון ואין חיסכון שנצבר. דווקא המבנה הזה מאפשר לקנות כיסוי של מיליון שקל בעשרות שקלים בודדים לחודש בגיל צעיר, והוא גם מה שמבדיל את הריסק ממוצרים משולבים שמערבבים חיסכון עם כיסוי, כמו זה שמתואר בסקירת ביטוח המנהלים. הריסק הוא שכבה אחת מתוך כמה שכל משפחה מחזיקה, והמפה המלאה שלהן נמצאת במדריך הגדול לביטוח בישראל.

הנוסחה: הוצאות כפול שנים, פחות מה שכבר קיים

החישוב המקובל מתחיל בהוצאה החודשית של משק הבית ולא בהכנסה. מכפילים אותה ב-12, מכפילים במספר השנים שבהן המשפחה תזדקק להכנסה חלופית, מוסיפים את יתרת המשכנתא וההלוואות, ומחסרים את הנכסים הנזילים ואת ההכנסות שימשיכו לזרום ממילא. השלב האחרון הוא זה שרוב האנשים מדלגים עליו, והוא גם זה שמונע קנייה של כיסוי מיותר.

משפחה עם שני הורים בני 38 ושני ילדים בני 5 ו-8 ממחישה את התהליך. ההוצאה החודשית עומדת על 18 אלף שקל, המפרנס הראשי מכניס 22 אלף שקל ברוטו והשני 12 אלף. במקרה פטירה של המפרנס הראשי נשארת הכנסה של 12 אלף שקל ועוד קצבת שאירים של כ-3,562 שקל, סך הכל כ-15.5 אלף. הפער המיידי הוא כ-2,500 שקל בחודש, אבל ההוצאה של משפחה חד הורית נוטה לגדול בסעיפי טיפול בילדים ובשעות עבודה שנחתכות, ולכן חישוב שמרן ייקח פער של 5,000 עד 6,000 שקל. הכפלה של 6,000 שקל ב-12 חודשים וב-16 שנה, עד שהילד הצעיר יגיע לגיל 21, מביאה לסכום ביטוח של 1.15 מיליון שקל.

יתרת המשכנתא נכנסת לחישוב רק אם היא איננה מכוסה כבר. מי שנטל משכנתא נדרש בידי הבנק לרכוש ביטוח חיים בגובה יתרת ההלוואה, וזה כיסוי נפרד שהתגמול בו משולם ישירות לבנק. הפירוט על עלותו ועל הדרך לקנות אותו מחוץ לבנק נמצא בסקירת ביטוחי המשכנתא ובמדריך הגדול למשכנתא. הוספת יתרת המשכנתא לסכום הריסק כשקיים כבר ביטוח משכנתא היא אחת הדרכים הנפוצות ביותר לשלם פעמיים על אותו סיכון בדיוק, נושא שמפורט במדריך לכפל ביטוחים.

הפרמיה מכפילה את עצמה בערך כל עשור

הפער בין הגילים הופך את העיתוי לגורם המרכזי במחיר. טווחי השוק לגבר או אישה שאינם מעשנים, עבור כיסוי של מיליון שקל, נעים סביב 58 שקל בחודש בגיל 25, כ-95 שקל בגיל 35, כ-225 שקל בגיל 45, כ-590 שקל בגיל 55 וכ-980 שקל בגיל 60. מעשנים משלמים בין 50% ל-100% יותר. אלה ממוצעי שוק בין החברות, והמחיר בפועל נקבע בחיתום לפי גיל, מצב רפואי, מקצוע ותחביבים מסוכנים.

שני מסלולי פרמיה קיימים בשוק, וההבדל ביניהם מתגלה רק בטווח הארוך. במסלול פרמיה משתנה התשלום מתחיל נמוך ומטפס מדי שנה יחד עם הגיל, ובמסלול פרמיה קבועה התשלום זהה לאורך כל התקופה ומתחיל גבוה יותר. מי שמתכנן להחזיק את הפוליסה עשרים שנה ומעלה משלם בסך הכל פחות במסלול הקבוע, ומי שצריך כיסוי לתקופה קצרה עד שהילדים יגדלו יגלה שהמשתנה זול לו יותר.

הצהרת הבריאות היא השלב שמכריע אם הפוליסה תעמוד במבחן. תשובה חלקית או שכחה של אבחנה ישנה עלולה להוביל לדחיית תביעה שנים אחר כך, בדיוק ברגע שבו המבוטח כבר איננו ואי אפשר לברר איתו דבר. הכללים המדויקים וההשלכות מפורטים בסקירת הצהרת הבריאות. הטיפול המיסויי בפרמיה משתנה לפי אופן הרכישה, דרך המוצר הפנסיוני או כפוליסה עצמאית, והכללים מרוכזים במדריך למיסוי פרמיות הביטוח.

לכמה זמן, ועל מי בדיוק

תקופת הביטוח נגזרת מהמועד שבו התלות הכלכלית נגמרת, ולא מגיל עגול. הורה לילד בן 5 שרוצה לכסות אותו עד גיל 21 זקוק ל-16 שנות כיסוי, ומי שנותרו לו 18 שנות משכנתא יסתכל על המספר הזה. רכישת ריסק לשלושים שנה כשהצורך האמיתי הוא 16 שנה מייקרת את הפרמיה בלי להוסיף הגנה בשנים שבהן היא באמת נדרשת, וזו אחת הסיבות השכיחות לתשלום מיותר.

בן או בת הזוג שאינם המפרנס העיקרי נשארים לרוב בלי כיסוי כלל, וזו טעות חישובית ולא רק רגשית. הורה שנשאר לבד עם שני ילדים קטנים נאלץ לקצץ בשעות העבודה, להוסיף מסגרות טיפול או להביא עזרה בתשלום, וההוצאה הזו מגיעה לאלפי שקלים בחודש גם כשההכנסה שאבדה הייתה נמוכה. חישוב מדויק מתמחר את עלות ההחלפה של מה שההורה השני עשה בפועל, ולא רק את תלוש השכר שלו.

תוספת הוותק בקצבת השאירים משנה את נקודת הפתיחה של החישוב. השאירים זכאים לתוספת של 2% מהקצבה על כל שנת ביטוח מלאה של הנפטר, עד תקרה של 50%. מי שעבד שלושים שנה ושילם דמי ביטוח כחוק מגדיל בכך את הקצבה במחצית, ולכן מבוטח ותיק ומבוטח צעיר מתחילים את אותו תרגיל משתי נקודות שונות לגמרי, וכל אחד מהם זקוק לסכום ביטוח אחר.

• מי פטור מביטוח לאומי, ולמה 13 חודשי חוב מקצצים רבע מהקצבה
• מחשבון פדיון חופשה: 34 ימים שווים 21,966 שקל, והמס עליהם נקבע לפי השנה, לא לפי התלוש

המוטבים בפוליסה גוברים על צוואה. הכסף משולם למי שרשום בטופס המוטבים אצל חברת הביטוח ולא מתחלק בין היורשים לפי דין, וזו הסיבה שטופס ישן הוא סיכון של ממש. מי שלא ציין מוטבים כלל מפנה את התגמול לעיזבון, ומשם הוא עובר את הליך הירושה על כל העיכוב והעלות שכרוכים בו.

איך בודקים את זה בפועל

המסלקה הפנסיונית והר הביטוח מציגים בדוח אחד את כל הפוליסות שקיימות על שם אדם, כולל ריסקים ישנים שנרכשו דרך מקום עבודה קודם ונשכחו. מי שמגלה שם שני ריסקים במקביל צריך לבדוק אם הכיסוי הכפול משרת אותו או רק מייקר את החשבון, ודרך העבודה עם הכלים האלה מוסברת במדריך להר הביטוח ולמסלקה.

שאירים בקרן הפנסיה הם השכבה שכבר קיימת אצל כל שכיר. מסלול ברירת המחדל של הקרן משלם לשאירים קצבה חודשית שיכולה להגיע עד 100% מהשכר המבוטח, וזו הכנסה שוטפת שמקטינה מאוד את סכום הריסק הנדרש. הפירוט של הכיסויים האלה נמצא בסקירת ביטוח השאירים והנכות בקרן הפנסיה, במדריך הכיסויים הביטוחיים בפנסיה ובמדריך החיסכון הפנסיוני.

מחשבון ביטוח החיים של רשות שוק ההון מאפשר להשוות תעריפים בין החברות באותו סכום ביטוח ובאותה תקופה, וההפרשים בין הזול ליקר מגיעים לעשרות אחוזים על כיסוי זהה לחלוטין. הבדיקה השנייה היא זהות המוטבים: מי שרשם מוטבים בגיל 25 ומאז התגרש או הביא ילדים חייב לעדכן את הטופס, כי הכסף ישולם למי שרשום בפוליסה ולא למי שהמבוטח התכוון אליו.

שלושה נתונים נוספים ראוי לוודא בכל פוליסה קיימת: עד איזה גיל הכיסוי תקף, האם סכום הביטוח צמוד למדד או נשחק ריאלית עם השנים, והאם קיימת תקופת אכשרה שמגבילה את הכיסוי בשנה הראשונה. מי שמצרף לשלושת אלה את יתרת המשכנתא ואת קצבת השאירים הצפויה מקבל בתוך חצי שעה את כל הנתונים שדרושים כדי להחליט אם הכיסוי הנוכחי גדול מדי, קטן מדי או מדויק.