הרמזורים החכמים חוסכים 400 שעות ביום בכל צומת - וכמה זמן יחסוך הנהג?

כמה שוות כמה עשרות שניות פחות ברמזור? כשבצומת עוברים מדי יום עשרות אלפי כלי רכב, הן מצטברות למאות שעות - ובמונחים כלכליים, גם למאות מיליוני שקלים. נתונים שמפרסמת חברת נתיבי ישראל מצביעים על חיסכון ממוצע של כ-400 שעות-רכב ביום בכל אחד מהצמתים שנבדקו לאחר התקנת רמזורים אדפטיביים.

בשנים האחרונות פרסה נתיבי ישראל, במסגרת מהלך של משרד התחבורה, כ-170 רמזורים אדפטיביים בכבישים הבין-עירוניים. ניתוח של כ-25 צמתים שבהם פועלת המערכת מעלה כי החיסכון הממוצע עומד על כ-25 שניות לכל רכב שעובר בצומת. לפי הערכת החברה, פריסה של המערכת ב-100 צמתים עשויה לייצר למשק תועלת שנתית של יותר מחצי מיליארד שקל.

החישוב אינו אומר שקופת המדינה תקבל חצי מיליארד שקל נוספים. מדובר באומדן כלכלי של ערך הזמן שנחסך לנהגים ולמשק כתוצאה מקיצור זמני הנסיעה. האומדן גם אינו כולל תועלות אפשריות נוספות, כמו חיסכון בדלק ובבלאי, הפחתת זיהום האוויר או השפעה אפשרית על הבטיחות.

הרמזור כבר לא עובד רק לפי השעון

רמזורים רגילים פועלים בדרך כלל בהתאם לתוכניות זמנים שנקבעות מראש על בסיס ספירות תנועה תקופתיות. הבעיה היא שהתנועה אינה קבועה: עומסים משתנים לאורך היום, הביקוש בין הכיוונים מתחלף ותאונה או אירוע אחר יכולים לשנות בתוך דקות את מצב התנועה באזור.

הרמזורים האדפטיביים מנסים להתאים את עצמם למצב בזמן אמת. מצלמות המותקנות בצומת מזהות את כלי הרכב, ומערכת ראייה ממוחשבת מנתחת את עומסי התנועה ואת אורכי התורים בכל כיוון, גם במרחק של מאות מטרים מהצומת. בהתאם לנתונים, האלגוריתם משנה את זמני הרמזור ואת חלוקת האור הירוק בין הכיוונים.

המערכת פותחה על ידי חברת ITC בשיתוף חטיבת התפעול והאחזקה, אגף ניהול התנועה ואגף המו"פ ההנדסי של נתיבי ישראל. לאחר שלב הניסוי, היא מופעלת כיום בעשרות רבות של צמתים ובתנאי תנועה שונים.

800 שעות ביום בפורדיס, 56 שניות לרכב בקריית טבעון

הממוצע של כ-25 שניות לרכב מסתיר פערים משמעותיים בין הצמתים. בצומת פורדיס, למשל, מעריכה נתיבי ישראל כי המערכת חוסכת במצטבר כ-800 שעות-רכב ביום. בצומת הכניסה לקריית טבעון נמדד קיצור של עד כ-56 שניות בזמן המעבר לרכב.

עבור נהג בודד מדובר לכאורה בזמן קצר. אלא שכאשר עשרות אלפי כלי רכב עוברים בצומת מדי יום, החיסכון המצטבר הופך משמעותי. מבחינת הנהג, השאלה החשובה יותר היא מה קורה כאשר הוא עובר במסלול שבו כמה צמתים פועלים בצורה אדפטיבית.

בנתיבי ישראל מעריכים כי כאשר הטכנולוגיה תורחב ותפעל ברמת צירים שלמים, ניתן יהיה להגיע לחיסכון ממוצע של כ-10 דקות בנסיעה. בחישוב שנתי, בחברה מעריכים כי מדובר בזמן מצטבר המקביל לכשבועיים של ימי עבודה. עם זאת, מדובר בשלב זה בהערכה של החברה לגבי הפריסה העתידית ולא בחיסכון שנמדד בפועל אצל נהג ממוצע בכלל רשת הכבישים.

• הכנסות מעל 4 מיליארד דולר ותחזית חזקה, אבל ווסטרן דיגיטל ממשיכה ליפול: מה מדאיג את המשקיעים
• הונאות הענק בארה"ב: בני 60 ומעלה הפסידו 3 מיליארד דולר, והנזק האמיתי עשוי להגיע ל-120 מיליארד

מאיפה מגיע החיסכון של חצי מיליארד שקל?

הערכת התועלת הכלכלית נעשתה לפי עקרונות נוהל פר"ת 2021, המשמש את משרד התחבורה ומשרד האוצר לבחינת הכדאיות הכלכלית של פרויקטים תחבורתיים. החישוב הותאם לתשתית בין-עירונית ומתרגם את שעות הנסיעה שנחסכו לערך כלכלי.

לפי הניתוח, פריסה של רמזורים אדפטיביים ב-100 צמתים עשויה לייצר תועלת שנתית של יותר מחצי מיליארד שקל. מכיוון שכבר כיום פועלים כ-170 רמזורים מסוג זה, היקף הפריסה בפועל גדול מתרחיש 100 הצמתים ששימש לחישוב. עם זאת, לא ניתן להסיק מכך באופן ליניארי שהתועלת הנוכחית גבוהה ב-70%, משום שהיקפי התנועה והחיסכון משתנים מצומת לצומת.

היעד: 750 צמתים בתוך חמש שנים

השלב הבא מבחינת נתיבי ישראל הוא מעבר מניהול של צומת בודד לניהול של ציר תנועה שלם. הרעיון הוא שכמה רמזורים ישתפו ביניהם מידע ויתאימו את פעילותם זה לזה, כדי שחיסכון בזמן בצומת אחד לא יוביל לעיכוב בצומת הבא.

איתן זילברשטיין, מנהל מחלקת טכנולוגיות באגף ניהול התנועה בנתיבי ישראל, אומר כי היעד הוא שבתוך חמש שנים כל 750 הצמתים המרומזרים שבאחריות החברה יהיו אדפטיביים.

לדבריו, "אם חסכתי לך 30 שניות בצומת אחד אבל עיכבתי אותך בצומת הבא, כאילו לא עשיתי כלום. הקפיצה תהיה כשהציר כולו יהיה אדפטיבי והרמזורים ידברו אחד עם השני. אנחנו רוצים שהמערכת תסתכל על התנועה כרשת אחת, כך שהחיסכון שהושג בצומת הראשון לא יתבטל בצומת השני".

• אומודה X החדש עם ראיית לילה ו-39 תאי אחסון
• 55 שקל לשעה, מענק התמדה ומחיצות מגן: התוכנית של מיליארד שקל לעצור את בריחת נהגי האוטובוס

זילברשטיין מדגיש כי הרחבת הפריסה מחייבת גם מעקב אחר הביצועים: "אי אפשר להוסיף מאות רמזורים אדפטיביים בשנה ולפעול בשיטת 'שגר ושכח'. כל רמזור שעולה לאוויר מנוטר ונבדק, ואנחנו בוחנים את ההשפעה שלו על התנועה".

לדבריו, נהג פוגש בממוצע כשלושה צירי תנועה בדרכו לעבודה, ובכל אחד מהם חמישה עד עשרה צמתים. מכאן מגיעה הערכת החברה לחיסכון האפשרי של כ-10 דקות לנסיעה כאשר המערכת תפעל ברמת הרשת. אם היעד יתממש, המבחן כבר לא יהיה כמה שניות חסך רמזור מסוים, אלא האם זמני הנסיעה לאורך המסלול כולו אכן התקצרו.