הסתיר תלושי שכר: אב נכה ישלם 4,200 שקל מזונות בחודש

פסק דין שניתן בתחילת אוגוסט בבית המשפט לענייני משפחה חייב אב לשלושה ילדים במזונות של 4,200 שקל בחודש, אף שהציג הכרה של המוסד לביטוח לאומי באובדן כושר עבודה בשיעור 100%. השופטת עפרה גיא קבעה כי האב נמנע בעקביות מהצגת תלושי השכר שלו, העמידה את פוטנציאל ההשתכרות שלו על 9,500 שקל בחודש והטילה עליו 70% מהוצאות החינוך והרפואה של הילדים.

בני הזוג נישאו בפברואר 2015 ולהם שלושה ילדים: בן עשר ושמונה חודשים, בת שמונה ושבעה חודשים ובן שש. בדצמבר 2022 הורחק האב מהבית בעקבות בקשה לצו הגנה שהגישה האם, שטענה כי ברקע המשבר עמדו התנהגות אלימה מצדו והתמכרות להימורים ולסמים. האב כפר בטענות וטען מנגד כי האם יזמה ״הליך סרק״ שהוביל להרחקתו, ״כצעד טקטי לצורך השגת יתרונות בהליך וקיצורו״.

עוד באפריל 2023 נקבעו מזונות זמניים של 4,800 שקל בחודש, בתוספת מחצית הוצאות החינוך ומחצית ההוצאות הרפואיות החריגות. האב הגיש פעמיים בקשות להפחתת החיוב ושתיהן נדחו, והאם גובה את דמי המזונות באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.

כמה השתכר האב לפני שהוכר כנכה?

בכתב ההגנה טען האב כי הוא מתקיים מקצבת אבטלה של 2,600 שקל בחודש, כי עבד כסבל בשדה התעופה תמורת כ-3,500 שקל בממוצע וכי בעבודה שקדמה לכך השתכר 8,000 שקל בחודש. האם טענה מנגד כי באותה עבודה קודמת השתכר האב 10,000 שקל נטו בחודש, עד שפוטר לאחר שהרבה להיעדר ״ללא סיבה מוצדקת״.

בית המשפט הורה לאב להגיש אסמכתאות על כלל הכנסותיו בשנה שקדמה לתביעה, ואף חתם לבקשתו על צו המופנה למעסיקתו הקודמת לקבלת תלושי השכר. התלושים מעולם לא הוגשו. ״הימנעות הנתבע מהצגת מסמכים קריטיים אלה מעידה כי הכנסתו הממוצעת בעבר עמדה על סכומים שלא נופלים מאלה שנטענו על ידי התובעת״, קבעה השופטת גיא, ״שאם לא כן בוודאי שהיה לנתבע אינטרס לקעקע טענה זו של התובעת ולבססה באסמכתאות מוצקות, כתלושי שכר״.

בהחלטה קודמת, שדחתה אחת מבקשות ההפחתה שהגיש, כתבה השופטת כי דפי חשבון הבנק שצירף האב, שבהם אין זכר לקצבאות הביטוח הלאומי המשולמות לו, מלמדים כי ״המדובר בנתבע אשר בוחר להשמיט מידע מהותי מבית המשפט וכי די בכך בכדי להניח כי לנתבע הכנסות נוספות אותן ביקש להסתיר מבית המשפט ומהצד שכנגד״. הסתרת הכנסות בתיקי מזונות עלתה לאחרונה גם בפרשה שבה אב הסתיר מיליוני שקלים בחשבונות בנק בארצות הברית וחויב במזונות של יותר מ-10,000 שקל בחודש לחמישה ילדים.

8,800 שקל בחודש מקצבאות

במהלך ההליך הידרדר מצבו הרפואי של האב. הוא סובל ממיאלופתיה צווארית, מתהלך בסיוע הליכון ומקבל טיפול תרופתי ופסיכיאטרי. המוסד לביטוח לאומי קבע לו נכות רפואית זמנית של 50% ודרגת אי כושר זמנית של 100%, והוא מקבל קצבת נכות של 6,906 שקל בחודש וקצבת שירותים מיוחדים של 1,880 שקל, ובסך הכל כ-8,800 שקל. הוא מתגורר בבית הוריו ומשתתף בשכר הדירה ב-400 שקל בחודש, ובתיקי העיקול על שמו הצטבר חוב של 197,631 שקל. שני הצדדים מצויים בהליכי חדלות פירעון בשל חובות מתקופת הנישואין.

השופטת הפנתה להלכה הפסוקה שלפיה קצבת נכות מהביטוח הלאומי ״אינה מהווה עילה לפטור מוחלט מחובת המזונות או לצמצומה האוטומטי״, ועל האב להוכיח שמגבלותיו מונעות ממנו להשלים הכנסה מעבר לקצבה. עיקרון דומה יושם באחרונה גם בפרשה שבה בית המשפט המחוזי השיב על כנם מזונות שהופחתו בשל חובות האב. בשקלול הדוחות הרפואיים מול ההימנעות השיטתית מהצגת ראיות, העמידה השופטת את הכנסת האב, כולל פוטנציאל השתכרות, על 9,500 שקל בחודש.

עסק ציפורניים או משרה מלאה?

האם עובדת כסייעת בעירייה ומשתכרת כ-7,700 שקל בממוצע בחודש. בעבר החזיקה שתי עבודות במקביל והכניסה כ-9,000 שקל, אך התפטרה מהעבודה הנוספת לאחר שאמה, שסייעה בטיפול בילדים, עברה לעיר אחרת. האב טען כי האם מנהלת מהבית עסק בתחום הטיפוח והציפורניים, המניב לשיטתו הכנסה נוספת של 5,000 עד 6,000 שקל בחודש, שעליה ״היא איננה מדווחת לרשויות המס״.

• חזרו להיות ביחד וחוב של 450 אלף שקל שנמחק לה - חזר לחיים
• חוב מזונות של 133 אלף ש': הפתרון היצירתי של השופטת

האם דחתה את הטענה. ״עכשיו ממש לא, אני עובדת במשרה מלאה״, השיבה בחקירתה כשנשאלה אם היא עוסקת בתחום כיום. בסיכומיה נכתב כי היא ״נושאת לבדה בנטל הטיפול בשלושה ילדים קטינים ובמקביל עובדת במשרה מלאה, אין ביכולה - לא בפועל ולא באופן סביר - לעסוק בעיסוק נוסף״. השופטת קיבלה את גרסתה, מצאה אותה ״אמינה, סבירה ומשכנעת״ וקבעה כי ״אין כל ציפייה שהתובעת תעמיס על עצמה מעבר למה שמוטל כיום על כתפיה ותעבוד מביתה גם בשעות אחר הצהריים והערב״.

4,050 שקל מול 9,100 שקל

האם נישאה מחדש במאי 2025 ומתגוררת עם בן זוגה ושלושת הילדים בדירה שכורה בת חמישה חדרים, תמורת 7,300 שקל בחודש. בן הזוג, שעובד בשתי משרות ומשלם בעצמו מזונות של 4,300 שקל לשני ילדיו, חויב במחצית הוצאות המדור והחזקתו, כך שחלקה של האם עומד על 3,650 שקל והכנסתה הפנויה על 4,050 שקל בחודש. מול הכנסתו הפנויה של האב, 9,100 שקל, נגזרה חלוקת נטל של 30% לאם ו-70% לאב.

עד גיל שש חב האב לבדו בצרכים ההכרחיים של ילדיו מכוח הדין העברי, ומגיל שש ואילך חבים שני ההורים לפי יכולותיהם הכלכליות, בהתאם להלכת בע״מ 919/15. את הצרכים ההכרחיים העמידה השופטת על 1,700 שקל לילד בחודש: 700 שקל כלכלה, 200 שקל ביגוד והנעלה, 50 שקל רפואה ו-750 שקל חלקו של כל ילד בהוצאות המדור והחזקתו. מגיל שש נוספו הוצאות היגיינה, פנאי ונסיעות, והצרכים לשלושת הילדים יחד הועמדו על 6,060 שקל בחודש. רכיבי ״דמי כיס״ ו״טלפון נייד״ שנתבעו נמחקו מהחישוב.

האם דרשה 2,958 שקל לילד בחודש; האב, שטען בכתבי טענותיו כי הסכומים שנתבעו ״מופקעים״ וכי ״אל מול זכות הקטינים למזונות עומדת זכותו שכבודו כאדם לא ייפגע״, הציע בקדם המשפט 1,000 שקל לילד כולל מדור. בחקירתו, כשנשאל מהו הסכום החודשי שהילדים זקוקים לו, השיב: ״אין לי מושג להעריך את זה בכסף״, והוסיף: ״אם היה לי, כל מה שהייתי יכול הייתי נותן להם״.

שני לילות בחודש

זמני השהות שנקבעו לאב כוללים שני ימי חול עד השעה 19:30 וכל סוף שבוע שני, ובסך הכל שני לילות לינה בחודש. ״עסקינן בימי שהייה מצומצמים ביותר״, קבעה השופטת, ודחתה את האפשרות להפחית מהחיוב בגין הוצאות תלויות שהות. בפועל, אין מחלוקת בין הצדדים כי מאז נובמבר 2025 הקשר בין האב לילדים אינו מתקיים כלל. במרץ 2026 הגיש האב תביעה לאכיפת זמני השהות בטענה שהאם ״מנכרת את הקטינים כלפיו״; האם משיבה כי הוא זה שבחר להתנתק.

• עמית התייחס לחולשת הכנסת מול הממשלה - וסולברג הגיב: אין לכך הצדקה
• ראש ארגון פשיעה ועשרות נוספים נעצרו בדרום הארץ בחשד לפרוטקשן

החיוב הסופי הועמד על 4,200 שקל בחודש, 1,400 שקל לכל ילד, החל מיולי 2026, אז מלאו לצעיר הילדים שש שנים. עבור העבר נקבע חיוב מדורג: 4,794 שקל בחודש עד דצמבר 2023 ו-4,488 שקל בחודש עד יולי 2026. נוסף על כך יישא האב ב-70% מההוצאות הרפואיות החריגות ומהוצאות החינוך, כולל שיעורים פרטיים עד תקרה של 500 שקל בחודש לשלושת הילדים יחד, ובמחצית עלות חוג אחד לכל ילד בתעריף מתנ״ס. דמי המזונות צמודים למדד ויעודכנו אחת לשלושה חודשים.

המזונות ישולמו עד גיל 18 או סיום התיכון, לפי המאוחר, ובתקופת השירות הצבאי או הלאומי יעמוד החיוב על שליש מהסכום. השופטת ציינה כי גם אם יישען האב על הקצבאות בלבד, יישארו בידיו 4,600 שקל בחודש, וכי הסכום שנפסק ״מותיר בידיו סכום שיש בו כדי לספק מלוא צרכיו, לרבות אלה הרפואיים״. בהתחשב במצבו הכלכלי והרפואי של האב, נמנעה השופטת מלחייב מי מהצדדים בהוצאות משפט.

ועדה של המוסד לביטוח לאומי, שתכריע אם נכותו הזמנית של האב תהפוך לצמיתה, טרם התכנסה. הכרעתה עשויה להחזיר את שאלת פוטנציאל ההשתכרות שלו, ואיתה את גובה המזונות, אל שולחנו של בית המשפט.