חשבוניות ב-26 מיליון שקל, מס של 4 מיליון: כך נחשף החשד נגד בעל חברת בנייה מרמת השרון

בעל מניות ודירקטור בחברת בנייה מרמת השרון נעצר בחשד לקיזוז חשבוניות מס פיקטיביות בהיקף כולל של כ-26 מיליון שקל, ושוחרר בתנאים מגבילים בבית משפט השלום בירושלים. כך עולה מהודעת רשות המסים ומפרוטוקול הדיון שהתקיים היום.

לפי ההודעה של רשות המסים, שמואל גזית, בעל מניות ודירקטור בחברת ניתי פיתוח ובנייה בע"מ ותושב רמת השרון, נעצר במסגרת חקירה שמנהלת מחלקת חקירות מכס ומע"מ ירושלים. "על פי החשד, בשנים 2022-2025 ניכה החשוד בספרי החברה חשבוניות מס החשודות כפיקטיביות, כאשר סכום המס שנוכה עומד על כ-4 מיליון שקל", נמסר מרשות המסים.

היחס בין היקף החשבוניות הנטען לבין סכום המס שנוכה מתיישב עם שיעורי המע"מ שחלו בישראל בתקופה הנחקרת - 17% עד סוף 2024 ו-18% מתחילת 2025.

מה קובע פרוטוקול הדיון

לפי הפרוטוקול, שהתנהל בפני השופטת יסמין כתילי, הגיעו הצדדים להסכמה על שחרור בתנאים. החשוד, שהתייצב לדיון בעצמו, אמר לבית המשפט: "אני מסכים לכל התנאים ומאשרם".

התנאים שנקבעו כוללים הפקדה כספית של 20 אלף שקל לקופת בית המשפט, ערבות עצמית בסך 200 אלף שקל וערבות צד ג' בסך 100 אלף שקל בחתימת הערבים - כלומר, מנגנון של 20 אלף שקל במזומן ועוד 300 אלף שקל בערבויות שיחולטו רק אם יופרו התנאים.

לצד אלה הורה בית המשפט על הפקדת דרכונו של החשוד בידי מחלקת חקירות מכס ומע"מ ירושלים, ועל עיכוב יציאה מהארץ למשך 180 ימים - חצי שנה. הפרוטוקול מדגיש כי "הפקדת הדרכון לא יהווה תנאי לשחרורו", כלומר השחרור אינו מותנה בה. עוד נקבעו איסור יצירת קשר עם המעורבים בחקירה, חובת התייצבות ביחידה החוקרת לפי דרישה, וחובת דיווח על כל שינוי בכתובת או במספר הטלפון הנייד.

בשלב זה מדובר בחקירה בלבד. טרם הוגש כתב אישום, וממילא חלה על החשוד חזקת החפות. ברשות המסים מסרו כי "החקירה נמשכת".

למה דווקא ענף הבנייה

התיק הזה נופל לתוך אחת הקטגוריות המוכרות ביותר באכיפת המס בישראל. עבירת ניכוי מס תשומות על בסיס חשבונית פיקטיבית מעוגנת בסעיף 117(ב) לחוק מס ערך מוסף, ועונשה עד חמש שנות מאסר - ובנסיבות מחמירות עד שבע שנים. במקרים החורגים מסף כספי מסוים העבירה מוגדרת גם כעבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, מה שפותח בפני המדינה כלים נוספים של חילוט רכוש.

לצד ההליך הפלילי פועל מסלול אזרחי מקביל: שומת תשומות, קנסות ולעיתים כפל מס. במקרים לא מעטים, מי שהורשע וריצה את עונשו מוצא את עצמו מחויב שוב במישור האזרחי.

• הפעילות בקריפטו היא אנונימית - אבל העקבות נשמרים
• המחוזי: אין הבדל בענישה בין חשבוניות פיקטיביות לחשבוניות זרות

התופעה מרוכזת באופן בולט בענף הבנייה. דו"ח מבקר המדינה מ-2014 העריך שהשימוש והסחר בחשבוניות פיקטיביות גורמים לאוצר המדינה נזק של מיליארדי שקלים בשנה, ורשות המסים חוזרת על אומדן דומה גם היום. ההסבר המבני פשוט: ענף עתיר עבודה, שרשראות קבלני משנה ארוכות ותשלומים במזומן יוצרים ביקוש להוצאה מוכרת שאין מאחוריה עסקה אמיתית.

התקופה שבה מתמקדת החקירה - 2022 עד 2025 - היא בדיוק התקופה שבה החלה רשות המסים להריץ את מודל "חשבוניות ישראל", הרפורמה שנועדה לחסל את התופעה באמצעים דיגיטליים. המודל מחייב קבלת "מספר הקצאה" מרשות המסים בזמן אמת עבור כל חשבונית מעל סף מסוים, ובלעדיו לא ניתן לנכות את המע"מ.

הסף יורד בהדרגה מאז מאי 2024: הוא נפתח ב-25 אלף שקל, ירד ל-20 אלף שקל ב-2025, ל-10 אלפים בינואר 2026, ומאז ה-1 ביוני האחרון הוא עומד על 5,000 שקל בלבד לפני מע"מ. במקביל, מאז 2025 רשאית רשות המסים לסרב להקצות מספר לחשבונית אם עולה חשד שהוצאה שלא כדין.

כלומר, החקירה מתייחסת לשנים שבהן מרבית החשבונאות במשק עדיין התנהלה מחוץ למנגנון האימות בזמן אמת - או בתחילת דרכו. ככל שהמודל ירחיב את תחולתו, אמורה הקרקע להצטמצם. השאלה הפתוחה היא כמה מהתיקים שנפתחים היום מתייחסים לתקופה שלפני הרפורמה, וכמה יצליחו לצוץ למרות המנגנון החדש.