תסמונת העדר: למה גם המקצוענים וגם ה-AI נופלים לאותן טעויות שוק?

בכל פעם שהבורסה מזנקת או צוללת, הכותרות נוטות להתעלם מהדוחות הכספיים לטובת מונחים כמו פאניקה, סנטימנט והתנהגות עדר. מה שנחשב פעם לתיאוריה פסיכולוגית רכה, הפך למרכז הבמה הכלכלית. חתן פרס נובל רוברט שילר שחקר את התופעה הראה כיצד בועות נכסים אינן נוצרות מחישובים כלכליים, אלא מלולאות היזון חוזר: מחיר עולה מושך תשומת לב תקשורתית, שמביאה משקיעים חדשים, שמעלים את המחיר עוד יותר וחוזר חלילה - עד שהלולאה מתפוצצת.

אלא שהתפיסה שלפיה רק המשקיעים הקטנים נופלים למלכודת הזו ספגה מכה קשה. מחקרים מהשנים האחרונות מגלים כי התנהגות עדר אינה נחלתם של חובבנים בלבד. גם המשקיעים המוסדיים - אלו שאמורים לגלם את "הכסף החכם" - נוטים להיסחף עם הזרם בתקופות של אופוריה, כשהם זונחים את הניתוח הפונדמנטלי לטובת לחץ חברתי וסטנדרטיזציה של החלטות. כעת, כשהבינה המלאכותית נכנסת לתמונה, החשש הוא שהעדריות לא תיעלם, היא פשוט תהפוך לאלגוריתמית.

שילר הציג סדרה של פקטורים מבניים, תרבותיים ופסיכולוגיים שדוחפים משקיעים להתנהג באופן דומה זה לזה, ושפך אור על תהליך ההשקעה באמצעות הבלטת הגורמים שהובילו להתלהבות לא רציונלית בסוף שנות ה-90. הוא זיהה 12 גורמים מבניים שתרמו לעלייה חסרת תקדים במחירי המניות בין 1995 ל-2000. אך במקום להתייחס לגורמים אלה, הממצאים הראו כי המשקיעים מקבלים החלטות השקעה על בסיס דעתם של אחרים, בניסיון להתאים את עצמם. משקיעים מקבלים החלטות על בסיס "סיפורים טובים" או סיפורים שנשמעים הגיוניים. מכיוון שאנשים מקבלים את המידע שלהם מאותם מקורות, יש רק מעט עדויות, אם בכלל, להתנהגות עצמאית. במקום זאת, יחידים שמקבלים את אותו מידע מגיבים באותו אופן ויוצרים מנטליות עדר.

גם המוסדיים נכנעים ללחץ החברתי

מחקר חשוב שיצא ב-2017 הראה שהתנהגות העדר מצויה גם בקרב משקיעים מוסדיים, לא רק פרטיים. הממצאים הראו שמשקיעים מוסדיים נוטים יותר להתנהגות עדרית בתקופות של סנטימנט גבוה, עם השפעה משמעותית על מחירי המניות. הממצא הזה היה דרמטי בזמנו, כי בעולם שמייחס למשקיעים מוסדיים שיקול דעת רציונלי, התגלה שדווקא ברגעים הקריטיים ביותר של שוק, כשצריך משמעת, גם המקצוענים נכנעים ללחץ החברתי.

• בורסה – לא מה שחשבתם
• מעבר לניהול אקטיבי: תמה ETFs מתחילה לפעול בישראל ומשיקה קרנות סל מבוססות מחקר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מחקר עדכני מ-2024 שפורסם בכתב העת הבין-לאומי לניתוח פיננסי (IRFA) הרחיב את המסקנה הזו. המחקר השתמש בנתוני מסחר מהבורסה הסינית כדי לבחון את ההשפעה של "זיכרון שוק" שנוצר מביצועי יוצאי דופן של מניות חדשות בהיצע ראשוני, על התנהגות העדר של משקיעים פרטיים בעתיד. התוצאות הראו  קשר חיובי בין זיכרון השוק של מניות שעברו הנפקה לאחרונה להתנהגות עדר של משקיעים פרטיים שנה לאחר מכן, בהופעת מגמה עולה במלוא השוק. במילים פשוטות: זיכרון של הנפקה מוצלחת גורם למשקיעים לעקוב אחרי הסיפור עוד שנה אחרי שהוא הסתיים.

כולם משתמשים באותם אלגוריתמים

מחקר נוסף מ-2024 של הפדרל ריזרב האמריקאי אישש גם הוא את הנקודה המטרידה ביותר: התנהגות עדר, שבה משקיעים מתעלמים מסימנים פרטיים ומחקים את ההחלטות של אחרים, עשויה להסיט מחירים ממחירם הפונדמנטלי וליצור בועות נכסים. דניאלסון ואוט'מן (2024) ודוח של מועצת היציבות הפיננסית העלו את הסוגיה ששימוש נרחב בבינה מלאכותית בקרב משתתפי השוק הפיננסי עלול לייעל את שיטות המידול ולהוביל למתאם שוק מוגבר. במילים אחרות, העידן החדש של בינה מלאכותית עלול להחריף את התנהגות העדר, לא להפחית אותה. אם כולם משתמשים באלגוריתמים דומים, כולם יקבלו החלטות דומות באותו זמן.

 ב-2025 התפרסם ניתוח ביבליומטרי של 279 פרסומים בתחום העדר בקרב משקיעים צעירים. הוא זיהה כי משקיעים צעירים מפגינים לעיתים קרובות אוריינות פיננסית נמוכה ונטייה גבוהה להתנהגות עדרית. כלומר, הדור הצעיר, זה שגדל על טיקטוק ורדיט, נוטה לעדריות אפילו יותר מדורות קודמים, בגלל השילוב של חוסר ידע והשפעה של רשתות חברתיות.

• פורמולה מחלקת דיבידנד ענק: כ-200 מיליון דולר יועברו לבעלי המניות
• סלברייט עקפה את הציפיות; ה-ARR קפץ 21% - המניה עולה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניית ארית - בעד ונגד

מה המסקנה המעשית? קשה מאוד לא להיות חלק מהעדר. כל מי שמצא את עצמו קונה מניה ב-2021 כי כולם דיברו עליה ברדיט מבין את זה מיידית. הפתרון היחיד הוא לבנות תהליך החלטה משלך, ולשאול את עצמך לפני כל פעולה: "האם הייתי עושה את זה אם לא הייתי רואה את הכותרות היום?". אם התשובה היא לא, כנראה שזה לא רעיון טוב. במקביל, חשוב להיחשף במכוון למקורות מידע שונים, כולל כאלה שמחזיקים בדעה הפוכה. השקעות זה אחד התחומים היחידים שבהם הליכה נגד ההמון היא לעיתים קרובות ההחלטה הנכונה, אבל גם היא לא נטולת סיכון.