כסף

האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי

הטבות מס, שיעור חיסכון ופיזור: האינפלציה כאן כדי להישאר, וצריך לקחת אותה בחשבון בהשקעות ההון המשפחתי

זיו וולף | 22/10/2025 18:04

לאחר עשור בו האינפלציה היתה זיכרון רחוק, חמש השנים הרי שהיום ברור שהיא כאן כדי להישאר. אחרי מגפת הקורונה, ההתאוששות הכלכלית המהירה, שיבושי שרשראות האספקה והמלחמות שפרצו באירופה ובמזרח התיכון – העולם נכנס לעידן חדש: כזה שבו מחירים עולים באופן עקבי, ועלויות הייצור גבוהות. לאלו התווספו גם המכסים בעקבות מלחמת הסחר, והשכר לא מדביק את הקצב.

בישראל, מדד המחירים לצרכן אמנם נראה מתון ביחס לעולם, קצב שנתי של 2.5%, המדדים בפועל מצביעים על מגמה של עליות מתמשכות בשכר הדירה ובמזון.

העשור הנוכחי נפתח שינוי גדול מאוד במדיניות המוניטרית: לאחר שנים של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית בקצב חד, כדי לבלום את האינפלציה אך למרות העלאות הריבית, המחירים המשיכו לעלות. במילים אחרות: גם אם המדדים מתמתנים זמנית, הכוחות שמניעים את האינפלציה לא נעלמו.

המשמעות למשקיע: החיסכון נשחק, ההשקעות חייבות לעבוד

בעידן של אינפלציה מתמשכת, הכסף בבנק מאבד מערכו מדי שנה. אם הריבית על פיקדון עומדת על 3%, והאינפלציה היא 4%, הרי שהתשואה הריאלית היא שלילית. כלומר, החיסכון נשחק. זו הסיבה שמשקיעים בכל העולם מחפשים אלטרנטיבות: נכסים ריאליים, שוק המניות, קרנות צמודות מדד, ופתרונות אלטרנטיביים כמו תשתיות ונדל"ן.

האסטרטגיה הפיננסית בעידן כזה דורשת איזון חדש בין השקעה בנכסים ששומרים על ערכם, כמו השקעה בנדל"ן, סחורות וזהב, לבין נכסי סיכון.

למעשה, ההגנה הטובה ביותר מפני אינפלציה היא השקעה בשור המניות, בעיקר בתחומים בהם חברות יכולות להעביר את עליות מחירי התשומות, והשפעות המכסים שהטיל טראמפ לצרכן. בתחומים כמו אנרגיה, בריאות ומזון, הביקושים יחסית קשיחים והחברות מצליחות לגלגל עליית מחירי התשומות לצרכנים. היכולת לגלגל הלאה את העליה במחירי התשומות, איננה אחידה בין החברות באותו תחום, והיא תלויה בפקטורים כמו התמחות בנישה, חוזק מותג וכו', על כן, צריך לקחת בחשבון שההשקעות כבר לא יהיו בבחינת "כל מטאטא יורה", אלא ידרשו ניתוח יותר פרטני על מנת למקסם את התשואה.

בנוסף, האינפלציה איננה אחידה בין הכלכלות השונות בעולם, ועל כן, פיזור גיאוגרפי נכון, שלוקח בחשבון גם את ההשפעות האינפלציוניות, חשוב מאוד.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

שימו לב: שינוי ביחס בין הצריכה לחיסכון

ההבנה שאינפלציה ברמה מסויימת וסביבת ריבית גבוהה ממה שהכרנו בעשור האחרון היא כאן להישאר, מחייבת שינוי תפיסתי עמוק. לאחרונה, יותר ויותר צרכנים מודאגים מיוקר המחיה המאמיר. היבט נוסף של יוקר המחיה המאמיר הוא שברגע שיותר כסף מופנה לצרכים השוטפים, בין אם להחזר המשכנתא, או לקניות בסופר – יש חלק קטן יותר שמופנה לחיסכון. התוצאה: או ירידה ברמת החיים על מנת לשמור על הנתח שמופנה לחיסכון, או הקטנת החיסכון. ככל שבוחרים בהקטנת החיסכון, על מנת להגיע ליעדים שהצבתם לעצמכם, נדרשת או רמת סיכון גבוהה יותר, או יותר זמן. כלומר, תכנון פיננסי מבוסס יעדים, צריך לקחת זאת בחשבון.

תכנון פיננסי צריך לקחת בחשבון גם תכנון עתידי ריאלי ולא נומינלי. כך למשל, ככל שמדובר בבחינת כדאיות הטבות מס על תשואה ריאלית, שבעבר לא היה הבדל רב בינה לבין התשואה הנומינלית.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

כרטיס פייטר (כאל)

פייטר למילואימניקים - למה המדינה בחרה לתת למילואימניקים כרטיס הטבות ולא כסף לחשבון הבנק?

מה נותן לכם כרטיס פייטר ומה היקף ההטבה?

עוזי גרסטמן | 17/10/2025 13:05

נושאים בכתבה כרטיס אשראי כרטיס פייטר

כרטיס המועדון "פייטר" ללוחמים, שהושק במסגרת שיתוף פעולה בין משרד הביטחון, משרד האוצר וצה"ל, נועד לבטא הוקרה למשרתי המילואים ביחידות הלוחמות במהלך שנת 2025. מדובר במהלך שהחליט עליו קבינט המלחמה, תוקצב בכמיליארד שקל, והוגדר כהטבה רוחבית עם ארנק דיגיטלי נטען בסכום של עד 5,000 שקל בשנה לכל לוחם זכאי, לפי מספר ימי השירות שצבר.

בפועל, מדובר בהטבה שיכולה להגיע למאות שקלים ואף יותר, כבר עבור כמה ימי שירות בלבד. מנגנון החישוב פשוט: עבור כל יום מילואים מיום 1 ועד יום 30 נזקפים 30 שקל ליום, ומהיום ה-31 ואילך 80 שקל ליום, עד תקרה שנתית של 5,000 שקל. לדוגמה, לוחם שביצע 12 ימי מילואים יהיה זכאי ל-360 שקל. מי ששירת 35 ימים, יהיה זכאי ל־30 ימים * 30 = 900 שקל ועוד 5 ימים * 80 = 400 שקל, כלומר 1,300 שקל נטענים לשימוש מיידי. הכסף נטען לכרטיס דיגיטלי שנשלח על ידי חברת כאל בהודעת סמס, וניתן להפעילו מידית דרך אפליקציה ייעודית או אתר המועדון.

מאז השקתו, עבר הכרטיס שינוי מהותי באפשרויות השימוש: אם בתחילה הוצגו 66 קטגוריות סליקה שונות הכוללות מגוון רחב של חנויות, מסעדות, שירותים ותחומי תרבות, הרי שזמן קצר לאחר מכן צומצמה הרשימה לכ-30 קטגוריות בלבד. עסקים שהוסרו כוללים חנויות ספרים, מוצרי אלקטרוניקה, כלי נגינה, צילום, מוצרי מאפייה, קייטרינג, טיפולי יופי ועוד. הסיבה הרשמית לצמצום היא התאמה מחודשת של ההטבות למטרות הליבה, פנאי ורווחה, בהתאם לרוח החלטת הממשלה.

עם זאת, צמצום זה יצר שיח ער סביב שקיפות ההליך, הסברה למשרתי המילואים, ותיאום הציפיות בשטח. הטענה המרכזית שעלתה היא כי רבים מהמשרתים קיבלו את ההטבה כחלופה חלקית לפיצוי או כהשלמה לתמרוץ, ותכננו להשתמש בכרטיס לרכישת ציוד, מתנות וחוויות למשפחותיהם, דבר שאינו מתאפשר כעת באותה מידה.

הכרטיס עצמו מאפשר רכישה לפי קוד עסק (קטגוריית סליקה), כלומר לא לפי שם של חנות אלא לפי אופי העסק, לפי הגדרתו במערכת הסליקה הארצית. כך לדוגמה, חנות צעצועים שפועלת תחת קוד אופנה לא תאושר, אך אם קוד הסליקה שלה מוגדר כ"פנאי", העסקה תאושר. באתר המילואים של משרד הביטחון פורסמה רשימת הקטגוריות המאושרות, וניתן לוודא דרכן היכן ניתן לבצע רכישה בפועל.

להמשך הכתבה לחץ כאן