האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי

לאחר עשור בו האינפלציה היתה זיכרון רחוק, חמש השנים  הרי שהיום ברור שהיא כאן כדי להישאר. אחרי מגפת הקורונה, ההתאוששות הכלכלית המהירה, שיבושי שרשראות האספקה והמלחמות שפרצו באירופה ובמזרח התיכון – העולם נכנס לעידן חדש: כזה שבו מחירים עולים באופן עקבי, ועלויות הייצור גבוהות. לאלו התווספו גם המכסים בעקבות מלחמת הסחר, והשכר לא מדביק את הקצב.

בישראל, מדד המחירים לצרכן אמנם נראה מתון ביחס לעולם, קצב שנתי של 2.5%, המדדים בפועל מצביעים על מגמה של עליות מתמשכות בשכר הדירה ובמזון.

העשור הנוכחי נפתח שינוי גדול מאוד במדיניות המוניטרית: לאחר שנים של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית בקצב חד, כדי לבלום את האינפלציה אך למרות העלאות הריבית, המחירים המשיכו לעלות. במילים אחרות: גם אם המדדים מתמתנים זמנית, הכוחות שמניעים את האינפלציה לא נעלמו. 

המשמעות למשקיע: החיסכון נשחק, ההשקעות חייבות לעבוד

בעידן של אינפלציה מתמשכת, הכסף בבנק מאבד מערכו מדי שנה. אם הריבית על פיקדון עומדת על 3%, והאינפלציה היא 4%, הרי שהתשואה הריאלית היא שלילית. כלומר, החיסכון נשחק. זו הסיבה שמשקיעים בכל העולם מחפשים אלטרנטיבות: נכסים ריאליים, שוק המניות, קרנות צמודות מדד, ופתרונות אלטרנטיביים כמו תשתיות ונדל"ן.

• "החלום שלי הוא להביא השקעות למשק - זה טוב גם למשקיעים וגם בהיבט הפטריוטי"
• כלכלת העובד העונתי: המדריך המלא לניהול הכנסה משתנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האסטרטגיה הפיננסית בעידן כזה דורשת איזון חדש בין השקעה בנכסים ששומרים על ערכם, כמו השקעה בנדל"ן, סחורות וזהב, לבין נכסי סיכון.  

למעשה, ההגנה הטובה ביותר מפני אינפלציה היא השקעה בשור המניות, בעיקר בתחומים בהם חברות יכולות להעביר את עליות מחירי התשומות, והשפעות המכסים שהטיל טראמפ לצרכן. בתחומים כמו אנרגיה, בריאות ומזון, הביקושים יחסית קשיחים והחברות מצליחות לגלגל עליית מחירי התשומות לצרכנים. היכולת לגלגל הלאה את העליה במחירי התשומות, איננה אחידה בין החברות באותו תחום, והיא תלויה בפקטורים כמו התמחות בנישה, חוזק מותג וכו', על כן, צריך לקחת בחשבון שההשקעות כבר לא יהיו בבחינת "כל מטאטא יורה", אלא ידרשו ניתוח יותר פרטני על מנת למקסם את התשואה.

בנוסף, האינפלציה איננה אחידה בין הכלכלות השונות בעולם, ועל כן, פיזור גיאוגרפי נכון, שלוקח בחשבון גם את ההשפעות האינפלציוניות, חשוב מאוד.

• יום הולדת, הוצאה נכבדת: איך הפכו מסיבות הילדים להפקות ענק של אלפי שקלים?
• מותק, המוצרים התכווצו, אבל המחיר דווקא עלה: איך עובדים עלינו ברשתות השיווק
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• יום הולדת, הוצאה נכבדת: איך הפכו מסיבות הילדים להפקות ענק של...

שימו לב: שינוי ביחס בין הצריכה לחיסכון

ההבנה שאינפלציה ברמה מסויימת וסביבת ריבית גבוהה ממה שהכרנו בעשור האחרון היא כאן להישאר, מחייבת שינוי תפיסתי עמוק. לאחרונה, יותר ויותר צרכנים מודאגים מיוקר המחיה המאמיר. היבט נוסף של יוקר המחיה המאמיר הוא שברגע שיותר כסף מופנה לצרכים השוטפים, בין אם להחזר המשכנתא, או לקניות בסופר – יש חלק קטן יותר שמופנה לחיסכון. התוצאה: או ירידה ברמת החיים על מנת לשמור על הנתח שמופנה לחיסכון, או הקטנת החיסכון. ככל שבוחרים בהקטנת החיסכון, על מנת להגיע ליעדים שהצבתם לעצמכם, נדרשת או רמת סיכון גבוהה יותר, או יותר זמן. כלומר, תכנון פיננסי מבוסס יעדים, צריך לקחת זאת בחשבון.