בינאנס
צילום: טוויטר

משפחות קורבנות ה-7 באוקטובר תובעות את מייסד בינאנס

התביעה טוענת כי בינאנס איפשרה העברת עשרות מיליוני דולרים לחשבונות קריפטו הקשורים לחמאס ולארגונים נוספים, ואף המשיכה בכך אחרי האכיפה הפדרלית ופעולות החסימה בישראל

אדיר בן עמי | (3)
נושאים בכתבה בייננס ישראל

משפחות אמריקאיות שאיבדו קרובים בפיגועי 7 באוקטובר הגישו תביעה פדרלית נגד צ׳אנגפנג ג׳או, מייסד בינאנס  , בטענה שסייע בהעברת כספים לארגוני טרור שפעלו מעזה ולארגונים נוספים באזור. 


לפי התביעה, בינאנס אפשרה הזרמת מיליוני דולרים לחשבונות קריפטו המזוהים עם חמאס, חיזבאללה והג׳יהאד האיסלאמי, גם לאחר שהחברה שילמה יותר מ־4.3 מיליארד דולר כדי ליישב אישומים קודמים של הפרת כללי הלבנת הון וסנקציות. ג׳או עצמו, שהורשע בעבר בכך שלא מנע פעולות הלבנה בפלטפורמה, ריצה ארבעה חודשי מאסר, עד שקיבל חנינה מנשיא ארה״ב, דונלד טראמפ. בבית הלבן טענו אז כי מדובר באכיפה יתרה מצד ממשל ביידן וכי לא יוחסו לו מעשי מרמה או נזק ישיר לקורבנות.


הפרשה החדשה אינה עומדת לבדה. בינאנס וג׳או כבר מתמודדים עם תביעה אחרת בניו יורק, הטוענת שהחברה שימשה מנגנון מימון עבור חמאס במשך שנים. שם טענו עורכי הדין של החברה כי אין ראיה לקשר מיוחד וכי האשמות על מימון טרור חלשות. עם זאת, כתב התביעה הנוכחי הולך רחוק יותר. המשפחות טוענות כי בינאנס איפשרה תנועת קריפטו בהיקפים של יותר מ־50 מיליון דולר לארגונים מוגדרים, ושחלק מהעסקאות התרחשו אחרי שישראל הורתה לחסום חשבונות קריפטו שזוהו עם חמאס מיד לאחר המתקפה.


על פי התביעה, לא רק חשבונות של משתמשים הזרימו כספים. נטען גם שארנקים שמופעלים על ידי בינאנס עצמה שלחו כ־300 מיליון דולר לחשבונות המוגדרים כקשורים לארגוני טרור לפני 7 באוקטובר ועוד כ־115 מיליון דולר לאחר מכן. התובעים מוסיפים כי חלק מהחשבונות שהוזכרו עדיין פעילים, וכי עד כה החברה לא שינתה מהותית את אופן הפעולה שלה, טענה שמיועדת להדגיש שלדעתם מדובר בבעיה מבנית ולא בטעות נקודתית.

בישראל, מיד לאחר מתקפת 7 באוקטובר הרשויות הובילו מבצע חסימה של עשרות חשבונות קריפטו. בינאנס אישרה באותם ימים כי אכן הקפיאה מספר קטן של חשבונות, וטענה שהיא פועלת לפי כללי סנקציות בינלאומיים.


בנוסף לאישומים הפליליים מהעבר, בינאנס נמצאת כבר זמן רב בלב דיון רחב יותר על תפקידה של תעשיית הקריפטו בהעברת כספים לארגונים מסוכנים. התביעה החדשה מנסה להראות דפוס פעולה ולא אירוע בודד, תוך שימוש בנתונים שמופיעים בבלוקצ'יין. חברות קריפטו רבות טוענות מצידן שפעילות בלתי חוקית מתקיימת ברשתות פתוחות ללא קשר לפלטפורמה ספציפית, וכי האחריות לא תמיד ברורה. אבל העובדה שבינאנס היא פלטפורמת המסחר הגדולה בעולם, הופכת אותה ליעד טבעי לביקורת.



החנינה של ג׳או

ג׳או, שהורשע באי־מניעת הלבנת הון בפלטפורמה שהקים וריצה ארבעה חודשי מאסר, זכה כאמור לחנינה מלאה מדונלד טראמפ. החנינה הזו סגרה פרק משפטי שנמשך שנים וניקתה מדרכו של ג׳או את מה שנחשב למגבלה העיקרית על מעורבותו בשווקים האמריקאיים. החנינה הסירה מגבלות נסיעה ופעילות פיננסית שהוטלו עליו כחלק מהסכמי העבר מול משרד המשפטים וה־SEC, ופתחה לו מחדש את האפשרות לשמש דמות פעילה בענף שהוא עצמו סייע להקים.

קיראו עוד ב"גלובל"


החנינה משתלבת בשורה של צעדים רחבים יותר מצד הממשל, שאותת על עמדת תמיכה ברורה בתעשיית הקריפטו. טראמפ כבר העניק חנינות לבכירים נוספים, בהם מייסד Silk Road ועובדים ב־BitMex, והפך את עצמו לנשיא שמצטייר כמי שמבקש לקרב אליו את קהילת הקריפטו אחרי שנים של עימות בין הממשל הקודם לענף.


לתוך המערך הזה נכנסים גם קשרים עסקיים ישירים: השנה הודיעה קרן מאבו־דאבי על השקעה של 2 מיליארד דולר בבינאנס, השקעה שבוצעה כולה באמצעות מטבע יציב שמונפק בידי חברה הקרובה למשפחת טראמפ. גם החברות שבשליטת ג׳או עצמו מנצלות את הרוח הגבית, כאשר קרן YZi Labs הזרימה הון משמעותי לחברה ציבורית שרוכשת את טוקן BNB, מהלך שתרם לעליית המחיר שלו לאחר החנינה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גם נתניהו מימן את החמאס שיתבעו אותו גם (ל"ת)
    קלבסיאלה 24/11/2025 22:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שיתבעו את ממן החמאס שהעביר להם מזוודות של דולרים (ל"ת)
    קינן 24/11/2025 20:38
    הגב לתגובה זו
  • פראבדה 01/12/2025 13:24
    הגב לתגובה זו
    ודווקא ההוכחה שהכסף לחמאס עבר דרך מתווכים שאחד מהם נתבע עכשיו בנוסף כירן העבירה כספים ושלמה לספקים בחול על אמצעי לחימה שהוגנבו דרך המנהרות!
פוליריזון רשתות חברתיותפוליריזון רשתות חברתיות

הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט

פוליריזון דיווחה על מעבר לייצור בהיקף גדול של תרסיס ההגנה האף־י PL-14, צעד שמקרב אותה לניסויים קליניים ב־2026 ומצית עניין מחודש במניה שצללה במהלך השנה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביוטק תרופות

חברת הביוטק הישראלית פוליריזון Polyrizon Ltd -9.66%  , מזנקת ביותר מ-100% לאחר שדיווחה כי הצליחה להתקדם משלב הפיתוח המעבדתי ליכולות ייצור רחבות היקף. מדובר בהישג משמעותי עבור החברה, שמפתחת פתרונות לא-תרופתיים להתמודדות עם אלרגנים ונגיפים במערכת הנשימה. יכולת הייצור החדשה מהווה אבן דרך חיונית לקראת מעבר לניסויים קליניים ובהמשך גם להיערכות למסחור.


פוליריזון הוקמה על בסיס תפיסה שלפיה חלל האף, כנקודת הכניסה הראשונה של אלרגנים ונגיפים, יכול לשמש זירה יעילה להגנה מפניהם. מייסד החברה, תומר ישראלי, זיהה פער בין תרסיסים קיימים המספקים הקלה זמנית לבין מוצרים שיכולים להוות שכבת הגנה אמיתית. מתוך כך הוביל פיתוח פלטפורמה המבוססת על הידרוג'ל היוצר שכבת בידוד דקה בדופן האף. במוקד פעילות החברה עומדת טכנולוגיית Capture & Contain, המבקשת ללכוד חלקיקים זרים ולמנוע את חדירתם לרקמת האף. היישום המרכזי שלה, PL-14, נועד להתמודד עם אלרגנים נפוצים כמו אבקני פריחה, אבק ושיער חיות. החברה מדגישה כי הפתרון אינו מבוסס על תרופות ואמור לשמש מנגנון מכני מגן.


במהלך 2025 השלימה פוליריזון סדרת ניסויי פיתוח שנועדה לבחון היצמדות לרקמות, יציבות החומר ועמידותו בתנאי שימוש שונים. הצוות המדעי בראשות ד״ר טידר תורג׳מן הוביל את הפעילות המחקרית שהביאה לתוצאות פרה־קליניות התומכות ביכולת המוצר ללכוד חלקיקים ברמת הרירית.


בדרך לייצור תעשייתי

ב־2 בדצמבר עדכנה פוליריזון כי השלימה ייצור ראשון בהיקף גדול של פורמולת PL-14, זאת בשיתוף יצרן תרופות חיצוני. הייצור התבצע בתנאים מבוקרים, והאצוות שהופקו עמדו בכל פרמטרי האיכות והיציבות שנבדקו. מבחינת החברה, מדובר באיתות משמעותי לכך שהטכנולוגיה שהותאמה עד כה לניסויי מעבדה מסוגלת לעבור לייצור תעשייתי, שלב חיוני לפני כניסה לניסויים קליניים. היכולת לייצר בנפח גבוה פותחת לחברה את הדלת להתחלת ניסויים קליניים המתוכננים ל־2026. שלב זה יאפשר לבדוק את המוצר בסביבה קלינית ולהיערך בהמשך לקבלת אישורים רגולטוריים. בחברה אומרים כי האצוות שנוצרו עומדות בסטנדרטים הנדרשים לשווקים בארה״ב ובאירופה.


שוק האלרגיות והמחלות הנשימתיות ממשיך לגדול בהתמדה, בין היתר בשל עלייה בשיעורי החשיפה לאלרגנים ובצורך בפתרונות מניעה זמינים. שוק האלרגיה העונתית מוערך כיום במיליארדי דולרים וצפוי להתרחב בעשור הקרוב, וגם שוק השפעת מציג מגמת גידול על רקע ביקוש להתחזקות מנגנוני ההגנה האישיים. בתוך מציאות זו, פוליריזון מבקשת למצב את קו מוצריה כפתרון שאינו תרופתי אלא מבוסס־מנגנון, הנשען על רכיבים טבעיים ומיועד להפחתת חשיפה עוד לפני התפתחות תגובה דלקתית.


וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
סקירה

אינטל עלתה 2.2%, נטפליקס איבדה 3%; המדדים נסגרו בעליות עד 0.3%

וול סטריט נעלה יום בירוק, לאחר עליות במדדי הדגל של וול סטריט בעקבות נתוני מאקרו תומכי ריבית, עם פרסום ה-PCE והאמון הצרכני; עסקת נטפליקס וורנר ברוס שלחה גלים הפוכים לשתי החברות ולסקטור כולו; הביטקוין חזר למגמת ירידה והזהב חזר לעלות; מטא משנה כיוון מהמטאוורס לעבר ה-AI הלביש; מה קרה בחברת ההלבשה התחתונה שמזנקת ועל בסיס מה נפלה סנטינל וואן? 

צוות גלובל |
נושאים בכתבה וול סטריט

וול סטריט נעלה יום בירוק, לאחר עליות במדדי הדגל של וול סטריט בעקבות נתוני מאקרו תומכי ריבית, עם פרסום ה-PCE והאמון הצרכני, כשה-S&P500 ננעל בעליה של 0.2%, הדאו גם הוא עלה 0.2% ואילו הנאסד"ק עלה 0.3%.

אינפלציית הליבה במדד האינפלציה המועדף על הפדרל ריזרב, מדד ההוצאות לצריכה פרטית (Core PCE), נותרה יציבה בספטמבר עם עלייה של 0.2% בחישוב חודשי, זהה לצפי האנליסטים. בחישוב שנתי נרשמה עלייה של 2.8%, ירידה קלה לעומת התחזיות ונתון אוגוסט שעמדו על 2.9%. 

מדד ה-PCE הכללי, הכולל גם מזון ואנרגיה, עלה ב-0.3% בחודש, בהתאם לציפיות ולנתון הקודם, ובחתך שנתי האינפלציה הכללית עלתה ל-2.8% לעומת 2.7% באוגוסט. במקביל, ההוצאה הפרטית עלתה ב-0.3%, אך קצב הצריכה הריאלית נעצר לאחר עלייה קודמת של 0.2%. ההכנסה הפרטית צמחה ב-0.4%, מעט מעל הצפי, בעיקר בזכות עלייה בשכר ובהכנסות מנכסים פיננסיים. 

וכך, כשהאינפלציה יורדת והצמיחה מאטה, הציפיה להורדת הריבית בשבוע הבא רק הולכת וגוברת. 

בנוסף, מדד אמון הצרכנים התפרסם, ועלה בדצמבר ל-53.3 נקודות, מעל הצפי וגבוה מבנובמבר, בעיקר בזכות שיפור בציפיות לעתיד. בעוד שתפיסת המצב הנוכחי כמעט לא השתנתה, הצרכנים, במיוחד צעירים, דיווחו על אופטימיות גדולה יותר לגבי מצבם הפיננסי. עם זאת, רבים עדיין מרגישים את העומס של המחירים הגבוהים. ציפיות האינפלציה ל-12 חודשים ירדו ל-4.1%, הנמוך ביותר מאז ינואר, וציפיות האינפלציה לחמש שנים ירדו ל-3.2%.


בתשואות האג"ח נרשמת עלייה קלה, כאשר תשואת ה־10 שנים עולה 0.37%, לרמה של 4.12%. הדולר נע בתנודתיות מול המטבעות המרכזיים, על רקע המתיחות סביב החלטת הפד והמתנה של השוק לנתוני מקרו נוספים, שיקבעו האם העליות האחרונות יימשכו או שמנגנון האיזון יחזיר את השוק למגמת התייצבות