אגח
צילום: קרדיט: Adobe Stock

למה לשים כסף בפיקדון? הנה אלטרנטיבה מעניינת

התשואה בפיקדונות והקרנות הכספיות מתחילה לרדת כאשר המשק מתכונן להורדת ריבית בקרוב; המשקיע שמחפש אלטרנטיבה סולידית יחסית עם תשואה גבוהה יותר, יכול להסתכל על שוק האג"ח כאופציה מעניינת

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אגח פקדונות

המשקיעים נכנסים לתקופה חדשה. אחרי חודשים ארוכים שבהם הריבית הגבוהה הפכה את המוצרים הסולידיים למשתלמים, השוק מתמחר הורדות ריבית בשנה הקרובה, כאשר הראשונה צפויה להגיע כבר היום. משקי בית רבים, שהעדיפו גם להימנע מסיכון ולהחזיק כספים בפיקדונות קצרי מועד, עשויים לגלות שהתשואה שהתרגלו אליה תישחק במהירות. הציבור עדיין מעדיף את הפתרונות הפשוטים, פיקדון, קרן כספית, מק"מ, אך דווקא עכשיו כדאי לשאול האם קיימת אלטרנטיבה סולידית יחסית, שנותנת תשואה של 5%-6% לשנה, שנותנת נזילות למשקיעים.

עד לאחרונה הקרנות הכספיות היו האלטרנטיבה המועדפת. הן נהנו מסביבה של ריבית גבוהה, מהחזקת נכסים קצרים ומהיכולת לייצר תשואה של מעל 4% בשנה, כשהפיקדונות נתנו לרוב פחות מכך. עם זאת, גל הירידות בתשואות המק"מ לשיעור של כ-3.5% מתחיל לחלחל במהירות גם לקרנות הכספיות, שמגלגלות את תיק הנכסים שלהן אחת לחודש עד שלושה חודשים. המשמעות היא שבמבט קדימה, ולא לפי תשואות העבר, הקרנות צפויות לספק תשואה של כ-4% (ואף פחות), בהתאם לקצב הורדות הריבית העתידי. למי שזקוק לנזילות יומית זה עדיין מוצר יעיל, אך מי שמסוגל לנעול את הכסף לתקופה של שנה אחת או יותר עשוי לחפש אפיקים שייתנו תשואה גבוהה יותר.

גם האג"ח הממשלתי, שנחשב לאבן יסוד עבור המשקיע הסולידי, אינו מספק כיום תשואה שמצדיקה מעבר מפיקדון. המח"מ הקצר מתמחר כבר עכשיו ריבית של 3.8% בעוד כשנה, כך שהתשואה על האג"ח הממשלתיות אינה גבוהה משמעותית מהפיקדון, לעיתים נמוכה ממנו. זהו אפיק בטוח, אך הוא אינו נותן יתרון אמיתי.

לכן, מה שעשוי לספק אלטרנטיבה הוא האג"ח הקונצרני במח"מ קצר, שהופך לאחת החלופות הרלוונטיות ביותר לשנה הקרובה. מדובר באפיק שלרוב אינו מושך כותרות, אבל הוא מאפשר רמת סיכון מתונה יחסית לצד תשואה שעדיין אינה משקפת את הירידה הצפויה בריבית. במח"מ של שנה עד שנה וחצי, רגישות המחיר לשינויים בריבית נמוכה יחסית, כך שהתנודתיות מוגבלת, ודווקא בתקופות של ריבית יורדת, המחיר של האיגרת עשוי לעלות בהתאם.

מה אפשר למצוא היום

בשוק אפשר למצוא כיום סדרות אג"ח קצרות בדירוגים גבוהים עם תשואה ברוטו של 4.5%-6.5%. לדוגמא, צרפתי אג"ח י"ב במח"מ קצר יחסית נסחרת בתשואה של כ-4.8% וברמת דירוג A-, בעוד סאמיט אג"ח ח' מציגה תשואה של כ-4.78% בדירוג AA1 יציב. בצד הלא מדורג, אפי קפיטל מחזיקה אג"ח קצרה בתשואה גבוהה של כ-5.54%, וחג'ג' אג"ח י"א מציעה כ-6.64% ברוטו. אלו דוגמאות שמשקפות את פערי הסיכון בענף: מרווח התשואה גבוה יותר ככל שהסיכון עולה ולכן חלק מהמשקיעים יעדיפו קרנות שמתמחות בפיזור רחב.

למשקיעים שמעדיפים להתרחק מסקטור הנדל"ן ניתן למצוא אג"חים קצרים של חברות יציבות בתחומי התקשורת והאנרגיה. סלקום אג"ח י"ב מציעה כיום כ-4.61% בדירוג AA-, ופרטנר אג"ח ז' נסחרת סביב 4.43% בדירוג דומה. גם נאוויטס אנרגיה, באמצעות אג"ח ג', מציעה תשואה של כ-4.9% ברוטו בדירוג A-. אלו דוגמאות שממחישות כיצד ניתן לקבל תשואה גבוהה יותר מפיקדון, בוודאי כשהריבית תרד, ועדיין להישאר באזור סיכון מתון יחסית, תוך פיזור סיכונים על פני מספר חברות.

יתרונות מול חסרונות

יתרון נוסף של האפיק הזה טמון בתחום המיסוי. בעוד פיקדון בנקאי ממוסה ב-15% על הריבית מהשקל הראשון, אג"ח שקלי לא צמוד מחויב במס של 25% אך הוא על תשואה ריאלית בלבד לאגרת עצמה, כך שרכיב האינפלציה אינו ממוסה כלל. בנוסף, כמו שציינו, האג"ח סחירה בבורסה וניתן לקנות ולמכור בכל יום מסחר, כך שהנזילות גדולה מזו של פיקדון בנקאי שלרוב סגור למשך התקופה.

קיראו עוד ב"אג"ח"

לצורך הדוגמא, נניח שמשקיע מתלבט בין פיקדון בנקאי לשנה בריבית של 4%, לבין אג"ח שקלית קצרה שנותנת גם היא תשואה של כ-4% ברוטו. במבט ראשון מדובר באותה תשואה, אבל המיסוי משנה את הנטו. בפיקדון, המס הוא 15% על כל הריבית הנומינלית, ולכן מתוך 4% רווח שנתי המשקיע משלם 0.6% מס ונשאר עם 3.4% נטו. באג"ח שקלית לא צמודה, המס על תשלומי הקופון זהים, אך עם זאת, חשוב להבין שבאג"ח, בניגוד לפיקדון סגור, התשואה הסופית מושפעת גם משינויים במחיר האג"ח בשוק במהלך תקופת ההחזקה. אם הריביות במשק עולות לאחר שרכשת את האג"ח, מחירה יירד, ואם יש רווח על האגרת המיסוי יהיה ריאלי. יש יתרון במיסוי על באגרות חוב צמודות למדד, שם מרכיב ההצמדה לקרן ולריבית פטור ממס, ומשלמים מס של 25% רק על הרווח הריאלי שהצטבר מעבר למדד.

עם זאת, חשוב להדגיש שהאג"ח הקונצרני, גם במח"מ קצר, אינו נטול סיכונים. סיכון האשראי קיים תמיד, והמשקיע צריך לאמוד את היציבות העסקית של החברה. יש גם עלות עמלה במסחר, ומרווחי הקנייה-מכירה יכולים להיות גבוהים יותר בסדרות פחות סחירות. תנודתיות, גם אם קטנה, עשויה להופיע לאורך הדרך. אך עבור מי שמסוגל להחזיק את הנייר עד לפדיון, התשואה העתידית הופכת לקבועה וברורה יחסית, כל עוד אין הפתעות בדרך.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.