ביל אקמן שוב מוצא את עצמו בלב אחת הסוגיות הפיננסיות הרגישות ביותר בארה״ב - עתיד ענקיות המשכנתאות פאני מיי ופרדי מאק. אבל הפעם הוא לא מציע עוד רעיון תיאורטי. המשקיע מציג תוכנית שלמה שמנסה לשנות את מסלול ההפרטה שמקדם ממשל טראמפ, ובעיקר לדחות את הצעד שכולם דוחפים אליו: הנפקה מהירה.

לפי אקמן, זה לא הזמן למכור את מניות הממשלה. הוא טוען שהאוצר צריך לפעול אחרת: לבטל את מניות הבכורה של המדינה ולהפעיל את כתבי האופציה שמעניקים לה כמעט 80% מהמניות הרגילות. זה מהלך שמאפשר לממשלה לקבל שליטה מלאה ואז להתחיל להזיז את החברות קדימה בלי למהר להנפיק. לפי המשקיע, הנפקה חפוזה תיכשל. לדבריו, השוק לא מוכן. בנקאים אולי לוחצים, והממשל מחפש הישג מהיר, אבל תהליך כזה דורש חודשים של בניית אמון, הצגת נתונים, מציאת משקיעים והערכות שווי יציבות. כרגע זה רחוק משם.

אקמן טוען שהממשל לא צריך למהר להנפקה, אלא לבצע קודם צעד פשוט: להחזיר את פאני ופרדי למסחר מלא בבורסה בניו יורק. לדבריו, זה אפשרי כבר השנה, בתנאי שהאוצר יכריז רשמית שהחזר החילוץ מ־2008 הושלם. מבחינתו, אין בזה מחלוקת: המדינה כבר קיבלה בחזרה את כל הסכום שהשקיעה בחילוץ, ואף גבתה כ־25 מיליארד דולר מעבר לכך.

בזמן שאקמן פרס את התוכנית בשידור חי ב־X, מניות שתי החברות דווקא עלו. פרדי קפצה בכמעט 4%, פאני עלתה מעט גם היא. השוק מבין שהמהלך עשוי לייצר ערך, לפחות בטווח הקצר, בעיקר לבעלי המניות ואקמן הוא אחד הגדולים שבהם.

• ביל אקמן מחייך - הרץ מציגה רווח מפתיע, המניה מזנקת ב-33%
• ביל אקמן מציע מיליון דולר למוסר מידע על רוצח צ'רלי קירק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

17 שנה תחת הממשל האמריקאי

פאני מיי ופרדי מאק עדיין נמצאות תחת קונסרבטורה, משטר מיוחד שבו הממשלה שולטת בחברה ומפקחת על כל צעד. זה התחיל במשבר של 2008, אבל נמשך כבר 17 שנה. אף צד לא רוצה להפיל אותן, אף צד גם לא מצליח לשחרר אותן. ממשל טראמפ מדבר בחודשים האחרונים על הנפקה מהירה, אולי כבר השנה, אולי בתחילת 2026. אבל כל מי שמכיר הנפקות בהיקפים כאלה אומר בפה מלא שזה שאפתני מדי. מדובר בתאגידים שמנהלים טריליוני דולרים של משכנתאות, ולא בסטארט־אפ שמחפש במה.

מעבר לזה, יש גם ויכוח מקצועי. חלק מהכלכלנים טוענים שהשחרור המהיר מסוכן. אם פאני ופרדי ייצאו לשוק בלי מסגרת סיוע ממשלתית ברורה, המשקיעים יחששו לרכוש אג״חי משכנתאות. התוצאה תהיה התייקרות מיידית של מימון הדיור, משהו שאף ממשל לא רוצה לקחת עליו אחריות.

אקמן מצידו מציג את עצמו לא כמי שמנסה להרוויח, אלא כמי שמנסה לתקן שוק. הוא טוען שהניתוק מהפיקוח הוא תנאי הכרחי לחזרה לתפקוד נורמלי: יכולת לשמור הון, לקבל החלטות עסקיות ולנהל סיכונים כמו כל חברה ציבורית רגילה. עם זאת, גם אם מקבלים את הטיעון הזה, קשה להתעלם מהעובדה שאקמן מחזיק במאות מיליוני מניות בשתי החברות. כל צעד שמשפר את שוויין מאפשר לו רווח גדול עוד יותר. והמשקיעים האחרים יודעים את זה ולכן מקשיבים לו, אבל גם בוחנים כל הצעה שלו בזכוכית מגדלת.

• מיקרוסופט ואנבידיה ישקיעו מיליארדים באנתרופיק - מה היא תיתן בתמורה?
• תקלה בקלאודפלייר השביתה אתרי ענק -למה המניה יורדת רק ב-2%?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

תמונה חשבונאית מבלבלת

הדיון הזה מתקיים כשפאני מיי מציגה תמונה חשבונאית שמבלבלת גם משקיעים מנוסים. מצד אחד, היא נסחרת בשווי של כ־11 מיליארד דולר בלבד, נתון שמתאים לחברה קטנה. מצד שני, הפעילות שלה עצומה: הכנסות של יותר מ־30 מיליארד דולר, תיק משכנתאות בהיקף 4.1 טריליון דולר ושיעורי פיגור נמוכים שמעידים על תיק איכותי ויציב. הפער הזה יוצר תנודתיות חריגה במסחר. המניה נסחרת בשוק ה־OTC, שבו המחזורים נמוכים והסטיות גדולות, ובמקביל מבנה ההון שנקבע מאז חילוץ 2008 גורם לחלק מהמדדים הפיננסיים להציג "סיכון" או אפילו "מצוקה", לא בגלל בעיה תפעולית, אלא בגלל מינוף רגולטורי ומבנה הון לא רגיל. מנגד, מדדים אחרים מצביעים על רווחיות חזקה ושולי רווח שלא רואים כמעט בחברות פיננסיות רגילות.

השאלה הגדולה היא מה הממשל רוצה: לממש החזקות ולהציג רווח פוליטי מהיר, או להמתין לתהליך ארוך שיכול להגדיל את הערך למשקיעי המוסדיים והקטנים? אקמן מנסה לדחוף לתשובה השנייה.