אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?

אלביט מערכות אלביט מערכות -1.82%   הודיעה הבוקר על חתימת חוזה בהיקף משמעותי של כ-2.3 מיליארד דולר, שיבוצע לאורך שמונה שנים מול לקוח בינלאומי. מדובר באחת העסקאות הגדולות ביותר בתולדות החברה, ובהחלט אחת העסקאות הבולטות שנחתמו השנה על ידי תעשייה ביטחונית ישראלית. למרות גודל העסקה והמשמעויות האסטרטגיות שלה, אלביט לא חשפה מי המדינה הרוכשת, וגם לא פירטה אילו מערכות יימכרו במסגרת החוזה. 

ההודעה עצמה הייתה מצומצמת, ודבירה על "פתרון אסטרטגי" ללקוח בינלאומי, תקופת ביצוע של שמונה שנים, ושווי של 2.3 מיליארד דולר. בלי פירוט של מוצרים, בלי מידע על הזירה הגיאוגרפית, ובלי כל רמז על סוג היכולות שבמרכז העסקה. גם העובדה שלא נמסר כל פריט מידע על זהות הלקוח, אפילו לא יבשת, עשויה להעיד על רמת הרגישות הגבוהה של הפרויקט. במקרים שבהם מדובר במדינה ידידותית במיוחד או בשיתוף פעולה ביטחוני מקובל, החברות נוטות לפחות לרמוז על האזור. הפעם זה לא קרה, מה שמרחיב את מנעד האפשרויות: ייתכן שמדובר במדינה שהיחסים מאפשרים רכש אסטרטגי מישראל, אך ברקע המלחמה היה קשה לבצע רכישות מהסוג הזה.

מאחר שלא פורסמו פרטים טכניים, השאלה הגדולה היא מה קונה מדינה בהיקף של 2.3 מיליארד דולר לתקופה של שמונה שנים? זהו פרויקט רב שנתי ארוך, שמרמז כמעט בהכרח על פתרון רוחבי, כזה שייתכן ומחבר מספר מערכות ומעניק ללקוח שדרוג עמוק של יכולות צבאיות, ולא רק אספקה של מוצר יחיד.

כאן נכנסת התמונה הרחבה יותר של אירופה. בשנתיים האחרונות האזור המזרחי ביבשת מתמודד עם שינוי במאזן האיומים. מלחמת רוסיה-אוקראינה הפכו את הרחפנים, המל"טים הזולים והנשק המשוטט לאיום אסטרטגי של ממש. התקפות רחפנים משביתות תשתיות, פוגעות בשדות תעופה, מערערות מערכי הגנה, ומאלצות מדינות לחפש פתרונות הגנה מהירים ויעילים.

• 400 מיליון שקל: אלביט תשלב מערכות במסוקי התובלה החדשים של חיל האוויר
• טכנולוגיה ושיקום: השת"פ של אלביט והוועד הפראלימפי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

דוגמאות מהחודשים האחרונים כוללות אירועי השבתה של שדות תעופה אזרחיים בפולין עקב חדירות של רחפנים לא מזוהים, וכמות אירועים עולים משמעותית במדינות הקרובות לגבול הרוסי. מזרח אירופה, שנמצאת היום על קו חזית פסיבי, רוכשת באופן מואץ מערכות הגנה מפני כטב"מים ומערכות לוחמה אלקטרונית. לכן, גם אם אין שום אינדיקציה רשמית לכך, יש הגיון בכך שההסבר לעסקה בהיקף כזה עשוי להתאים למדינות החוות את שינוי האיום מקרוב.

ההיגיון נובע ממספר נקודות: ראשית, פרויקטים בהיקפים כאלה, ובפריסה של שמונה שנים, בדרך כלל כוללים שילוב של מספר יכולות. אלביט, למשל, מספקת חבילות הכוללות כטב"מים מתקדמים, מערכות מודיעין, מערכות שליטה ובקרה לשדה הקרב, פתרונות לוחמה אלקטרונית, מערכות רקטיות מדויקות ואף גם יכולות לייזר להסרת איומים, תחום שבו ישראל מובילה עולמית והופך לרלוונטי יותר ככל שהרחפנים הופכים זולים ומהירים יותר.

שנית, עבור מדינות המתמודדות עם איום מל"טים דרושה פריסה של מערך שלם של הגנה, מודיעין ותקשוב דורשת שנים של הטמעה, הקמה והדרכה. זה מסביר מדוע חוזים מסוג זה נמשכים שנים. בנוסף, העלויות של פרויקט כזה חוצות את רף המיליארדים בקלות, במיוחד כשמדובר בשדרוג של צבא שלם ולא אספקה נקודתית.

• מכפיל הון של 0.9 וצבר פרויקטים של 1.7 מיליארד שקל: האם אלביט הדמיה מעניינת?
• מטריא ללוזון פיננסים: המהלך להפיכת פלטפורמת ה-P2P ל"בנק קטן"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המניה שצפויה לזנק היום בבורסה, ומה פוטנציאל הרווח למשקיעים?

שלישית, השוק האירופי כבר הוכיח השנה שהוא מוכן להשקיע סכומים אדירים ביכולות הגנה אסטרטגיות, כאשר חברות נאט"ו החייבו להגדיל את ההוצאה הביטחונית לכ-5% מהתמ"ג בשנים הקרובות.

לכן, מבלי לקבוע עובדה, אולי אפשר להגיד בזהירות שמערכות הגנה מתקדמות, ואולי מערכות לייזר מתקדמות, יגיעו למדינות נוספות.

העסקה החדשה מכניסה את אלביט למועדון המצומצם של ספקיות מערכות על שנרכשות בהיקפים של מיליארדים לתקופות רב שנתיות. גם בלי לדעת מי הלקוח ומה בדיוק נרכש, ברור שהעולם הביטחוני נמצא בעיצומו של עידן חדש, והחברות הישראליות הן מהשחקניות המרכזיות בו.