בצלאל מכליס
צילום: ליאת מנדל

אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?

אלביט מערכות דיווחה על חוזה בינלאומי בהיקף 2.3 מיליארד דולר שיתפרס על פני שמונה שנים, אך לא חשפה את זהות הלקוח או את סוגי המערכות שיסופקו; זה הצית גל ספקולציה באיזה מערכות ובאיזה מדינות מדובר

תמיר חכמוף | (2)

אלביט מערכות אלביט מערכות 6.14%   הודיעה הבוקר על חתימת חוזה בהיקף משמעותי של כ-2.3 מיליארד דולר, שיבוצע לאורך שמונה שנים מול לקוח בינלאומי. מדובר באחת העסקאות הגדולות ביותר בתולדות החברה, ובהחלט אחת העסקאות הבולטות שנחתמו השנה על ידי תעשייה ביטחונית ישראלית. למרות גודל העסקה והמשמעויות האסטרטגיות שלה, אלביט לא חשפה מי המדינה הרוכשת, וגם לא פירטה אילו מערכות יימכרו במסגרת החוזה. 

ההודעה עצמה הייתה מצומצמת, ודבירה על "פתרון אסטרטגי" ללקוח בינלאומי, תקופת ביצוע של שמונה שנים, ושווי של 2.3 מיליארד דולר. בלי פירוט של מוצרים, בלי מידע על הזירה הגיאוגרפית, ובלי כל רמז על סוג היכולות שבמרכז העסקה. גם העובדה שלא נמסר כל פריט מידע על זהות הלקוח, אפילו לא יבשת, עשויה להעיד על רמת הרגישות הגבוהה של הפרויקט. במקרים שבהם מדובר במדינה ידידותית במיוחד או בשיתוף פעולה ביטחוני מקובל, החברות נוטות לפחות לרמוז על האזור. הפעם זה לא קרה, מה שמרחיב את מנעד האפשרויות: ייתכן שמדובר במדינה שהיחסים מאפשרים רכש אסטרטגי מישראל, אך ברקע המלחמה היה קשה לבצע רכישות מהסוג הזה.

מאחר שלא פורסמו פרטים טכניים, השאלה הגדולה היא מה קונה מדינה בהיקף של 2.3 מיליארד דולר לתקופה של שמונה שנים? זהו פרויקט רב שנתי ארוך, שמרמז כמעט בהכרח על פתרון רוחבי, כזה שייתכן ומחבר מספר מערכות ומעניק ללקוח שדרוג עמוק של יכולות צבאיות, ולא רק אספקה של מוצר יחיד.

כאן נכנסת התמונה הרחבה יותר של אירופה. בשנתיים האחרונות האזור המזרחי ביבשת מתמודד עם שינוי במאזן האיומים. מלחמת רוסיה-אוקראינה הפכו את הרחפנים, המל"טים הזולים והנשק המשוטט לאיום אסטרטגי של ממש. התקפות רחפנים משביתות תשתיות, פוגעות בשדות תעופה, מערערות מערכי הגנה, ומאלצות מדינות לחפש פתרונות הגנה מהירים ויעילים.

דוגמאות מהחודשים האחרונים כוללות אירועי השבתה של שדות תעופה אזרחיים בפולין עקב חדירות של רחפנים לא מזוהים, וכמות אירועים עולים משמעותית במדינות הקרובות לגבול הרוסי. מזרח אירופה, שנמצאת היום על קו חזית פסיבי, רוכשת באופן מואץ מערכות הגנה מפני כטב"מים ומערכות לוחמה אלקטרונית. לכן, גם אם אין שום אינדיקציה רשמית לכך, יש הגיון בכך שההסבר לעסקה בהיקף כזה עשוי להתאים למדינות החוות את שינוי האיום מקרוב.

ההיגיון נובע ממספר נקודות: ראשית, פרויקטים בהיקפים כאלה, ובפריסה של שמונה שנים, בדרך כלל כוללים שילוב של מספר יכולות. אלביט, למשל, מספקת חבילות הכוללות כטב"מים מתקדמים, מערכות מודיעין, מערכות שליטה ובקרה לשדה הקרב, פתרונות לוחמה אלקטרונית, מערכות רקטיות מדויקות ואף גם יכולות לייזר להסרת איומים, תחום שבו ישראל מובילה עולמית והופך לרלוונטי יותר ככל שהרחפנים הופכים זולים ומהירים יותר.

שנית, עבור מדינות המתמודדות עם איום מל"טים דרושה פריסה של מערך שלם של הגנה, מודיעין ותקשוב דורשת שנים של הטמעה, הקמה והדרכה. זה מסביר מדוע חוזים מסוג זה נמשכים שנים. בנוסף, העלויות של פרויקט כזה חוצות את רף המיליארדים בקלות, במיוחד כשמדובר בשדרוג של צבא שלם ולא אספקה נקודתית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שלישית, השוק האירופי כבר הוכיח השנה שהוא מוכן להשקיע סכומים אדירים ביכולות הגנה אסטרטגיות, כאשר חברות נאט"ו החייבו להגדיל את ההוצאה הביטחונית לכ-5% מהתמ"ג בשנים הקרובות.

לכן, מבלי לקבוע עובדה, אולי אפשר להגיד בזהירות שמערכות הגנה מתקדמות, ואולי מערכות לייזר מתקדמות, יגיעו למדינות נוספות.

העסקה החדשה מכניסה את אלביט למועדון המצומצם של ספקיות מערכות על שנרכשות בהיקפים של מיליארדים לתקופות רב שנתיות. גם בלי לדעת מי הלקוח ומה בדיוק נרכש, ברור שהעולם הביטחוני נמצא בעיצומו של עידן חדש, והחברות הישראליות הן מהשחקניות המרכזיות בו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 17/11/2025 11:52
    הגב לתגובה זו
    פינלנד
  • 1.
    אנונימי 17/11/2025 11:42
    הגב לתגובה זו
    מקווה שיקבלו סקוויז בנסדק היום
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף 2.15%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

אלי כהן הבינלאומי
צילום: אייל טואג
דוחות

הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%

הרווח הנקי של הבינלאומי ברבעון השלישי ירד ל-581 מיליון שקלים בעקבות הפסד חד פעמי בכאל, אך בנטרולו מציג הבנק תשואה להון של 17.4%; במקביל נרשמה צמיחה מתמשכת באשראי, בפקדונות ובנכסי הלקוחות, לצד שמירה על איכות תיק האשראי
תמיר חכמוף |

הבנק הבינלאומי בינלאומי -0.52%  פרסם את דוחות הרבעון השלישי של 2025, שמציגים המשך צמיחה בפעילות הליבה לצד ירידה מתונה ברווח הנקי בעקבות עסקת כאל. הרווח ברבעון הסתכם ב-581 מיליון שקלים, ירידה של כ-6% לעומת הרבעון המקביל, והתשואה להון עמדה על 16.2%. עם זאת, ההפסד החד פעמי שנרשם בכאל העיב על התוצאות, ובנטרולו הרווח היה מגיע ל-624 מיליון שקלים והתשואה להון הייתה מטפסת ל-17.4%, נתון שממחיש רבעון חזק יותר מבחינת הפעילות השוטפת.

בצד הצמיחה, תיק האשראי לציבור עלה ב-3.4% ברבעון, ובמקביל פקדונות הציבור צמחו ב-3.5%. נתון בולט במיוחד מגיע מתחום ניהול הנכסים: סך נכסי הלקוחות עלה ב-5.8% והגיע ל-1.074 טריליון שקלים, המשך המומנטום שנרשם בענף בתקופה האחרונה. לצד הצמיחה, איכות תיק האשראי נותרה גבוהה: שיעור החובות שאינם צוברים ריבית ירד ל-0.46%, לעומת 0.57% ברבעון המקביל אשתקד.

האשראי לציבור, ברוטו הסתכם ב-141.4 מיליארד שקל, גידול של 11.9% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ושל 3.4% ביחס לרבעון השני של השנה. פקדונות הציבור הסתכמו בכ-233 מיליארד שקל, גידול של 9.4% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ושל 3.5% ביחס לרבעון השני של השנה. סך תיק נכסי הלקוחות גדל בכ-34.4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, וב-5.8% ברבעון השלישי של השנה והסתכם בכ- 1.074 טריליון שקל.

בהכנסות, הבנק הציג יציבות יחסית. הכנסות העמלות עלו ל-1.32 מיליארד שקלים, גידול של 16.4% לעומת הרבעון המקביל בעוד הכנסות הריבית נטו עלו מעט. שורת המס הייתה גבוהה יותר מהרבעון המקביל, מה שהשפיע על השורה התחתונה.

דירקטוריון הבנק אישר חלוקת דיבידנד של 436 מיליון שקלים, המהווים מחצית מהרווח הרבעוני, וציין כי ימשיך לבחון חלוקות נוספות בהתאם להתפתחויות במשק. מנכ"ל הבנק, אלי כהן, אמר כי תוצאות הרבעון משקפות חוסן ויציבות גם בתקופה מאתגרת, והדגיש את המשך הצמיחה בנכסי הלקוחות ובאשראי לצד שמירה על איכות תיק האשראי.