
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.
המדינה יוצגה בהליך המשפטי על ידי עורכות הדין אסנת דפנה, עדי רון, ענבל טואף ועדן פריאב מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, ועל ידי עורכת הדין מיכל בנימינוב- דניאל מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- כ-73 מיליון שקל יועברו למשפחות חללי ונפגעי טרור, לאחר הליך עיקול וגבייה מהרשות הפלסטינית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "באחריות משותפת והבנות הדדיות הצלחנו למצוא מתווה ראוי הן למורים והן לקופת המדינה. הידברות ושיח משותף מובילים לתוצאות מבורכות. תודה לכל השותפים".
החשב הכללי, רו"ח יהלי רוטנברג: "מדובר בתביעה שמהותה שמירה על נכסי המדינה שעליהם אמון אגף החשב הכללי. ההסכם מביא לסיומה של מחלוקת ממושכת בדרך מאוזנת, אחראית ומכבדת. תודה לחטיבה החברתית באגף החשב הכללי בראשות סגני יהונתן רזניק, ללשכה המשפטית באוצר, לרשות שוק ההון, לממונה על השכר וליחידת האכיפה האזרחית בפרקליטות המדינה – על עבודה מקצועית, יסודית ומסורה שאפשרה את גיבוש ההסדר והבאתו לידי סיום מוצלח. נמשיך לפעול בנחישות לשמירה על נכסי המדינה וניהול אחראי של משאביה".
מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד: "חלוקת היתרות העודפות של קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים היא הישג היסטורי חסר תקדים המהווה בשורה גדולה. היא פרי מאמץ מתמשך ובלתי מתפשר של שנים ארוכות, ישיבות אינספור, עבודת עומק, דיוק, מקצועיות והתמדה. לאורך הדרך היו קשיים גדולים, אך הודות למשא ומתן נחוש, הגענו יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים להסדר הנוכחי. ההסדר מסיר את העננה אשר רבצה מעל ראשם של הגימלאים והמורים בפנסיה תקציבית, שכן הם נדרשו לשלם ולרכוש את הפנסיה שלהם בעת היציאה לשבתון. כעת, בהתאם להסכמות שהושגו ירכשו קרנות ההשתלמות את הזכויות של כל עובדי ההוראה החברים בהסתדרות המורים והעמיתים של קרנות ההשתלמות שלנו".
עוד ציינה יפה בן דויד: "אני מודה לשר האוצר - בצלאל סמוטריץ', לחשב הכללי באוצר - יהלי רוטנברג, לממונה רשות שוק ההון במשרד האוצר– עמית גל, שהגיעו עימנו להסכמות לאחר משא ומתן של שנים רבות. אני מודה גם ליו"ר דירקטוריון הקרנות -אייל גבאי, למנכ"ל הקרנות – פסח לנדסברג ולחברי הדירקטוריון אשר הפכו את קרנות ההשתלמות של עובדי ההוראה לסמל של אחריות, התמדה והשקעה נבונה לטווח ארוך. העודפים שנצברו בקרנות הם תוצאה של ניהול חכם, אחראי ומקצועי".
יו"ר דירקטוריון הקרנות, אייל גבאי: "לאחר שנים של עבודה מקצועית, אנו גאים שהצלחנו לגבש הסדר שמחזיר את כספי העמיתים לבעליהם החוקיים – מורי וגננות ישראל. מדובר בהישג של אחריות ציבורית ונאמנות לכספי החיסכון של עובדי ההוראה"
מנכ"ל הקרנות, פסח לנדסברג: "הקרנות השיגו לאורך השנים תשואות מצוינות לטובת עמיתיהן, והיום אנו משלימים מהלך שקוף והוגן לחלוקת העודף שנוצר. זהו צעד חשוב באמון שבין הקרנות לעמיתים".
עו"ד אסנת דפנה מנהלת היחידה לאכיפה אזרחית: "הפרקליטות האזרחית פועלת באופן יזום להגנה על נכסי המדינה בזירה המשפטית, כך גם בהובלת תביעה משמעותית זו. הסכם מורכב זה הוא תוצר של שיתוף פעולה בין מספר גופים רגולטוריים שהפרקליטות סייעה להביאם להסכמה משותפת שיש בה תועלת משמעותית לכלל הציבור"
עו״ד ארנון שגב, ממשרד שגב ושות׳: ״ההסדר המשפטי שאליו הגענו הוא מהמורכבים בישראל הן בהיבט של מספר הגופים המעורבים, הן בהיבט של ההיקף הכספי והן בהיבט ההשלכות הציבוריות על החוסכים ועל הקופה הציבורית. הפיכת הקרנות ״לקרנות ברירת מחדל״ תביא לגידול מקורות ההון של הקרנות באופן בו יוכלו להוות גוף משמעותי במשק לרווחת עמיתיהן
- 1.אנונימי 10/11/2025 14:23הגב לתגובה זוהאם החלוקה כוללת את המורים הפנסיונרים
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.

- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
