עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)
עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)

"הציגו לנו מצג שווא" - המשקיע המרכזי באקוואריוס נסוג מההשקעה

פיור קפיטל, שאמורה הייתה להזרים 6 מיליון דולר, ביטלה ברגע האחרון ובאופן חד-צדדי את ההסכם, מה שמחדד עוד יותר את השבריריות של אקוואריוס ואת התלות שלה במשקיע יחיד; וגם מציף את השאלות המתבקשות – מה גרם למשקיע מוביל לסגת למרות הדיסקאונט הנדיב, ומה בדיוק עומד מאחורי הטענות שלו למצגי שווא
תמיר חכמוף |

אקוואריוס מנועים אקוואריוס מנוע 1.09%   מדווחת על תפנית במהלך ההשקעה שאושר רק בספטמבר האחרון. חברת פיור קפיטל, שאמורה הייתה להזרים 6 מיליון דולר ולהפוך למשקיעה המובילה במתווה גיוס של כ-10.2 מיליון דולר, הודיעה לחברה על ביטול חד צדדי של ההסכם. בהודעתה טענה פיור קפיטל למצגי שווא מצד החברה ולשינויים שנעשו בתנאי ההסכם ללא הסכמתה, טענה חריגה וחמורה, במיוחד עבור חברה הנמצאת בתלות כמעט מוחלטת בהזרמות חיצוניות.

כתוצאה מכך, המתווה המקורי, שכלל 13 משקיעים ובהם פיור, ג'רוזלם פלטינום ועשרה משקיעים פרטיים, למעשה קרס. כל יתר ההסכמים היו תלויים בגיוס מינימלי של כ-10 מיליון דולר, יעד שיהיה קשה להשגה בעקבות יציאת פיור. בהודעה החדשה לא נותר זכר למשקיעים האחרים, מה שמעיד כי העסקאות עימם אינן רלוונטיות עוד ומבנה הגיוס כולו נבנה מחדש סביב משקיע אחד בלבד.

במקביל לביטול, אקוואריוס פרסמה תוספת להסכם עם אלכסנדר צ’רנילובסקי, המשקיע שכבר היה חלק מהמתווה המקורי. על פי העדכון, צ’רנילובסקי מגדיל את היקף השקעתו מ-3 מיליון דולר ל-9 מיליון דולר, בתנאים חדשים שנפרסים על פני תקופה ארוכה. 20% מההשקעה יוזרמו רק לאחר קיום התנאים המתלים, והיתרה תשולם בתשעה תשלומים חודשיים החל מינואר 2026. בתמורה יקבל צ’רנילובסקי 24.95 מיליון מניות במחיר של 0.8 שקל למניה ו-12.47 מיליון כתבי אופציה במחיר מימוש של 1.6 שקל. ההלוואה שהעמיד ביוני בהיקף 3 מיליון דולר תקוזז מכלל ההשקעה, והחברה אף תוכל לקבל ממנו הלוואת ביניים נוספת שתיחשב חלק מההשקעה רק אם ההסכם יושלם עד סוף 2025. נזכיר שמדובר בדיסקאונט לא קטן על המחיר בשוק עת הדיווח אקוואריוס מגייסת בדיסקאונט של 35%

שינוי זה מדגיש עד כמה החברה הפכה תלויה במשקיע אחד בלבד, מצב שמוסיף מורכבות לחברה שכבר שנים מתקשה להציג פעילות מסחרית יציבה ונשענת על הזרמות חיצוניות. אקוואריוס מציינת כי היא שוקלת את המשך צעדיה מול פיור קפיטל, ושומרת על כל זכויותיה בקשר להפרת ההסכם ולטענות שהועלו.

"אני שם את המוניטין שלי על השולחן","תבחנו אותי בתוצאות"

רק לפני כחודש פרסמנו כאן בביזפורטל ראיון מקיף עם מנכ״ל החברה עמית בירק, שבו הוצגה תמונה שונה בתכלית. בירק תיאר אז "אקוואריוס 2.0": הנהלה חדשה, מהלך התייעלות עמוק, קיצוץ משמעותי בכוח אדם, יציאה מהמשרדים ומענק משמעותי מממשלת גרמניה. אקוואריוס מתניעה מחדש: "אני שם את הרקורד שלי על השולחן"

הוא דיבר על פיילוט בתשלום בארצות הברית שצפוי להתחיל בתחילת השנה הבאה, והציג ביטחון ביכולתה של החברה להיכנס לייצור מסחרי כבר במהלך 2026. “תבחנו אותי בתוצאות, לא בהבטחות”, אמר אז. דווקא על רקע הדברים האלה, העובדה שמשקיע מרכזי שזכה לדיסקאונט משמעותי עדיין בחר לסגת מההשקעה, מעוררת תהייה, במיוחד נוכח טענותיו למצגי שווא.

גם ההיסטוריה של אקוואריוס מוסיפה רקע להבנת האירוע. לאחר שהסכמי הזרמה קודמים קרסו, החברה ביצעה לאחרונה גיוס חירום בהנפקה פרטית, שנועד להבטיח המשך פעילות. הגיוס, במחיר של 0.8 שקל למניה (עם אופציות שמורידות את המחיר האפקטיבי למניה ומעמיקות את הדיסקאונט), היה אמור לייצב את מבנה ההון, להוציא את החברה מהסכנה המיידית של הפסקת פעילות ולהביא משקיעים חדשים, בהם פיור קפיטל כמשקיעה מובילה. למרות שהמהלך נתן לחברה אוויר לנשימה בטווח קצר, הוא הדגיש את מצבה השברירי של אקוואריוס, שהידרדרה בשנים האחרונות ממעמד של חברת הנדסה מבטיחה לישות שמתפקדת כשלד בורסאי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מאז ההנפקה ב-2021, שבה גויסה החברה בשווי גבוה שהתבסס על פוטנציאל טכנולוגי רחב ולא על פעילות מסחרית מבוססת, אקוואריוס איבדה מעל 95% מערכה. המנוע החדשני שעליו התבססו ההבטחות לא הפך למוצר מסחרי, מזומנים נשרפו בקצב גבוה והחברה נותרה ללא מקורות הכנסה משמעותיים. בתוך כך, מינויי הנהלה התחלפו תדיר, ולעיתים נשקלה פנייה לבית המשפט להליך חדלות פירעון אם לא יוזרם הון נוסף.

בשורה התחתונה

במצב כזה, יציאה של משקיע מרכזי אינה רק אירוע נקודתי, היא אירוע שמעמיד סימן שאלה על יכולת החברה לשקם את עצמה ולבנות מחדש אמון מול השוק. העובדה שקבוצת משקיעים שהובילה את הגיוס הקודם נסוגה כעת בטענה למצגי שווא מחריפה את התהייה לגבי מה בדיוק התגלה בתהליך, והאם קיימות סוגיות מהותיות שלא עלו בפני המשקיעים הציבוריים. התוצאה היא חברה שממשיכה לפעול, אך תחת תלות הולכת וגוברת במשקיע יחיד, בעוד סימני השאלה סביב עתידה, סביב המידע שנמסר למשקיעים, וסביב יכולתה להגיע להכנסות אמיתיות, רק הולכים ומתרבים.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
דוחות

פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר

פי 7.5 ב-3 שנים והכתובת היתה על הקיר ( האם נאוויטס היא מציאה? );  החלטת ההשקעה הסופית (FID) לפיתוח השלב הראשון של SEA LION צפויה להתקבל עד סוף שנת 2025
מנדי הניג |

לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות  - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%.  התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.

משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.

אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח  מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda  של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.

בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה. 



נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש  מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלביט עולה 8%, ג'י סיטי יורדת 3.3%; מדד הבנקים יורד 1.1%

מגמה מעורבת בבורסה אחרי דוחות ראשונים בבנקים; אלביט עם חוזה של 2.3 מיליארד דולר מוכיחה שהביקושים לא נרגעים; מיטרוניקס מרעננת את ההנהלה ומזנקת; נאוויטס ברבעון של הפקה מלאה משננדואה, ואיזה עוד חברות דיווחו היום?

מערכת ביזפורטל |

המסחר מתנהל במגמה מעורבת. ת"א 35 עולה 0.2% בעוד ת"א 90 יורד 1.1%.

במגזר הפיננסים - ת"א בנקים יורד כ-1.1% בעוד מדד ת"א ביטוח יורד 0.2% לאחר ירידות חדות הבוקר. ת"א נדל"ן מאבד 1.2%, ות"א נפט וגז יורד 0.4%.


אנחנו מדברים על האפשרות של רוטציה בפיננסים הרבה זמן. התוצאות של חברות הביטוח היו פנומנליות, אבל כולם מבינים שאלה תשואות שיהיה קשה לשחזר על בסיס קבוע. בעוד שבעוד הבנקים ממשיכים להציג יציבות ותשואות דו ספרתיות, המשקיעים צריכים לחשוב מי יותר אטרקטיבי במבט קדימה. אם תשאלו את סמנכ"ל הכספים של כלל ביטוח, לו יש דעה דיי ברורה - סמנכ"ל כלל ביטוח: "חברות הביטוח יותר אטרקטיביות מהבנקים"


ואם דיברנו על הבנקים, בנק דיסקונט פרסם תוצאות כספיות. התשואה שלהון של הבנק היא 13.7%. אלה דוחות צפויים והם מבטאים את הרווח והרווחיות הטובים של הבנקים, כשדיסקונט הוא לרוב האחרון ברשימה. מניות הבנקים הם הטובות ביותר בשנים האחרונות במבחן הסיכון סיכוי. הסיכון היה נמוך, הסיכוי היה סביר. ברגע שהסיכון - שינויים רגולטורים לא מתממשים, הבנקים עושים כסף גדול, והמניות מזנקות. התשואה של הבנקים ב-5 שנים האחרונות היא בערך 300%. אבל בהשקעות צריך להסתכל קדימה ולנסות לשכוח את העבר. מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה. דיסקונט נסחרת במכיל רווח של כ-10. אלא שעכשיו היא והסקטור מאויימים - מסים על הבנקים, לחץ על בנק ישראל להוריד ריבית, לחץ על בנק ישראל לשנות את המשוואה של רווחים של הבנקים מול רווחה של הציבור. להוריד מהרווחי ולתת יותר לציבור. הרווחים תחת לחץ. המניות עלולות לעצור. 

גם הבינלאומי פרסם את הדוחות שלו היום, והציג תשואה על ההון של 16.2%. הרווח הנקי עמד על 581 מיליון שקל, ירידה קלה הרבעון המקביל, בעיקר בעקבות הפסד חד פעמי בחברת כאל. בנטרול ההשפעה הזו הרווח היה מגיע ל-624 מיליון שקלים עם תשואה להון של 17.4%, מה שמצביע על רבעון יציב בפעילות הליבה. במקביל, הבנק ממשיך להרחיב את הפעילות: האשראי לציבור עלה ב־3.4% ברבעון, פקדונות הציבור גדלו ב־3.5%, ונכסי הלקוחות עלו ל־1.074 טריליון שקלים. גם איכות תיק האשראי נותרה גבוהה עם ירידה ביחס החובות שאינם צוברים ריבית. בנוסף, הדירקטוריון אישר חלוקת דיבידנד של 436 מיליון שקלים, המהווים 50% מהרווח הרבעוני.

ברקע, בנק ישראל הסיר את המגבלה שחייבה את הבנקים להסתפק בחלוקת דיבידנד של עד 50% מהרווח, מהלך שמסמן חזרה לשגרה ומעיד על הערכת רגולטור ליציבות המערכת. כעת הבנקים יכולים לחלק עד 75% מהרווח הרבעוני, כשהבינלאומי כבר הכריז על חלוקה בשיעור המקסימום. שינוי המדיניות משמעותי במיוחד לאחר תקופה שבה הגבלת החלוקה הובילה לשחיקה בתשואת ההון, והוא צפוי לשפר את מדדי הרווחיות ולהפחית מעט מהלחץ הציבורי והפוליטי סביב רווחי היתר של הבנקים.




המדד החדש ת"א ביטחוניות מטפס כש- אלביט מערכות 7.66%  בולטת לחיוב בעקבות החוזה הענק של 2.3 מיליארד דולר עליו דיווחה. ואם דיברנו על אלביט, הדבר שאולי הכי מעניין בהודעה של החברה הוא מה שלא פורסם. מדובר באחד החוזים הגדולים ביותר של החברה, שמהווה כמעט 10% מהצבר הכולל של החברה, כלומר בחוזה אחד נוספו 10% לצבר. וברקע עסקה כה גדולה, מנסים להבין איזה מדינות עשוית להתחמש בצורה כזו ובאיזה מערכות. על כל הדברים האלה ועוד בכתבה - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?