שלושה מהנדסים בגוגל העבירו סודות לאיראן

חבר מושבעים פדרלי בצפון קליפורניה הגיש כתב אישום נגד שלושה מהנדסים תושבי סן חוזה (שתי מהנדסות ומהנדס אחד) בחשד לגניבת סודות מסחריים מגוגל ומחברת קוואלקום, והעברת מידע רגיש לאיראן. השלושה נעצרו והובאו לדיון בבית משפט פדרלי.

העבירות המיוחסות להם כוללות קשירת קשר לגניבה של סודות מסחריים וריגול. כמו כן, הם מואשמים בשיבוש מהלכי משפט. העונש המקסימלי עומד על 10 שנות מאסר בגין גניבת סודות מסחריים ו-20 שנה בגין שיבוש, בתוספת קנסות של עד 250 אלף דולר לכל סעיף.

החשודים הם אזרחי איראן שחיו בארה"ב עם סטטוסים חוקיים שונים: ויזת סטודנט, אזרחות אמריקאית ותושבות קבע. אחד מהם שירת בעבר בצבא איראן. השלושה עבדו בגוגל ובחברה בת של קוואלקום שמפתחת מערכות על שבבים (SoC) שמשמשות בסמארטפונים מתקדמים.

המידע הגנוב כלל מאות קבצים על אבטחת מעבדים, קריפטוגרפיה וארכיטקטורת חומרה. מערכות SoC משלבות מעבד מרכזי, מעבד גרפי, רכיבי תקשורת ואבטחה במארז אחד חסכוני באנרגיה וטכנולוגיה זו מהווה בסיס לטלפונים ניידים. מדובר בעצם על סוד מסחרי מאוד משמעותי של החברות. העברת המידע עלולה לשמש לשתי מטרות - אחת היא למעקב אחרי טלפונים ניידים. ברגע שנמסר מידע על האבטחה שקיימת במערכת הרי שניתן לדעת איך לעקוף אותה ולפרוץ לטלפונים הניידים. זה כמובן סיכון גדול. כמו כן, קיים סיכון שהמידע עובר לשם פיתוח טכנולוגיה דומה במהירות ובקלות יחסית. כלומר ריגול שנועד לקדם את הטכנולוגיה של איראן.  

• חיילים ריגלו ובגדו במדינה תמורת אלפי שקלים - הקלות הבלתי נסבלת של גיוס מרגלים
• מהנדס שגנב סודות AI מגוגל הורשע בריגול כלכלי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אחד החשודים היה חייל בצבא איראן

שתי מהנדסות מבין השלושה עבדו בגוגל ולאחר מכן בחברה נוספת, בעוד המהנדס השלישי עבד בחברת השבבים. הם השתמשו בגישה פנימית שניתנה להם כעובדי החברות, להעתקת קבצים, צילום מסכים ותקשורת דרך ערוצי צד שלישי.

המידע הועבר לערוצים פרטיים, למכשירים אישיים ולאיראן. בלילה שלפני נסיעה לאיראן בדצמבר 2023, צולמו על ידם 24 תמונות של מסכי מחשב עם פרטים טכניים של שבב סנאפדרגון. מעבר לכך, גישה למערכות בוצעה גם ממכשירים הנמצאים באיראן. 

לאחר זיהוי פעילות חריגה בגוגל באוגוסט 2023, נשללה גישתם למערכות. כמו כן, חיפושים במחשב אישי ובדיקות של חומרים שנמצאו ורמזים ועקבות לחומרים שנמחקו מלמדים על ניסיון שיבוש חקירה.

• אינטל הכתה את התחזיות וסיפקה תחזית חזקה - המניה מזנקת ב-17%
• טקסס אינסטרומנטס מזנקת ב-18% לאחר תחזית חזקה מהצפוי
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• דיווח: איראן משקמת תוך שעות את מתקני השיגור שהופצצו

זה אירוע מאוד חמור שכאמור יכול לשמש את איראן לשתי מטרות וזה מעיד על הקלות של עובדים בארגון להוציא חומרים מסווגים החוצה. יש כמובן מערכות הגנה, אבל הן לרוב לא מתריעות על גניבה בזמן אמת ושנית הן מנוהלות על ידי הוראות-משימות ובמקרים רבים הן די עוקבות אחרי התוקפים ולא מציגות מראש יכולות והוראות מתאימות. נראה כי הפרשה צפויה להוביל להקשחת נהלי אבטחה: הגברת בדיקות רקע, הגבלות גישה למידע רגיש ומעקב צמוד אחר תקשורת פרטית של עובדים. אגב, פרשות דומות בעבר מלמדות שגניבה פנימית מהווה איום משמעותי יותר מפריצות חיצוניות.

שאלות ותשובות על ריגול, גניבה ועל הקשר האיראני

איך נקלטים אזרחים איראנים בחברות טכנולוגיה אמריקאיות - והאם יש סינון מיוחד?

חשוב להבחין בין אזרחות למוצא. בארצות הברית מועסקים אלפי מהנדסים שנולדו באיראן או מחזיקים באזרחות איראנית, חלקם אזרחים אמריקאים, תושבי קבע או בעלי ויזות עבודה וסטודנט. החוק האמריקאי אוסר אפליה על בסיס לאום, ולכן חברות כמו גוגל וקוואלקום אינן יכולות לפסול מועמד רק בשל אזרחותו. עם זאת, כאשר מדובר בפרויקטים רגישים ביטחונית או בטכנולוגיות שמפוקחות תחת רגולציית יצוא כמו ITAR או EAR, קיימות מגבלות גישה לפי סטטוס אזרחי וסיווג. כלומר, לא עצם הקליטה היא הבעיה, אלא רמת החשיפה למידע מסוים.

האם יש בדיקות רקע מיוחדות לעובדים בתחומי שבבים ואבטחה?

בחברות טכנולוגיה גדולות מבוצעות בדיקות רקע, לרבות אימות השכלה, היסטוריית תעסוקה ולעיתים גם בדיקות פליליות. בפרויקטים ביטחוניים או כאלה הקשורים לממשל האמריקאי, נדרש לעיתים סיווג ביטחוני רשמי. עם זאת, ברוב פעילות הפיתוח האזרחית אין סיווג ביטחוני במובן הצבאי, אלא מנגנוני בקרה פנימיים והרשאות מדורגות. המקרה הנוכחי מחדד את השאלה האם מנגנוני ההפרדה בין צוותים רגישים לצוותים כלליים מספקים, והאם יש צורך בהקשחה נוספת במקומות שבהם הטכנולוגיה עשויה להיות בעלת השלכות ביטחוניות.

האם הפרשה תשפיע על מדיניות גיוס עובדים ממדינות יריבות?

ייתכן שנראה החמרה ברגולציה ובהנחיות פנימיות, אך סביר שלא תתקבל מדיניות גורפת נגד עובדים ממדינה מסוימת. תעשיית ההייטק האמריקאית נשענת על כישרונות בינלאומיים, לרבות מהנדסים ממדינות במזרח התיכון. עם זאת, כאשר מתעורר חשד להעברת מידע למדינה הנתונה לסנקציות, הלחץ הציבורי והפוליטי גובר. במקביל, חברות עשויות להגביר הפרדת מידע, לצמצם גישה לקוד קריטי ולהפעיל ניטור הדוק יותר של העברת קבצים. כלומר, ההשפעה תהיה כנראה תהליכית ומערכתית, ולא שינוי גורף במדיניות ההעסקה.

איך בכלל מזהים גניבה פנימית מחברה טכנולוגית ענקית?

רוב מערכות האבטחה בארגוני הייטק מתוכננות להתמודד עם מתקפות חיצוניות, האקרים, ניסיונות חדירה מרחוק או מתקפות כופר. אבל במקרה הזה, מדובר בעובדים עם הרשאות מלאות שנכנסו דרך הדלת הראשית. זה האתגר הגדול של תעשיית השבבים והטכנולוגיה: איך מבדילים בין מהנדס שעובד על קובץ רגיש כחלק מתפקידו, לבין מהנדס שמעתיק אותו למטרה זרה. זיהוי פעילות חריגה מתבסס לרוב על ניתוח דפוסי שימוש, כמו הורדה חריגה של קבצים, צילום מסכים או גישה ממדינות לא שגרתיות. אבל נראה שבמקרים רבים ההתראה מגיעה באיחור, אחרי שהמידע כבר הועבר. זאת אחת הסיבות שחברות משקיעות כיום יותר בכלי ניטור התנהגותי מבוססי בינה מלאכותית.

למה מערכות על שבב הן יעד אסטרטגי כל כך רגיש?

מערכת על שבב SoC היא הלב של הסמארטפון המודרני. היא כוללת מעבד מרכזי, מעבד גרפי, מודול תקשורת ורכיבי אבטחה באותו מארז. מי שמחזיק בידע עמוק על הארכיטקטורה ועל מנגנוני ההצפנה, מחזיק למעשה במפתח להבנת נקודות החוזק והחולשה של מיליוני מכשירים בעולם. לכאורה מדובר בפרטים טכניים, אבל בפועל זה מידע שיכול לשמש הן לפריצה והן להאצת פיתוח מקביל. פער של כמה שנים בפיתוח שבבים יכול להיסגר במהירות אם יש גישה למסמכי תכנון מקוריים. לכן חברות כמו גוגל וקוואלקום משקיעות מיליארדים במחקר, והגנה על הידע הזה היא קריטית לא רק עסקית אלא גם ביטחונית.