
משבר הסלמונלה: שטראוס ספגה נזק של 231 מיליון שקל נטו
בית המשפט אישר הסדר בבקשה לתביעה הנגזרת בעקבות גילוי החיידק ב-2022: חברת הביטוח תוסיף 27 מיליון שקל ל-35 מיליון שקל שכבר שילמה. הנזק עמד על 293 מיליון שקל
קבוצת שטראוס שטראוס 0.23% תקבל מחברת הביטוח שלה 27 מיליון שקל על נזקי חיידק הסלמונלה בקו מוצרי השוקולד במפעל החברה בנוף הגליל. הוועדה הבלתי-תלויה שמינתה שטראוס מצאה, כי הנזק שנגרם לה היה 293 מיליון שקל; היא כבר קיבלה פיצוי של 35 מיליון שקל, כך שספגה נזק נטו של 231 מיליון שקל. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אריאל צימרמן, אישר את ההסדר במסגרת בקשה לתביעה נגזרת שהגישה חברת אוליר מסחר ותעשיות נגד בכירי החברה, ובהם בעלת השליטה, עפרה שטראוס, והמנכ"ל לשעבר, גיורא בר-דעה.
בעקבות גילוי החיידק, נאלצה שטראוס לבצע "ריקול" של מוצרים שיוצרו בחודשיים הקודמים. דירקטוריון שטראוס הקימה ועדה בלתי תלויה בנוגע לאפשרות של תביעה נגד בכיריה (השופטת בדימוס הילה גרסטל, פרופ' שרון חנס ורוני קוברובסקי). אוליר טענה, כי נושאי המשרה כשלו בפיקוח על המתרחש במפעל והסתירו מן הציבור ובעלי המניות את מידע על החיידק. בין הנתבעים היו עדי שטראוס, יו"ר שטראוס אחזקות; גליה מאור, לשעבר מנכ"ל בנק לאומי; מאיר שני, לשעבר מנכ"ל עלית וכלל ביטוח; דוד מושביץ, לשעבר יו"ר ומנכ"ל עלית; דורית סלינגר, לשעבר המפקחת על הביטוח; ושוקי שמר, יו"ר אסותא.
כשלים באיכות ובטיחות המזון
הוועדה לא מצאה כל ראיה להפרת חובת האמונים, חשש לשיקולים זרים או פעולה מכוונת בידי נושאי המשרה. היא גם מצאה, בחברה היו כל המרכיבים המבניים הנדרשים למערכת ראויה וסבירה, והיא קיימה תהליכי בקרה ראויים וסבירים בתחום בטיחות המזון. הוועדה בחנה ארבעה אירועים שהיו יכולים להוות "דגלים אדומים" לפני גילוי החיידק ומצאה, כי הדירקטוריון ידע על שלושה מהם והגיב כיאות; הוא לא קיבל דיווח על הרביעי.
עוד ציינה הוועדה, כי מדובר במפעל מיושן יחסית שהציוד בו עלול להגדיל את סכנת הזיהומים, אך נושאי המשרה קיבלו החלטות עסקיות מושכלות בנושא זה. לעומת זאת, נמצאו כשלים בטיפול בתלונות של חברת יוניליוור, מספר חודשים לפני גילוי הסלמונלה, על השוקולד הנוזלי שרכש משטראוס; טיפול טוב יותר בתלונות היה עשוי להקדים את גילוי החיידק. ההתייחסות היום-יומית במפעל לסיכוני זיהום מיקרביולוגי הייתה כאילו הסיכון אפסי, ולכן לא הוטמעו הנהלים שאמורים היו למנוע אותו.
- דין שיווק של פימי נגד אוסם: תובעת 68 מיליון שקל על פעילות בית השיטה
- מאסר ועבודות שירות על מתן שוחד לבכיר ברבנות הראשית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הוועדה הגיעה למסקנה כי התנהלות בעלי התפקידים בקרב הנהלת המפעל ומטה האיכות בשטראוס ישראל, בקשר לעמידה בנהלים בתחומי איכות ובטיחות המזון בתקופה שקדמה לאירוע, סטתה לכאורה מסטנדרט זהירות מקצועי סביר. הוועדה עמדה עם זאת עלכך שהיעדר יכולת לקבוע בוודאות מה היה הגורם לזיהום הסלמונלה, כמפורט בהמשך הדו"ח, מונעאפשרות לקבוע קשר סיבתי עובדתי בין התנהלות בעלי התפקידים בחברה לבין הנזק", מציין צימרמן.
אי-אפשר לקבוע קשר סיבתי
על פי הוועדה, טיפולה של שטראוס במשבר עם פריצתו היה סביר ובהתאם לנהלים, הן לגבי הדיווח לציבור והן לגבי ה"ריקול". המפעל הושבת לארבעה חודשים וחזר לשווק את תוצרתו רק לאחר שבעה חודשים - ובכל אלו התנהלות החברה הייתה "אחראית, יסודית וראויה". היא אמרה, כי אינה יכולה לקבוע מה היה הגורם להתפרצות החיידק, ולכן אינה יכולה לקבוע בוודאות את אחריות נושאי המשרה למשבר.
הוועדה מצאה ליקויים בתפקודם של בעלי תפקידים (להבדיל מנושאי המשרה): העדר דיון יזום בסכנה של זיהום שכזה; אי הבאת תלונותיה של יוניליוור לידיעת מנכ"לית חטיבת הממתקים; וסטייה מסטנדרט זהירות מקצועי סביר בנוגע לנהלים בתחום איכות המזון ובטיחותו. היא הגיעה למסקנה, כי ספק אם ניהול הליך משפטי נגד נושאי המשרה או בעלי התפקידים יהיה לטובתה של שטראוס, שכן לא די בהתרשלות כדי להטיל עליהם אחריות וספק אם מדובר כנדרש ברשלנות רבתי; קושי בקביעת קשר סיבתי בין מעשיה לבין הסלמונלה; עלויות כבדות של הליך משפטי; הליקויים תוקנו; והשבת הנושא לכותרות תפגע במוניטין החברה.
- ביהמ"ש הורה לפרק את העמותה שהפעילה את "התיאטרון הלאומי הפלסטיני"
- הקפיא מנוי כשגויס - חדר הכושר המשיך לחייב במשך שנתיים
- תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
- עובד עירייה התנדב לעזור לקשיש, ויירש את כל רכושו
הוועדה ניהלה מו"מ עם חברת הביטוח של שטראוס (ששמה אינו מופיע בפסק הדין), וזו הסכימה כאמור לשלם 27 מיליון שקל, ועוד 3.5 מיליון שקל לחברת אוליר וסכום זהה לכיסוי הוצאותיה המשפטיות של שטראוס. דירקטוריון שטראוס אישר את ההמלצה, וכאמור צימרמן אימץ את ההסכם במסגרת התביעה הנגזרת, באמצו את נימוקיה של הוועדה. הוא אומר.
"מן העבר האחד: ודאי יש טעמים טובים לנכונות המבטחת להתקשר בהסכם פשרה הגודר את הסכום המרבי שבו תשא, מתוך סכום תגמולי ביטוח נושאי משרה ותפקידים בחברה שהיו יכולים להיות גבוהים בהרבה, ובפרט שלא כל המבוטחים קיבלו מבעלי המניות פטור מפיצוי החברה בגין הפרת חובות זהירות. מן העבר האחר, יש טעמים טובים לחברה להתקשר בהסכם המוביל לכך שתקבל פיצוי נוסף של 27 מיליון שקל (מעבר לסכום של 35 מיליון שקל שקיבלה זה מכבר מכוח הפוליסות לביטוחזיהום הסחורה וביטוח חבות המוצר), אף שהנזק המרבי שמצאה הוועדה כי ניתן לקשר לאירוע, מגיע כדי 293 מיליון".
את אוליר ייצגו עוה"ד יעקב סבו, אוהד רוזן וחגי קלעי; את שטראוס ייצגו עוה"ד גיל אוריון, אלי בלכמן ועידן רייטר; ואת נושאי המשרה - עוה"ד צבי אגמון וזאב גוטרייך.