המונדיאל הופך למכונת הכנסות - והאוהדים משלמים את המחיר

המונדיאל הקרוב בצפון אמריקה צפוי להכניס לפיפ"א סכומי עתק, אבל לצד ההכנסות הגבוהות מתחדדת גם הביקורת על האופן שבו הגוף שמנהל את הכדורגל העולמי מתנהל כלכלית. הטורניר שייפתח בארה"ב, מקסיקו וקנדה מסמן שלב נוסף בהפיכתה של פיפ"א מארגון ספורטיבי לגוף מסחרי בעל זרועות רחבות.

לפי תחזיות פיפ"א, מחזור הפעילות הנוכחי, שמסתיים עם המונדיאל בקיץ, יניב הכנסות של כ-13 מיליארד דולר. מתוך הסכום הזה, כ-8.9 מיליארד דולר אמורים להגיע מהמונדיאל עצמו. מדובר בעלייה חדה לעומת המחזור הקודם, שהסתיים במונדיאל בקטאר. הפערים נובעים מכמה גורמים: זכויות שידור, חסויות, הרחבת הטורניר ומחירי כרטיסים גבוהים יותר. פיפ"א צפויה להכניס קרוב ל-4 מיליארד דולר מזכויות שידור ועוד כ-1.8 מיליארד דולר מחסויות, כולל הסכמים עם חברות גדולות מהסקטור האנרגטי.

אבל השינוי הבולט ביותר נמצא במכירת כרטיסים וחבילות אירוח. ההכנסות מהתחום הזה צפויות לעלות ליותר מ-3 מיליארד דולר, בין היתר משום שהטורניר הורחב מ-64 משחקים ל-104 משחקים. יותר משחקים פירושם יותר מושבים למכירה, יותר חבילות VIP ויותר אפשרויות לגבות עמלות.

פיפ"א גם מפעילה פלטפורמת מכירה חוזרת רשמית לכרטיסים, שבה היא גובה עמלה גם מהמוכר וגם מהקונה. המשמעות היא שגם כאשר כרטיס נמכר שוב בין אוהדים, חלק נוסף מהעסקה חוזר לארגון. עבור אוהדים, מדובר בעוד שכבת עלות בדרך לאצטדיון.

מחירי הכרטיסים ושאלת השקיפות

המודל הזה מעורר כעס בקרב ארגוני אוהדים, שטוענים כי המונדיאל מתרחק מהמסורת שלו כאירוע נגיש יחסית לקהל רחב. לפי הערכות של קבוצות אוהדים, ליווי נבחרת עד למשחק הגמר עשוי לעלות פי כמה לעומת מונדיאל 2022. גם רשויות בארה"ב החלו לבחון את סוגיית מחירי הכרטיסים. בניו יורק ובניו ג'רזי נפתחה בדיקה סביב מחירים שהוגדרו גבוהים במיוחד. הביקורת אינה מופנית רק לשוק המשני, אלא גם למדיניות התמחור הרשמית של פיפ"א.

בפיפ"א טוענים כי מדיניות הכרטיסים כוללת טווח רחב של מחירים וכי ההכנסות מהמונדיאל חוזרות לפיתוח הכדורגל ברחבי העולם. הארגון מדגיש כי הכסף מממן פעילות יומיומית של התאחדויות לאומיות, פרויקטים לנוער, כדורגל נשים ותשתיות במדינות החברות.

עם זאת, שאלת השקיפות ממשיכה ללוות את הארגון. פיפ"א רשומה כעמותה ללא מטרת רווח בשווייץ, אך מנהלת פעילות שמגלגלת מיליארדי דולרים. המבקרים טוענים כי קשה להבין לאן בדיוק הולכים חלק מהכספים ומהי מידת האפקטיביות של ההשקעות במדינות השונות.

לאן הולך הכסף - ולמי הוא באמת מועיל

חלק מרכזי מהתקציב מיועד לתוכנית הפיתוח Fifa Forward, שבמסגרתה מקבלות התאחדויות הכדורגל החברות בארגון מימון קבוע. כל אחת מ-211 ההתאחדויות זכאית לסכום של עד 8 מיליון דולר במחזור של ארבע שנים, ללא קשר לגודל המדינה או להיקף האוכלוסייה. השיטה הזו מאפשרת גם למדינות קטנות להפעיל תשתיות כדורגל בסיסיות, לבנות מתקנים ולממן פרויקטים מקומיים. בפיפ"א מציינים כי ללא תמיכה כזו, חלק מההתאחדויות לא היו מסוגלות לפעול באופן שוטף או להשתתף בתחרויות בינלאומיות.

אלא שהחלוקה האחידה מעוררת ביקורת. במדינות קטנות מאוד, התמיכה של פיפ"א יכולה להיות משמעותית ביחס לגודל האוכלוסייה, בעוד שבמדינות ענק כמו הודו או אינדונזיה היא זניחה כמעט לחלוטין לנפש. מבקרים טוענים כי אם המטרה היא לפתח את המשחק, חלוקה שטוחה אינה בהכרח הכלי היעיל ביותר.

• המונדיאל מגיע לאמריקה: המניות שיכולות ליהנות מגל התיירים והפרסום
• מונדיאל בזמן אמת: כאן ו-WSC Sports ישיקו תקצירים אישיים וסטוריז תוך כדי המשחקים

מעבר לכך, יש מי שרואים בתשלומים להתאחדויות גם כלי פוליטי. נשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו נבחר מחדש ב-2023 ללא מתחרים, והוא צפוי לקבל כהונה נוספת. החלטות מרכזיות, כמו הענקת אירוח מונדיאל 2034 לסעודיה, התקבלו ללא תחרות ממשית ובהליך שעורר שאלות לגבי מנגנוני הבקרה בארגון. בפיפ"א דוחים את הטענות הללו וטוענים כי הקישור בין חלוקת כספים לבין הצבעות של התאחדויות הוא מופרך. הארגון מדגיש כי התשלומים מבוקרים, מפוקחים ומיועדים לפרויקטים מוגדרים, וכי הממשל התאגידי שלו השתפר בשנים האחרונות.

גם עלויות האירוח עצמן מעוררות מחלוקת. לצד ההוצאות הישירות של פיפ"א על קיום הטורניר, ערים ומדינות מארחות נדרשות לשאת בעלויות אבטחה, תחבורה, תשתיות ואירועי אוהדים. בחלק מהמקומות העלויות הללו כבר מובילות להעלאת מחירים או לצמצום תוכניות ציבוריות סביב הטורניר.

כך, המונדיאל הקרוב מציב את פיפ"א במרכזו של ויכוח רחב יותר: מצד אחד, היא מציגה הכנסות שיא ומודל שמממן את הכדורגל העולמי לאורך ארבע שנים; מצד שני, אוהדים, כלכלנים וגורמים בענף שואלים האם הגוף שמנהל את המשחק הפופולרי בעולם הפך תלוי מדי במקסום הכנסות, ופחות מחויב לנגישות, שקיפות ופיתוח יעיל של הכדורגל.