וול סטריט מצילה את הנגיד - השקל איבד 4.5% בשבוע
שער הדולר תנודות כאלה לא ראינו הרבה זמן בשוק המט"ח. בתוך שבוע אחד הדולר עבר מרמה של פחות מ-2.8 שקלים לכמעט 2.93 שקלים במסחר הרציף, כשהשער היציג נקבע בסוף השבוע על 2.91 שקלים.
הטריגר להתחזקות השקל בשבוע שעבר היה לכאורה לא אינטואיטיבי. לפני כשבועיים בנק ישראל הוריד את הריבית ברבע אחוז, מ-4% ל-3.75%. באופן רגיל, הורדת ריבית אמורה הייתה להחליש את המטבע המקומי. פער הריביות מול השווקים בחו"ל מצטמצם, האטרקטיביות היחסית של החזקת שקל יורדת, ולכאורה הדולר היה אמור להתחזק. בפועל קרה בדיוק ההפך. השקל התחזק בכ-4% נוספים בתוך שבוע, ובשישי בצהריים אף נגע לכמה שעות ברמות של פחות מ-2.8 שקלים לדולר.
מאוחר יותר הגיעו ההסברים. הורדת הריבית הייתה "ניצית". הנגיד אמנם הוריד את הריבית, אבל לא עשה את זה בטון שרימז על פתיחת מחזור מהיר של הפחתות. בהודעת הריבית הוא הדגיש כי "אי הוודאות הגיאופוליטית מקומית וגלובלית עודנה ניכרת", ובמקביל ציין כי האינפלציה כבר נמצאת בסביבת היעד, בזמן שבעולם האינפלציה עדיין מרימה ראש. מי שהקשיב יכול היה להבין שבנק ישראל לא ממהר לרוץ להפחתות נוספות. השוק פירש את ההודעה ככזו שמותירה את הריבית בישראל גבוהה יחסית לאורך זמן, (בעוד שהשוק תמחר לפחות שתי הפחתות השנה) והתוצאה הייתה עוד התחזקות של השקל ועוד איבוד גובה של הדולר.
אבל הנגיד למד מהר ש"החיים והמוות ביד הלשון" בכנס אלי הורביץ הוא כבר נשמע אחרת. "ככל שהציפיות לאינפלציה ימשיכו לרדת, זה מצדיק מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר ובקצב מהיר יותר", אמר. בהמשך הוא הוסיף כי "מאז החלטת הריבית האחרונה הציפיות להסכם עם איראן עלו. הציפיות הללו הובילו לירידה חדה במחירי האנרגיה. זאת במקביל לירידה נוספת של פרמיית הסיכון בישראל, להתחזקות נוספת של השקל, וזה הוריד את הציפיות לאינפלציה. למרות ששוק הקמעונאות לא מספיק תחרותי, התיסוף המצטבר הזה בהחלט יכול להוביל לירידת האינפלציה, וזה משתקף בציפיות האינפלציה שירדו".
הנגיד אותת לשוק שהוא לא מתעלם מהתחזקות השקל ואת הירידה בציפיות האינפלציה, ושהן עשויות לאפשר לבנק ישראל להיות אגרסיבי יותר בהמשך בהפחתות הריבית. עבור שוק המט"ח, זה כבר מסר אחר לגמרי. אם לפני שבוע השוק שמע נגיד שמוריד ריבית אבל לא ממהר להמשיך, השבוע הוא שמע נגיד שמתחיל להכין את הקרקע להמשך. וזה כבר מספיק כדי להוציא חלק מהאוויר מהשקל.
גם קודמתו בתפקיד, פרופ' קרנית פלוג, התייחסה לנושא הבוער ואמרה כי "שער החליפין לא מאוד רגיש לריבית". לדבריה, בעבר בנק ישראל אמנם התערב בשוק כאשר היה ייסוף חד ומהיר, אבל האווירה כיום במוסדות הבינלאומיים עוינת יותר כלפי התערבויות כאלה. לכן, מבחינתה, הפתרון המרכזי הוא לא רכישות מט"ח מצד בנק ישראל, אלא צעדים מבניים - הסרה מאסיבית של חסמי יבוא, הגדלת היבוא, וככה ליצור לחץ טבעי יותר להחלשת השקל.
וול סטריט נופלת, והשקל נחלש
ביום שישי הגיעה וול סטריט וטרפה את הקלפים. זה היה אחד הימים החלשים של הנאסד"ק בשנה האחרונה. המדד נפל ב-4.1% ביום אחד ומחק את התשואה השבועית שלו. ה-S&P 500 סיכם את השבוע בירידה של כ-2.5%. עבור התיקים שלנו זה כמובן פחות נעים. עבור הדולר מול השקל, זה כבר סיפור אחר לגמרי.בשנים האחרונות הקשר בין שוק המט"ח המקומי לבין הביצועים בוול סטריט הפך לדומיננטי מאוד. הסיבה היא לא רק מצב הרוח בשווקים, אלא בעיקר היקף הכסף הישראלי שמושקע בחו"ל. בסוף 2025 תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור עמד על כ-7.2 טריליון שקל, אחרי עלייה של 15.5% בשנה. מתוך הסכום הזה, הגופים המוסדיים ניהלו כ-3.3 טריליון שקל, כ-46% מתיק הנכסים של הציבור. מדובר בגופים שמנהלים את כספי הפנסיה, הגמל, ההשתלמות וביטוחי החיים של הישראלים, ולכן כל שינוי חד בשווי ההשקעות שלהם בחו"ל יכול להתגלגל גם לשוק המט"ח.
החשיפה הזו כבר משמעותית מאוד. יתרת ההשקעות של הציבור בחו"ל עמדה בסוף הרבעון הרביעי על כ-1.33 טריליון שקל, כ-19% מסך תיק הנכסים. מתוך זה, יתרת ההשקעה במניות בחו"ל עמדה על כ-801 מיליארד שקל. גם אצל המוסדיים עצמם נרשמה ברבעון הרביעי עלייה של כ-15 מיליארד שקל במניות בחו"ל, כתוצאה משילוב של עליות מחירים ורכישות נטו.
- סגירה: יזמיות הבנייה זינקו - עמרם 5%, קרסו 6%
- סגירה שלילית במדדים, הבנקים והביטוח הצליחו לנעול חיובי: ג'נריישן נפלה 10%, מיטב 8.9%, טאואר 5.6%
כאן נכנס מנגנון הגידור. כשהמניות בארה"ב עולות, שווי ההחזקות הדולריות של המוסדיים גדל, וכך, לפעמים, גם החשיפה שלהם למט"ח גדלה מעבר לרמה הרצויה. כדי לאזן אותה, הם מוכרים דולרים וקונים שקלים. הפעולה הזו מייצרת ביקוש לשקל ותורמת להתחזקותו.
אבל כשהכיוון בוול סטריט מתהפך, גם המנגנון הזה מתהפך. ירידות חדות במניות בארה"ב מקטינות את שווי ההחזקות הדולריות, ולכן גם את החשיפה למט"ח. כדי להחזיר את הגידור לרמה הרצויה, המוסדיים נדרשים לקנות דולרים בחזרה. כך נוצר מצב שבו ירידות בוול סטריט, דווקא בגלל המנגנון הטכני של ניהול החשיפה, מייצרות ביקוש לדולר ומחלישות את השקל.
בסופו של דבר, השבוע האחרון מזכיר לנו עד כמה התנודות בדולר-שקל כבר רחוקות מלהיות תוצר של פערי ריביות. קל לייחס כל תנועה להחלטת ריבית, לטון של הנגיד או להתבטאות בכנס כזה או אחר, אבל בפועל שוק המט"ח המקומי מתנהל היום בתוך מערכת רחבה הרבה יותר. הריבית חשובה, המסרים של בנק ישראל חשובים, וגם הציפיות לאינפלציה משפיעות, אבל הן כבר לא כל הסיפור. השקל הוא מטבע שמחובר עמוק לוול סטריט. כשמאות מיליארדי שקלים של הציבור הישראלי מושקעים במניות בחו"ל, וכל תנועה במדדים האמריקאיים משנה את החשיפה הדולרית של המוסדיים, גם הדולר-שקל מגיב בהתאם. לכן, הירידות בוול סטריט יכולות להיות מעבר לתיקון בשוק וגם להיות אירוע בשוק המט"ח המקומי.
