המדינה מול דור הפצועים החדש: כך אמור להשתנות שיקום נכי צה״ל

ועדת מור יוסף, הוועדה הציבורית לבחינת המענה הלאומי לטיפול ושיקום פצועי ופצועות צה"ל ומערכת הביטחון, הגישה את המלצותיה לשר הביטחון ישראל כ"ץ ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. ההמלצות נועדו להתמודד עם הגידול חד במספר הפצועים, ובעיקר במספר המתמודדים עם פגיעות נפשיות, פוסט-טראומה, חרדה ודיכאון.

 לפי הנתונים שהוצגו לוועדה, נכון למאי 2026 מטופלים באגף השיקום של משרד הביטחון כ-87 אלף פצועי ופצועות מערכת הביטחון מכלל מערכות ישראל. מתוכם כ-31 אלף מתמודדים עם פגיעות נפשיות ופוסט־טראומה. כ-25 אלף מהמטופלים הם פצועי המלחמה הנוכחית. המאפיינים של פצועי המלחמה ממחישים את גודל השינוי: כ-12,500 מהם מתחת לגיל 30, כ-16 אלף הם משרתי מילואים, וכ-2,000 הן נשים. כ-15,500 מפצועי המלחמה, שהם כ-62%, מתמודדים עם מצוקה נפשית, ובהם נפגעי דיכאון, חרדה, קשיי הסתגלות ופוסט־טראומה.

הוועדה הוקמה בעקבות ההבנה שאגף השיקום נדרש לטפל כיום באוכלוסייה גדולה בהרבה, צעירה יותר, מגוונת יותר ובעלת צרכים מורכבים יותר מבעבר. לפי ההערכות, עד שנת 2028 יטפל אגף השיקום בכ־100 אלף פצועים, מהם כ-50 אלף מתמודדי נפש. המשמעות היא שמערכת שנבנתה במשך שנים לטפל בקצב מסוים של פניות נדרשת כעת לעבור שינוי מבני, תקציבי וטיפולי.

איש קשר אישי וזכויות שיינתנו מראש

 אחת ההמלצות המרכזיות של הוועדה היא להצמיד לכל פצוע איש קשר אישי וייעודי מטעם אגף השיקום. מטרת המהלך היא לצמצם את הבירוקרטיה, לחזק את הקשר בין הפצוע לבין האגף, ולוודא שכל פצוע מקבל ליווי אישי בתהליך השיקום ובמיצוי הזכויות. הוועדה ממליצה להגדיל משמעותית את מספר התקנים באגף, כדי שעובדי השיקום יוכלו לעסוק לא רק בטיפול בטפסים ובבקשות, אלא גם בליווי רגשי, בבניית תוכנית שיקום אישית ובקשר רציף עם בני המשפחה.

לגבי פצועי נפש ופצועים קשים במיוחד, ההמלצה היא לליווי צמוד וקבוע יותר. המלצה משמעותית נוספת היא מעבר למודל של מתן זכאויות "בדחיפה". במקום שהפצוע יידרש לדעת מה מגיע לו, לאסוף מסמכים, להגיש בקשות ולהמתין לאישור, האגף אמור לזהות את הזכאות ולהעניק אותה באופן יזום. זהו שינוי חשוב במיוחד עבור פצועים צעירים, פצועי נפש ומשפחות שמתקשות להתמודד עם המערכת בתקופה של משבר.

יותר טיפול נפשי, רפואה משלימה ומענה לפגיעות מורכבות

 הוועדה שמה דגש רחב על פצועי הנפש. בין ההמלצות: הרחבת הטיפולים הנפשיים והאלטרנטיביים, הקמת מחלקה פסיכיאטרית ארצית ייעודית לפצועי צה"ל, והקמת חלופת אשפוז פסיכיאטרית בקהילה, "בית מאזן", למקרים של תחלואה כפולה - פגיעה נפשית לצד התמכרויות. לצד זאת, הוועדה ממליצה להרחיב גם את המענים לפצועים פיזיים, כולל טיפולים משלימים והטבות שלא ניתנו עד כה לאוכלוסיות מסוימות.

בין היתר הומלץ להקים "בית לחיים" לפצועי הראש הקשים ביותר, להרחיב את התמיכה בקטועי גפיים, לבנות מענים מותאמים לנשים פצועות, ולתת מענה מיוחד לחיילים בודדים בארץ ובחו"ל. בתחום הרפואה מציעה הוועדה שינוי משמעותי במודל השירות. כל פצוע יוכל לבחור אם לקבל טיפול דרך אגף השיקום, כפי שהיה נהוג עד כה, או דרך קופת החולים שבה הוא מבוטח, במימון מלא ובליווי אגף השיקום. 

הרעיון הוא לאפשר טיפול נגיש יותר לפצועים שקופת החולים קרובה וזמינה להם יותר, ובמקביל להשאיר באגף השיקום את הטיפול במקרים מורכבים הדורשים מומחיות מיוחדת. הוועדה ממליצה גם לשפר את תנאי העסקת הרופאים באגף, לחזק את ההתמקצעות בתחום השיקום ולמקד את עבודת הרופאים בתכלול מקרים מורכבים. בכך מבקשת הוועדה להפוך את אגף השיקום ממערכת שמנהלת בעיקר זכאויות למערכת שמנהלת תהליך שיקומי מלא.

אגף השיקום יהפוך לרשות עם תקציב מגודר

 המלצה מרכזית נוספת היא להפוך את אגף השיקום לרשות עצמאית בתוך משרד הביטחון. לפי ההמלצה, הרשות תקבל עצמאות ניהולית רחבה יותר, סמכויות מורחבות וגמישות תקציבית, כדי שתוכל להגיב במהירות לצרכים המשתנים של הפצועים. מדובר בהמלצה בעלת משמעות ניהולית וכלכלית גדולה. 

• רמ"ד פנסיה בצה"ל ניצל את תפקידו כדי לנפח את הפנסיה
• המדינה פותחת את הארנק: 700 מיליון שקל לשימור משרתי הקבע

הוועדה מבקשת למעשה להוציא את השיקום מהתנהלות של אגף רגיל בתוך משרד ממשלתי, ולהפוך אותו לגוף בעל יכולת תכנון ארוכת טווח, תקציב מוגדר ומנגנוני ביצוע מהירים יותר. לפי דיווחים, יישום ההמלצות צפוי לדרוש תוספת תקציבית משמעותית, המוערכת בכשני מיליארד שקל מעבר לתקציב הקיים.

הצורך בתקציב נפרד נובע מגודל המשימה. פצועים צעירים שנפגעו בגיל 20 או 30 עשויים להזדקק לליווי של עשרות שנים. פצועי נפש זקוקים לעיתים לטיפול ארוך, לא ליניארי, עם תקופות של החמרה ושיפור. משפחות הפצועים זקוקות גם הן למענה, במיוחד כאשר בן או בת המשפחה אינם יכולים לחזור מיד לעבודה, ללימודים או לתפקוד מלא בבית.

גם המשפחות והמעסיקים בתוך המעטפת

 אחד השינויים החשובים בהמלצות הוא ההכרה בכך שהפציעה אינה פוגעת רק בפצוע עצמו. בני זוג, הורים, ילדים ואחים נושאים לעיתים חלק מרכזי מהנטל הטיפולי, הכלכלי והרגשי. לכן הוועדה ממליצה להרחיב את התמיכה במשפחות הפצועים, הן בהיבט הטיפולי והן בהיבט הכלכלי. הוועדה ממליצה גם לתמרץ חזרה לעבודה כחלק מתהליך השיקום. בין ההצעות: תמריצים לפצועים שנמצאים במעגל העבודה, תמריצים למעסיקים שמעסיקים פצועי צה"ל, מסלולי ליווי אישיים באגף ומסלול מהיר בשירות התעסוקה ובגופי התעסוקה במדינה.

ההיגיון מאחורי ההמלצה ברור: עבודה אינה רק מקור הכנסה. עבור רבים מהפצועים היא חלק מהחזרה לזהות, לשגרה, לעצמאות ולחיים חברתיים. עם זאת, החזרה לעבודה חייבת להיות מותאמת למצב הרפואי והנפשי של כל פצוע, ולא להיעשות בלחץ או מתוך תפיסה אחידה שמתאימה לכולם.

הוועדה ממליצה גם להרחיב את השירותים הדיגיטליים באתר האישי של אגף השיקום, ולשלב יכולות דיגיטל ו-AI כדי לקצר תהליכים, לצמצם בירוקרטיה ולשפר את מיצוי הזכויות. הכוונה היא להפוך את הקשר עם האגף לנגיש יותר, ברור יותר ומהיר יותר, במיוחד עבור פצועים צעירים שרגילים להתנהל מול שירותים דיגיטליים.

• הזדמנות פז לאנשי חינוך: עד 72,000 שקלים למורים ופסיכולוגים שיצטרפו לעוטף
• בנק ישראל התערב בשקל - רכש 801 מיליון דולר במאי האחרון

מבחן הביצוע עובר לממשלה

ועדת מור יוסף קיימה במהלך עבודתה עשרות דיונים ומפגשים עם אנשי מקצוע, גורמים טיפוליים, פצועי מערכת הביטחון, בני משפחות ועובדי אגף השיקום. ההמלצות שלה מציבות בפני הממשלה בחירה ברורה: להמשיך לשפר נקודתית את המערכת הקיימת, או לבצע שינוי רחב במבנה, בתקציב ובתפיסת השירות.

המלצות הוועדה מגיעות אחרי שנים שבהן אגף השיקום עמד במוקד ביקורת ציבורית, ובעיקר לאחר פרשת איציק סעידיאן, שהפכה לסמל של הקושי של פצועי נפש לקבל מענה מהיר, רגיש ומלא. המלחמה הנוכחית הגדילה את האתגר בכמה סדרי גודל, והפכה את סוגיית השיקום מנושא של קבוצה מוגדרת יחסית למשימה לאומית רחבה. הנתונים שהוצגו לוועדה אינם משאירים הרבה מקום לדחייה. 

25 אלף פצועי מלחמה כבר נמצאים במערכת, רובם צעירים ומילואימניקים, ורובם מתמודדים גם עם מצוקה נפשית כלשהי. אם התחזית ל-100 אלף מטופלים עד 2028 תתממש, אגף השיקום יצטרך לפעול בקצב אחר, עם כוח אדם אחר, תקציב אחר ותפיסה אחרת.