הכסף שמאחורי איזנקוט: הערבויות של אנשי העסקים והמרוץ לבניית מפלגה

גדי איזנקוט מתחיל לבנות תשתית פוליטית, והכסף מתחיל להגיע. יו"ר מפלגת ישר! גייס בחודשים האחרונים ערבויות בהיקף כולל של כ-10 מיליון שקל, לצד תרומות של כ-916 אלף שקל מ-108 תורמים. עבור מפלגה חדשה, שעדיין בונה את עצמה בזירה פוליטית צפופה, מדובר באירוע משמעותי. כסף אינו מבטיח מנדטים, אבל הוא מאפשר לבנות מטה, לרכוש שירותי ייעוץ, לממן סקרים, לייצר נוכחות דיגיטלית ולהיערך לקמפיין בחירות.

שתי הערבויות הבולטות ביותר הגיעו מאנשי עסקים מוכרים: שמואל חרל"פ, יו"ר כלמוביל, שהעמיד ערבות של כ-986 אלף שקל, והפילנתרופ היהודי אוסטרלי פרנק לואי, שהעמיד ערבות של מיליון שקל. לואי נחשב לאחד מאנשי העסקים היהודים הבולטים בעולם, מי שבנה את קבוצת ווסטפילד והפך אותה לאחת מקבוצות מרכזי הקניות הגדולות בעולם. חרל"פ מזוהה עם עולם הרכב, ההשקעות והחדשנות, ובשנים האחרונות גם עם קריאה למהלכים פוליטיים שמבוססים על איחוד והפחתת קיטוב.

זה חשוב כי ערבויות למפלגה חדשה הן לא תרומה רגילה. הערבות מאפשרת למפלגה לקבל הלוואה מהכנסת עם הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית. מפלגה חדשה זכאית להלוואה בהיקף של כ-10 מיליון שקל, בכפוף להצגת ערבות בנקאית. כלומר, הערבויות שאיזנקוט מגייס כעת הן סוג של תשתית מימון ראשונית לקמפיין, עוד לפני שהמפלגה יודעת מה יהיה כוחה האמיתי ביום הבחירות.

הערבויות הן הצהרת אמון, אבל גם מבחן כוח

מפלגה חדשה נמצאת תמיד במלכוד. היא צריכה כסף כדי להיראות רצינית, אבל כדי לגייס כסף היא צריכה להיראות רצינית. הערבויות שאיזנקוט הצליח לגייס שוברות חלק מהמעגל הזה. כאשר אנשי עסקים מוכרים מוכנים להעמיד ערבויות בסכומים גבוהים, זה מסמן שיש סביבו אמון מסוים, לפחות בקרב חלק מהקהילה העסקית והפילנתרופית.

עם זאת, ערבויות אינן מצביעים. הן מספקות חמצן לקמפיין, אבל הן אינן פותרות את השאלה הפוליטית המרכזית: האם איזנקוט ירוץ לבד, יתחבר למסגרת רחבה יותר, או יהיה חלק מגוש פוליטי שינסה לאחד כוחות במרכז ובימין הממלכתי. ככל שהסקרים מחמיאים יותר, כך גובר הלחץ עליו לבחור מסלול. מצד אחד, ריצה עצמאית מאפשרת לו לבדל את עצמו. מצד שני, מערכת בחירות מפוצלת עלולה לשרוף קולות ולפגוע בגוש שאליו הוא מכוון.

ברקע מופעל עליו לחץ להתחבר לרשימה רחבה יותר, לרבות אפשרות של איחוד עם נפתלי בנט ויאיר לפיד. איזנקוט מצדו מנסה לשמור על מרחב תמרון. האמירה שלו שלפיה ראש המפלגה הגדולה צריך להרכיב את הממשלה אינה טכנית בלבד. זו עמדה שממקמת אותו בתוך הוויכוח על הנהגת המחנה, ומאותתת כי מבחינתו כוח פוליטי אמיתי ייקבע בקלפי, לא רק בחיבורים מוקדמים.

הכסף שזורם למפלגה מגיע גם מתרומות קטנות ובינוניות יחסית. בין התורמים החדשים נמצאים קלמן שחם, ממייסדי אלטשולר שחם, שתרם 14 אלף שקל; אברהם ביגר, שכיהן בעבר כיו"ר פז, שתרם 5,000 שקל; ויעקב גלברד, שניהל בעבר את רבוע כחול, בזק ופרטנר, שתרם 10,000 שקל. אלה אינם סכומים שמשנים לבדם קמפיין, אבל הם מראים שאיזנקוט מצליח לייצר עניין בקרב גורמים מנוסים במגזר העסקי.