ההתאוששות נעצרה: ירידה ראשונה בתנועת הנוסעים באירופה מאז משבר הקורונה

אחרי תקופה ארוכה שבה תנועת הנוסעים באירופה נראתה כמעט חסינה לכל משבר, הגיע באפריל סימן אזהרה ראשון. איגוד שדות התעופה האירופי ACI Europe דיווח כי מספר הנוסעים בשדות התעופה באירופה ירד באפריל השנה ב-0.7% לעומת אפריל אשתקד. זו הירידה השנתית הראשונה מאז אפריל 2021, אז החל ענף התעופה האירופי להתאושש ממשבר הקורונה. לכאורה מדובר בירידה קטנה, אבל בענף שבו ההכנסות תלויות בכל מושב, בכל טיסה ובכל נוסע שעובר בחנויות הדיוטי פרי, גם שינוי קטן בתנועה יכול להפוך מהר מאוד לפגיעה ברווחיות.

לפי ACI Europe, אפריל הושפע מהמלחמה במזרח התיכון, מהסטה חלקית של חופשת הפסחא למרץ השנה, ומשביתות שפגעו במיוחד בשוק הגרמני. חברות התעופה מתמודדות עם נתיבים ארוכים ויקרים יותר, שדות תעופה מתמודדים עם פחות תנועה בחלק מהשווקים, והנוסעים נתקלים ביותר אי־ודאות סביב לוחות הזמנים.

הפער באירופה מתרחב: ספרד ואיטליה עולות, גרמניה ובריטניה נחלשות

שוק האיחוד האירופי, הכולל את מדינות האיחוד לצד מדינות נוספות כמו בריטניה ושווייץ, עדיין צמח באפריל ב-0.6%. בתוך האיחוד האירופי עצמו נרשמה עלייה של 1.4%. מנגד, השווקים שמחוץ לאיחוד האירופי ירדו ב-7.6%, בעיקר בגלל החשיפה הגבוהה יותר למזרח התיכון ולקווי המשך לאסיה, למפרץ ולישראל.

 החלוקה לפי מדינות מראה היטב מי נפגע ומי מצליח להחזיק מעמד. שדות התעופה בספרד רשמו עלייה של 3.7%, ובאיטליה נרשמה עלייה של 2.2%. לעומת זאת, גרמניה ירדה ב-8.5%, בריטניה ב-2.1% וצרפת ב-0.9%. עבור הכלכלות הגדולות של אירופה, מדובר בנתון לא נוח: תעופה אינה רק טיסות לחופשה, אלא תשתית שמזינה מלונות, מסעדות, כנסים, מסחר, השקעות ותיירות נכנסת. גם ברמת שדות התעופה עצמם הפערים בולטים. ברצלונה עלתה ב-4.1%, מדריד ב-3.3% ואמסטרדם סכיפהול ב-2.7%. מנגד, מינכן צנחה ב-16.4%, פרנקפורט ירדה ב-11%, לונדון גטוויק ירדה ב-8.8% והית'רו ירד ב-5.34%. חלק מהפגיעה בגרמניה נבע משביתות, אך מבחינת המשקיעים והתיירים התוצאה דומה: פחות נוסעים, פחות הכנסות ופחות ודאות לקראת עונת הקיץ.

הפגיעה הכלכלית: פחות נוסעים, פחות הכנסות נלוות

 שדות תעופה אינם מרוויחים רק מאגרות נחיתה. מודל ההכנסות שלהם מבוסס על שילוב של אגרות תעופה, חניה, מסחר, מזון, השכרות רכב, פרסום, טרקלינים ושטחי נדל"ן. לכן ירידה במספר הנוסעים פוגעת בכמה שכבות במקביל. נוסע שלא טס הוא לא רק כרטיס שלא נמכר לחברת התעופה; הוא גם קפה שלא נקנה, חניה שלא שולמה, מזוודה שלא נשלחה, וחנות דיוטי פרי שלא ראתה אותו.

הדבר חשוב במיוחד עבור חברות שדות תעופה ציבוריות כמו אאנה הספרדית, פראפורט הגרמנית, קבוצת ADP הצרפתית ונמל התעופה של ציריך. רויטרס ציינה כי הירידה בתנועה נוגעת ישירות לשמות האלה, משום שמדובר בחברות בורסאיות שהמשקיעים בוחנים לפי צמיחת נוסעים, הכנסות מסחריות ותזרים מזומנים.

פרנקפורט היא דוגמה טובה לעוצמת הפגיעה. פראפורט דיווחה כי באפריל עברו בנמל התעופה של פרנקפורט כ־4.8 מיליון נוסעים, ירידה של 11% לעומת אפריל אשתקד. לפי החברה, הירידה הושפעה משביתות בלופטהנזה ובחברות הקשורות אליה, שנמשכו בסך הכול שישה ימים והשפיעו על כ-500 אלף נוסעים. זה ממחיש עד כמה שדה תעופה מרכזי יכול לאבד במהירות פעילות של שבועות שלמים בגלל שיבוש תפעולי אחד.

הפגיעה אינה מוגבלת לנוסעים. לפי ACI Europe, תנועת המטענים בשדות התעופה באירופה ירדה באפריל ב-5.3%, ומספר תנועות המטוסים ירד ב-0.8%. הירידה במטען חשובה במיוחד משום שהובלה אווירית משמשת לתעשיות בעלות ערך גבוה - תרופות, אלקטרוניקה, חלקי חילוף ומסחר מקוון. כאשר המטען האווירי יורד, זה יכול להעיד לא רק על חולשה בתעופה, אלא גם על האטה בשרשרת האספקה הרחבה יותר.

הדלק משנה את כל החישוב של החברות

 הגורם הכלכלי המרכזי שמרחף מעל כל הענף הוא הדלק הסילוני. יורוקונטרול דיווחה כי באפריל מחיר הדלק הסילוני הממוצע הגיע ל־4.74 דולר לגלון - יותר מכפול מרמתו לפני המשבר, שעמדה על 2.26 דולר לגלון בינואר־פברואר 2026. גם לאחר ירידה מסוימת בתחילת מאי, המחיר עדיין היה גבוה פי 1.75 מהרמה שלפני המשבר. עבור חברות התעופה זו בעיה ישירה. דלק הוא אחד מסעיפי ההוצאה הגדולים ביותר שלהן, ולעיתים הוא קובע אם קו מסוים רווחי או מפסיד. כאשר הדלק מתייקר, חברות יכולות לעשות שלושה דברים: להעלות מחירים, לקצץ תדירויות או להעביר מטוסים לקווים רווחיים יותר.

• העליון מרחיב את חובת הפיצוי על חברות תעופה בעת דחיית טיסות
• התיירות העולמית עדיין צומחת - אבל המלחמה במזרח התיכון כבר משנה את מפת הנסיעות

יורוקונטרול כבר מצאה סימנים לכך: לוחות הזמנים המעודכנים של חברות התעופה באירופה הראו ירידה של 2% במספר הטיסות המתוכננות למאי־יוני לעומת התוכניות של אפריל, כשהמפעילים מעדיפים לרכז פעילות בקווים בעלי רווחיות גבוהה יותר. יאט"א הזהירה בסוף השבוע כי מחירי דלק גבוהים עלולים להוביל לפשיטות רגל של חברות חלשות ולהאיץ מיזוגים בענף. 

לפי מנכ"ל הארגון וילי וולש, חברות לואו־קוסט או חברות עם שוליים נמוכים במיוחד חשופות יותר, משום שאין להן מספיק הכנסות פרימיום שיכולות לרכך את הפגיעה.

המזרח התיכון פוגע גם באירופה

 אחד הנתונים החשובים ביותר להבנת הירידה באירופה מגיע דווקא מהקווים למזרח התיכון. יורוקונטרול דיווחה כי בשבוע של 6–12 באפריל מספר הטיסות בין אירופה למזרח התיכון היה נמוך ב-54% לעומת התקופה המקבילה ב-2025. בשבוע של 20–26 באפריל הפער עדיין עמד על 50%, ובתחילת מאי הוא הצטמצם אך נותר חריג - ירידה של 38% לעומת 2025. המשמעות הכלכלית היא שקווים למזרח התיכון אינם רק קווים אזוריים. הם חלק מרשת גלובלית שמחברת את אירופה לאסיה, לאוסטרליה, לאפריקה ולמפרץ. כשנתיבים כאלה נפגעים, חברות תעופה מאבדות נוסעי מעבר, שדות תעופה מאבדים קישוריות, ומרכזים כמו איסטנבול, דובאי, דוחא ואבו דאבי סופגים תנודתיות בתנועה.

ישראל היא הדוגמה הקיצונית ביותר בתוך הנתון הזה. לפי ACI Europe, שדות התעופה בישראל רשמו באפריל ירידה של 73.4% במספר הנוסעים. גם אם חלק מהחברות הזרות חזרו או מתכננות לחזור בהדרגה, הנתון מראה שהשוק הישראלי עדיין רחוק משגרה מלאה, ושעבור אירופה מדובר לא רק בשוק יעד שנפגע, אלא גם ברכיב שנחלש בתוך רשת הקישוריות האזורית

התיירות עדיין חזקה - אבל יותר רגישה למחיר

 האירוניה היא שהביקוש לתיירות באירופה לא נעלם. לפי נציבות התיירות האירופית, בתחילת 2026 נרשמה עלייה של 5.6% בכניסות תיירים בינלאומיים לאירופה ועלייה של 5.5% בלינות, לפי נתונים של רוב היעדים שדיווחו עד פברואר. 

• כנס יאט״א נפתח בריו: הדלק מזנק, המטוסים מתעכבים והרווחיות של חברות התעופה בסכנה
• זריקת ההרזיה של פייזר - פעם בחודש; האם היא תהפוך למנוע הצמיחה של חברת התרופות המדשדשת?

אירופה עדיין מושכת תיירים, אבל הצמיחה הפכה רגישה יותר להפרעות חיצוניות. גם סקר הכוונות של נציבות התיירות האירופית הראה כי 82% מהאירופים תכננו לטייל בין אפריל לספטמבר 2026 - הרמה הגבוהה ביותר מאז 2020. עם זאת, אותו סקר מצביע גם על שהיות קצרות יותר ותקציבים הדוקים יותר. זהו שינוי חשוב: אנשים עדיין רוצים לטוס, אבל הם בוחרים בזהירות רבה יותר לאן, לכמה זמן ובאיזה מחיר.

עבור חברות התעופה ושדות התעופה, זו נקודת המפתח. הביקוש אינו קורס כמו בתקופת הקורונה, אבל הוא כבר לא מספיק כדי לכסות כל עליית עלויות. נוסעים מוכנים לטוס, אך אם המחירים יעלו מדי, הם יקצרו חופשות, יעברו ליעדים קרובים יותר או ידחו נסיעות. לכן הירידה של אפריל אינה בהכרח תחילתו של משבר נוסעים גדול, אבל היא כן סימן לכך שהשוק נכנס לשלב בוגר וזהיר יותר