בנק ישראל התערב בשקל - רכש 801 מיליון דולר במאי האחרון

לראשונה מ-2022, בנק ישראל חזר להתערב בשוק המט"ח ורכש 801 מיליון דולר במאי האחרון כך לפי עדכון שפרסם כעת בנק ישראל על יתרות המט"ח לחודש האחרון, נציין כי הכלכלן יונתן כץ מלידר שוק הון העריך מס' שעות קודם לכן, על בסיס ניתוח בסיס הכסף כי בנק ישראל הוא השחקן שעמד מאחורי השמירה על רמות ה-2.8 שקלים. ברכישה הזאת, בנק ישראל הזרים כ-2.282 מיליארד שקל למשק ובכך בלם, לפחות בטווח הקצר, את ההתחזקות של השקל. בנק ישראל מציין בהודעה כעת כי הרכישה בוצעה "באופן נקודתי לצורך שמירה על המשך הפעילות הסדירה של המשק".

בבנק ישראל מבקשים למסגר את ההתערבות בשוק המט"ח כפעילות שבוצעה ב"כובע" של המפקח על השוק, הם בעצם אומרים שהם זיהו פעילות חריגה בשוק המט"ח ובשבילה בנק ישראל יזם את הרכישה, כדי לסגור את הפירצה-מניפולציה-אנומליה או מה שזה לא יהיה שזיהו בשוק. הם גם לא מפרטים מה סוג הפעילות שזוהתה כדי, כנראה שמידע כזה לא ינוצל בשוק המט"ח במקרים נוספים. הניסוח של ההודעה הוא לא רק סמנטי, להתערב בשוק יומיים אחרי ששללת מעל כל במה אפשרית צעד כזה זה צפצוף על המדיניות שאתה בעצמך התווית. 

שער המט"ח עובד כמו נדנדה בין קבוצות אינטרסים במשק. כשצד אחד עולה, הצד השני יורד. שקל חזק מקל על היבואנים ועל הצרכנים, אבל שוחק את ההכנסות השקליות של היצואנים. שקל חלש מספק חמצן ליצואנים, אבל מייקר יבוא ועלול להתגלגל גם ליוקר המחיה. לכן השאלה אף פעם אינה רק האם השקל חזק או חלש, אלא מי מרוויח מהתנועה ומי משלם עליה.

ככל שהתחזקות השקל נמשכה, הלחץ מצד היצואנים על בנק ישראל הלך וגבר. וזה לא קבוצה שולית בכלל. מאחורי הלחץ עומדים השחקנים הכי גדולים במשק הישראלי, מחברות ההייטק, דרך תעשיינים, ועד גורמים בענפי הנדל"ן והתשתיות שנהנים מסביבה שבה הדולר חזק יותר מול השקל. אלה קבוצות שיודעות לדבר עם מקבלי ההחלטות, יודעות להסביר את הפגיעה בשורת ההכנסות שלהן, ויודעות להפוך מהלך בשער החליפין לדיון על תעסוקה, צמיחה ותחרותיות. 

לכן כשבנק ישראל מבקש להציג את ההתערבות כאירוע טכני ופיקוחי, הוא בעצם מנסה להפריך השערה שהוא מתעדף קבוצה אחת על פני קבוצה אחרת במשק הישראלי.

הפעולה הצליחה או נכשלה - באיזה יום בחודש בנק ישראל התערב?

נקודה נוספת, ולא פחות מעניינת, היא שאלת העיתוי: מתי בפועל בנק ישראל נכנס לשוק ורכש דולרים. זו לא שאלה טכנית בלבד, כי התשובה עליה משנה את האופן שבו צריך לבחון את המהלך כולו.

אם בנק ישראל רכש דולרים באמצע החודש, קשה לומר שהפעולה השיגה את מטרתה. שער הדולר המשיך להיחלש מול השקל כמעט עד סוף מאי, כך שאם הבנק הזרים שקלים לשוק כבר בשלב מוקדם יחסית, השוק פשוט המשיך ללכת נגדו. במילים אחרות, ההתערבות לא בלמה את המגמה, ואולי אפילו המחישה את מגבלות הכוח של הבנק המרכזי מול תנועה רחבה יותר בשוק.

מנגד, אם מסמנים על הגרף את נקודת התמיכה שבה נראה כי בנק ישראל פעל, מתקבלת אפשרות אחרת: שההתערבות הגיעה דווקא ביום שישי, יום מסחר דליל יותר, שמאופיין לא פעם בפעילות של שחקנים ספקולטיביים ובתנודתיות חדה יותר. במקרה כזה, בנק ישראל לא בהכרח ניסה לשנות מגמה ארוכת טווח, אלא לבלום אירוע חריג ונקודתי בשוק.

אבל גם ההסבר הזה מעלה שאלה פחות נוחה: אם הבנק המרכזי בוחר לפעול דווקא ביום כזה, בשוק דליל ותנודתי, האם הוא מתפקד כמייצב שוק, או הופך בעצמו לשחקן שמנסה לתזמן את השוק?

• נעילה חיובית: הביטוח זינק 2.5%; אלקטרה נדל"ן איבדה 6%, פרשקובסקי 5.8%
• נעילה בירוק: ג'י סיטי זינקה 9%, TGI 7%, טאואר 6.4%; אלקטרה נדל"ן השילה 12%

שימו לב לגרף של שער הדולר הרציף - לחצו על התמונה למעבר לעמוד הייעודי:

רמת יתרות מטבע החוץ ויחס היתרות לתוצר המקומי הגולמי, 2008 עד 2026, מקור: דוברות בנק ישראל

ההתערבות מגיעה אחרי שבועיים חריגים במיוחד בשוק המט"ח, שבמהלכן המטבע המקומי נע בעוצמה מול הדולר, בהתחלה בהתחזקות מול הדולר אחרי החלטת הריבית, ובהמשך רשם תפנית חדה כלפי מעלה בשער הדולר. ביום שישי לפני שבועיים הדולר נגע לזמן קצר ברמה של מתחת ל-2.8 שקל, אבל מיד לאחר מכן נרשם זינוק חד בשערו. כעת מתברר כי מאחורי אותה תנועה חריגה עמד ככל הנראה בנק ישראל, שנכנס לשוק ורכש דולרים. רמת המחיר 2.8 סומנה כבר קודם לכן על ידי שחקנים בשוק המט"ח כרמה שלא תאפשר לנגיד ברירה ותאלץ אתו להתערב ולבלום את התחזקות המטבע.

בשנים האחרונות בנק ישראל נמנע כמעט לחלוטין מרכישות מט"ח, בוודאי בהיקפים משמעותיים. ההתערבות האחרונה מגיעה אחרי שהשקל התחזק בכ-5% בשבוע שבו התקבלה החלטת הורדת הריבית, תנועה שהפעילה לחץ כלפי מטה על הדולר והחזירה את השוק לרמות שלא נראו במשך שלושה עשורים. 

הרכישה הזאת עומדת בניגוד למדיניות המוצהרת של בנק ישראל כי איננו מתכוון להתערב בשוק המט"ח, כשבכל פעם שגורמים בכירים נשאלו על מהלך כזה הם שללו פעילות כזאת כשבין השאר הם מצביעים על מורת רוחו של משרד האוצר האמריקאי מהתערבות בשער צמדי המטבעות בשוק. עם זאת, בשיחה לביזפורטל לאחר החלטת הריבית האחרונה ב-25 לחודש, הנגיד אמר לנו כי "התערבות בשוק היא כלי לגיטימי" במה שהתברר בדיעבד כשהכשרת הקרקע לפעולה כזאת, כפי שנוכחנו היום לראות.  

• מזרחי טפחות הכי יקר בריבית משכנתא, אבל רובכם לוקח אצלו משכנתא; הישראלים פראיירים?
• אי שפיות ממוזג: כך הפכה הספרייה הלאומית מנכס תרבותי למפלטם של סטודנטים בתקופת בחינות

בעקבות מה שניתן לייחס כעת להתערבות הבנק, השקל רשם בשבוע האחרון פיחות של 4.6%. כלומר, בנק ישראל לא רק סימן שהוא עוקב אחרי התנודות, אלא גם הצליח לפחות בטווח הקצר לשנות את הכיוון בצמד המקומי. הדולר, שכבר ירד מתחת ל-2.8 שקל, התאושש, ושערו היציג נקבע בסוף השבוע ב-2.91.

ההתערבות בשוק המט"ח היא לא כלי חדש עבור בנק ישראל, אבל בשנים האחרונות הוא השתמש בו, כאמור, בזהירות רבה יותר. בעבר, בעיקר בתקופות שבהן השקל התחזק בחדות מול הדולר, בנק ישראל רכש דולרים כדי למתן את קצב ההתחזקות ולצבור יתרות מט"ח. יתרות המט"ח משמשות בין היתר כמלאי חירום למשק, אבל גם מאפשרות לבנק המרכזי להתערב בשוק המט"ח במקרים של כשל שוק או של תנועות הון שעלולות לערער את יציבות השווקים הפיננסיים.