"אני יודעת איך נראה כתם מהשמש"

הרשמת הבכירה דורון זיו-אב, בית משפט השלום בראשון לציון

המועד: יום שני, 5.5.2026, שעה 08:45

הנושא: תביעות קטנות

"בוא, אדוני התובע, בבקשה", פונה הרשמת הבכירה דורון זיו-אב לתובע; הנתבע נמצא בחו"ל ואמור היה להשתתף בדיון באמצעות זום, אבל לא טרח לעשות זאת - וזה קורה בפעם השנייה. התובע יקבל פסק דין בהעדר התייצבות, אבל זיו-אב אינה עושה זאת כלאחר יד, יורדת לפרטים ואינה פוסקת את מלוא סכום התביעה.

"אתה עומד על תביעתך? כל האמור בה אמת? אני אחזר בתמציתיות ותקן אותי אם אני טועה. היה ביניכם עימות בחניון, הוא יצא מהרכב שלו ובעט ברכב שלך וגרם לו נזק. הגיעו שוטרים ותיעדו. יש לך את התיעוד? מאחר שהוא לא התייצב, זכותך לבקש פסק בין בהעדר התייצבות, לא בהעדר הגנה. ראית את כתב ההגנה? מה יש לך להגיד על זה?"

התובע אומר שבנותיו נבהלו מאוד; זיו-אב מעירה: "הן היו בנות שש, שמונה ותשע". התובע מסביר, היא מקשיבה בתשומת לב ושואלת: "מה ההפסד בגלל יום עבודה? אני לא אפסוק את מלוא עוגמת הנפש שתבעת, 3,000 שקל זה הרבה מאוד, למרות שאני מבינה את החוויה, אבל עוגמת נפש בדרך כלל נלווית לתביעה העיקרית. זה עניין שלי, אני אעשה את השקלול בין ראשי הנזק".

התובע ממשיך לספר וזיו-אב מתערבת: "הנזק שאני רואה בתמונה בפגוש הקדמי, הפגוש היה תקין לפני כן? כי יש פה גם כיפוף וגם שפשוף". היא מנחה את הקלדנית להשתמש בטקסט המוכן של פסק דין בהעדר הגנה, אך לשנות את העילה להעדר התייצבות, ומקלידה חלק מפסק הדין בעצמה. הקלדנית מתייחסת לצורה בה נראה הפרוטוקול, וזיו-אב אומרת בחיוך: "מי מסתכל על הפרוטוקול?"

זיו-אב מסבירה לתובע שיש לנתבע 30 יום לבטל את פסק הדין, "אבל תראה מה כתבתי למטה". בסיום פסק הדין נאמר: "מאחר שפסק הדין ניתן במעמד צד אחד, ניתן להגיש בקשה לביטולו וזאת בתוך 30 ימים מהיום. עם זאת מודגש, כי הדיון היום הוא השני שתואם לתיק, ובית המשפט נערך - לבקשת הנתבע - לקיומו בהיוועדות חזותית, ועל כן המשוכה הניצבת בפני הנתבע לביטולו - גבוהה ביותר". התובע: "יש סיכוי שהוא שוב יערער". זיו-אב מגיבה בתנועה של "אין מה לעשות", ואכן זוהי זכות שלא ניתן לשלול.

"אני לא בטוחה שאני הוגה את זה נכון"

 המדור חזר לאולמה של זיו-אב בשעה 10:15, לדיון בתביעתם של בני זוג נגד הבעלים של מכון לשטיפת רכב בטענה לנזקים שנגרמו לצבע. "אני קראתי את כתבי הטענות ויש לי כמה שאלות", היא פונה לגבר. "את הנזקים גילית יום אחרי השטיפה? הם לא היו לפני כן? איך אתה יודע שזה החומר שהוא השתמש בו? מה זאת אומרת 'פלוס ריסוס'? על מה אתה מבסס את זה? אבל EMI [ספק החומר] לא תמכו בטענה שלך. הם כותבים: כל החומרים שלנו ירוקים. מה הועילה לך הפנייה שלך ל-EMI? הם פחדו שמגיע אליהם.

"איך הערכתם את סכום התביעה?" - הלכתי למוסך צביעה. "לא צירפת את זה עד כמה שראיתי. ממנו קיבלת הצעה של 400 שקל, אתה תובע 10,000. הוא אמר: אני אקח את זה לשטחים, ל[יישוב] נעלין, אני זוכרת נכון? אני לא בטוחה שאני הוגה את זה נכון, אבל זה מה שהוא כתב. איך הגעת ממה שהעובד שלו אמר ל-10,000? הגג לא ניזוק? איך אתה מסביר את זה? אתה היית ברכב? הוא ריסס את הגג או לא? יש לך תמונות של האוטו לפני, במקרה?

"אני רואה שהצעת המחיר של מוסך סמירנוף היא בדיוק מה שידעתי שלוקחים על צביעת רכב - 6,000 שקל פלוס מע"מ. איך הגעת ל-10,000?" - עוגמת נפש. "למה לא ציינת את זה? אם אתה תובע 4,000 שקל על עוגמת נפש, מן הראוי לציין זאת. אני מחכה לראות תמונות של הרכב לפני ואחרי".

 "הכימיקלים יכולים לגרום נזק לעור, לצבע"

 הנתבע, דובר ערבית, מבקש מזיו-אב לדבר איתו בעברית פשוטה ונענה: "אם יהיה קושי, תגיד לי. לסכום נתייחס בסוף. בוא נתייחס לטענה. אם נראה תמונה של הרכב שהצבע שלו תקין יום לפני ולא תקין יום אחרי, אתה מבין שזה נראה מוזר שאתה אומר שאין קשר לצביעה של האוטו. איך אתה מסביר את זה?

• "יצרת חובות, נכנסת אליהם מרצונך, יש נושים שצריך להביא בחשבון"
• "אני לא עושה איפה ואיפה כלפי חייבים אחרים, והגעתם קרוב"

"טוען התובע: הצבע היה תקין, באתי לשטיפה אצלך, למחרת זה לא היה תקין; אני קושר בין החומרים שהיו בשטיפה למה שקרה למחרת. מה יכול לקרות ב-24 השעות האלה, לכל הרכב? זה הצבע, לא תאונה, לא מכה. הטענה של התביעה היא שהחומר שהשתמשת בו, גרם לנזק אחרי 24 שעות. זה שהוא יצא נקי, זה לא אומר שלא היה נזק אחרי 24 שעות. אני קוראת על הגלון שהוא צריך דילול. לפעמים סבון גורם נזק. אני לא בקיאה בהרכבים הכימיים, אבל הכימיקלים שיש בסבון יכולים לגרום נזק לעור, למשטחי שיש, לצבע".

הנתבע טוען שייתכן שהצבע היה פגום לפני כן, אבל זיו-אב לא משתכנעת: "העובדים אצלך, כשבא רכב עם בעיה בצבע, אומרים לו: יש לך בעיה בצבע ואנחנו לא לוקחים אחריות? כמו ששוכרים רכב, עושים סיבוב לראות שאין נזקים. אתה טוען שהבעיה הייתה קודמת; אני שואלת אם תיעדת את זה: תחתום שיש בעיה בצבע לפני שאתה נכנס לשטיפה. תכסה את עצמך ואז לא יוכלו לבוא אליך בטענות".

הנתבע אומר שאינו יכול לעשות זאת כאשר הוא מטפל ב-100 מכוניות ביום. "אז פעם ב- תגיע תביעה שיהיה לך קשה להתמודד איתה", משיבה זיו-אב. העובד שהציע לצבוע את הרכב בשטחים לא זומן להעיד. "אתה שמעת ממנו על הדין ודברים שהיה לו עם התובע? עובד שלך הסכים לקחת אחריות לתקן את הצבע. המסקנה המתבקשת היא שהבנתם שאתם אחראים, כי העובד הוא זרוע ארוכה שלך".

זיו-אב מתעניינת מדוע הנתבע לא הפעיל את ביטוח האחריות המקצועית שלו, והוא מסביר שהכיסוי מתחיל רק מ-8,000 שקל. "אם הוא [התובע] היה מביא חוות דעת מומחה, היא הייתה עולה 1,000 שקל והוא כנראה היה קובע שלצבוע רכב עולה 8,000 שקל. מה עדיך לך? לשלם 10,000 או 7,000? אתה מבין שאם אתה רוצה שהתובע ישדרג את ההוכחות שלו, זה יעלה לך. השאלה המרכזית היא האחריות".

 "יכולים לראות בבירור, לא צריך להיות מומחה"

 זיו-אב חוזרת לתובע: "יש לך תמונה של לפני ואחרי? אם אפשר בשני טלפונים, שאני אוכל להשוות, זה יהיה מצוין". היא מראה לנתבע: "אתה רואה שכאן אנחנו יכולים לראות בבירור, לא צריך להיות מומחה, שיש כאן עניין של התזה. הצבע הפך להיות מַט ויש כאן טיפות של מרסס. התובעים טוענים שזה קרה אצלך. אתה מבקש שבית המשפט יסיק שאין קשר בין הדברים. על יסוד מה אתה חושב שאפשר להסיק מסקנה כזאת? זה לא כתם מהשמש, אני יודעת איך נראה כתם מהשמש. רואים שזה כתם של ריסוס".

• הנוהל של הרב יוסף נגד הניכור ההורי: פתרון או סכנה?
• רכש דירה מאחורי הגב של המתווכת - וישלם ביוקר

זיו-אב מנסה להתקדם: "אני יכולה לקבוע דיון נוסף ולאפשר לתובעים על חשבונם להביא חוות דעת מומחה לעניין עלות התיקון והקשר הסיבתי, ואז לשמוע אתכם שוב, כי זה באמת לא בתחום המומחיות שלי. אבל על פניו מהראיות שהוצגו עד כה, אם נלך למסלול הזה, זה יגדיל את ההוצאות בתיק ולא ישנה את המסקנה שיש כרגע. הקשר הסיבתי בין השטיפה לבין הנזק למחרת הוא גלוי.

"אני יכולה להציע פשרה. אם צד יסרב, זה לא ייזקף לחובתו. אם מסכימים, אני אתן תוקף של פסק דין להסכמה ביניכם. אני מציעה לסגור את זה עכשיו על 7,000. הנתבע מתנגד? אז נלך למסלול האחר. הם יצטרכו לקבל חוות דעת, זה יעלה 1,000 שקל, ומה שאני מכירה בפעמיים-שלוש בארבע השנים שאני כאן, זה שהסכום יהיה יותר גבוה. צביעת רכב זה 9,000-8,000 שקל, ואז [יחד עם חוות הדעת] 10,000 שקל, [מלוא סכום התביעה] שלא עמדתי לקבל.

"ייתכן שחוות הדעת תקבע שאתה לא אחראי. הם ישלמו לך על זה שהתייצבו היו בלי שהם היו מוכנים. אתה תקבל מהתובעים 400 שקל, הם ישלמו 1,000 שקל למומחה. כנראה שהוא יקבע שיש קשר בין השטיפה לבין התוצאה. כנראה שהוא יקבע - אני לא מומחית, אני לא נכנסת לנעליו, לכן יש מומחה - שצביעת רכב תעלה יותר. אתה יכול לקנות את הסיכון ב-7,000 שקל; זה שיקול שלך".

הנתבע מבקש להפחית את הסכום. "אני מבינה שזה הרבה, אני לא נכנסת לשיקולים שלך. צאו, דברו ביניכם, אני אשמע בינתיים את הדיון הבא. תחזרו בעוד רבע שעה. אם תגיעו להסכמות אחרות - מה טוב". הסכמות כאלו לא הושגו וזיו-אב הודיעה שתמנה מומחה מטעמה.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.