
היום לפני: מייסדת אימפריית העסקים מורשעת בשימוש במידע פנים ובת ה-21 הופכת למיליארדרית
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-5 במרץ
5 במרץ 2019 - קיילי ג'נר הופכת למיליארדרית הצעירה בעולם
ב-5 במרץ 2019 פרסם מגזין פורבס כי קיילי ג'נר, יזמית אמריקאית בת 21, הפכה למיליארדרית הצעירה בעולם. לפי ההערכה של המגזין, הונה הגיע לכ-1 מיליארד דולר בעקבות הצלחת חברת הקוסמטיקה שלה Kylie Cosmetics. החברה הוקמה בשנת 2015 והחלה לפעול עם מוצר אחד מרכזי - ערכת איפור לשפתיים בשם Kylie Lip Kits. בתוך זמן קצר הפכו המוצרים לנמכרים במיוחד דרך אתר האינטרנט של החברה, כאשר סדרות ראשונות אזלו בתוך דקות מרגע פתיחת המכירה.
ג'נר מגיעה ממשפחת קרדשיאן ג'נר, אחת המשפחות המוכרות בתעשיית הבידור האמריקאית. היא בתה של קריס ג'נר ואחותן למחצה של קים, קורטני וקלואי קרדשיאן, וכן אחותה של קנדל ג'נר. המשפחה זכתה לחשיפה רחבה בעקבות תוכנית הריאליטי "משפחת קרדשיאן" ששודרה בארה"ב במשך עשרים עונות עד 2021. התוכנית תיעדה את חיי המשפחה ואת פעילותה העסקית והמדיה החברתית של כל אחד מחבריה. מאז השתתפה ג'נר בתוכניות ספין אוף רבות מאותו ז'אנר.
בזמן הכרזת פורבס החזיקה קיילי ג'נר בכ-100% ממניות Kylie Cosmetics. לפי נתוני פורבס, החברה רשמה מכירות מצטברות של יותר מ-630 מיליון דולר בין השנים 2016 ל-2018. בשנת 2018 בלבד הסתכמו המכירות בכ-360 מיליון דולר. פעילות החברה התבססה בעיקר על מכירות ישירות לצרכנים דרך האינטרנט, ללא רשת חנויות רחבה, ועל שימוש מאסיבי ברשתות חברתיות לצורך שיווק. לג'נר היו באותה תקופה יותר מ-120 מיליון עוקבים באינסטגרם, נתון שהפך אותה לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בפלטפורמה.
הפעילות העסקית של החברה התבססה על מספר מצומצם יחסית של עובדים ועל שימוש במיקור חוץ לייצור וללוגיסטיקה. המוצרים יוצרו באמצעות חברות קוסמטיקה חיצוניות, בעוד החברה עצמה התמקדה בפיתוח המותג, בעיצוב המוצרים ובשיווק הדיגיטלי. קיילי ג'נר הפכה בתוך שנים ספורות לאחת הדמויות הבולטות בעולם הקוסמטיקה המקוון, כאשר ההצלחה הכלכלית שלה נקשרה גם להשפעה הגדולה של הרשתות החברתיות על תחום הצריכה.
5 במרץ 2004 - מרתה סטיוארט מורשעת בפרשת מסחר במידע פנים
ב-5 במרץ 2004 הרשיע חבר מושבעים פדרלי בניו יורק את אשת העסקים האמריקאית מרתה סטיוארט בעבירות של שיבוש הליכי משפט, מסירת מידע כוזב וחסימת חקירה פדרלית בפרשה הקשורה למסחר במידע פנים. החקירה התמקדה במכירת מניות של חברת הביוטכנולוגיה אימקלון בשנת 2001, יום לפני פרסום החלטת רשות המזון והתרופות האמריקאית שלא לאשר תרופה מרכזית של החברה.
סטיוארט מכרה 3,928 מניות של אימקלון במחיר של כ-58 דולר למניה. לאחר פרסום ההחלטה הרגולטורית ירדה מניית החברה בכ-16% ביום מסחר אחד. המכירה אפשרה לה להימנע מהפסד של כ-45 אלף דולר. הרשויות טענו כי סטיוארט קיבלה מידע מוקדם דרך ברוקר שעבד עם בעלי מניות מרכזיים בחברה.
מרתה סטיוארט הייתה באותה תקופה אחת הדמויות הבולטות בעולם הלייף סטייל והצריכה בארה"ב. היא הקימה את חברת Martha Stewart Living Omnimedia, שפעלה בתחומי מדיה, טלוויזיה, הוצאה לאור, מוצרים לבית וקמעונאות. החברה ניהלה מגזינים, תוכניות טלוויזיה, ספרי בישול ומוצרים לבית שנמכרו ברשתות קמעונאיות גדולות.
- היום שבו הושק המדד המפורסם בעולם ומה קרה היום לפני 60 שנה
- מותו של האיש שייסד ז'אנר הונאות והגילוי שהפך מדינה למעצמת נפט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
בשנת 1999 הונפקה החברה בבורסת ניו יורק לפי שווי של כ-1.7 מיליארד דולר. באותה תקופה החזיקה סטיוארט בכ-60% מהמניות ולכן נחשבה למיליארדרית על הנייר. החברה הפכה למותג צרכני גדול בתחום עיצוב הבית, הבישול והאירוח, ומוצריה נמכרו ברשתות כמו Kmart וחנויות נוספות ברחבי ארה"ב.
בעקבות הפרשה נאלצה סטיוארט לפרוש מתפקידה כמנכ"לית וכיו"רית החברה. ביולי 2004 נגזר עליה עונש של חמישה חודשי מאסר, חמישה חודשי מעצר בית ושנתיים של פיקוח. בתקופה שלאחר ההרשעה ירד שווי החברה בצורה משמעותית והמותג עבר שינוי ארגוני וניהולי.
בשנים שלאחר מכן חזרה סטיוארט לפעילות עסקית וציבורית. היא חידשה את פעילותה הטלוויזיונית, הוציאה ספרי בישול ועיצוב נוספים והמשיכה לפתח מותגי מוצרים לבית ולמטבח בשיתוף רשתות קמעונאות גדולות. פעילות המותג שלה כוללת קווי מוצרים בתחומי כלי מטבח, ריהוט, טקסטיל לבית ומוצרי מזון. סטיוארט ממשיכה להופיע בתוכניות טלוויזיה, בפודקאסטים ובאירועים ציבוריים, ושמה נשאר מזוהה עם תחום הלייף סטייל והאירוח בארה"ב.
5 במרץ 1981 - חברת סינקלייר משיקה את מחשב הבית ZX81
ב-5 במרץ 1981 השיקה חברת סינקלייר הבריטית את מחשב הבית ZX81. המחשב נמכר במחיר של 69.95 ליש"ט בערכת הרכבה עצמית ו-99.95 ליש"ט בגרסה מורכבת ומוכנה לשימוש. מדובר היה במחשב אישי קטן ופשוט שנועד לשימוש ביתי וללימוד תכנות בסיסי.
המחשב כלל זיכרון פנימי של 1 קילובייט בלבד והשתמש במעבד Z80 שפעל במהירות של 3.25 מגה הרץ. ניתן היה להרחיב את הזיכרון באמצעות מודול חיצוני של 16 קילובייט. המחשב לא כלל מסך מובנה וחובר לטלוויזיה ביתית באמצעות חיבור אנטנה. המשתמשים יכלו להפעיל תוכניות ולכתוב קוד באמצעות מקלדת ממברנה פשוטה ושפת התכנות BASIC.
בתוך שנה ממועד ההשקה נמכרו יותר ממיליון יחידות של המחשב ברחבי העולם. המוצר נמכר בבריטניה, בארה"ב ובמדינות נוספות באירופה. בארה"ב הוא שווק תחת השם Timex Sinclair 1000 באמצעות שיתוף פעולה עם חברת טיימקס.
ה-ZX81 היה אחד ממחשבי הבית הראשונים שנמכרו במחיר נמוך יחסית לשוק המחשבים של תחילת שנות השמונים. באותה תקופה מחשבים אישיים אחרים עלו מאות ואף אלפי דולרים. מכירות המחשב תרמו לצמיחה של חברת סינקלייר והובילו לפיתוח דגמים נוספים בסדרת ZX בשנים שלאחר מכן.
5 במרץ 1976 - הליש"ט יורדת לראשונה מתחת ל-2 דולר
ב-5 במרץ 1976 ירד שער הליש"ט הבריטית מתחת לרמה של 2 דולר לראשונה מאז תחילת עידן שערי החליפין הצפים בשנות השבעים. הירידה בשער המטבע התרחשה על רקע קשיים כלכליים משמעותיים בבריטניה, שכללו אינפלציה גבוהה, גירעון תקציבי גדול וחולשה בפעילות התעשייתית.
באמצע שנות השבעים עמדה האינפלציה בבריטניה על יותר מ-20% בשנה. עליית המחירים נבעה בין היתר מעלויות האנרגיה הגבוהות בעקבות משבר הנפט של 1973 ומהסכמי שכר רחבים במשק הבריטי. במקביל, הכלכלה הבריטית התמודדה עם שביתות תעשייתיות נרחבות ועם ירידה בפריון העבודה במספר ענפים מרכזיים.
היחלשות הליש"ט שיקפה גם יציאת הון מהמדינה וחוסר יציבות בשוק המטבעות. הירידה מתחת לרף של 2 דולר הייתה אירוע סמלי עבור המטבע הבריטי, שהיה בעבר אחד המטבעות המרכזיים במערכת הפיננסית העולמית.
בחודשים שלאחר מכן נאלצה ממשלת בריטניה לפנות לקרן המטבע הבינלאומית בבקשה לסיוע פיננסי. בדצמבר 1976 אושרה לבריטניה תוכנית הלוואה בהיקף של כ-3.9 מיליארד דולר, שהייתה באותה תקופה אחת מתוכניות הסיוע הגדולות בתולדות הקרן. במסגרת התוכנית התחייבה הממשלה לנקוט צעדי צמצום תקציביים ולהפחית את הגירעון הציבורי.
במקביל נקטה הממשלה שורה של צעדים לייצוב הכלכלה, שכללו קיצוץ בהוצאות הציבוריות, הידוק המדיניות המוניטרית וניסיון לבלום את קצב עליית השכר במשק. שוק המטבע הבריטי נותר תנודתי במהלך אותה שנה, והליש"ט המשיכה להיסחר ברמות נמוכות יחסית מול הדולר והמטבעות המרכזיים האחרים. האירועים של אותה שנה הפכו לחלק מרכזי מהדיון הכלכלי בבריטניה על מדיניות תקציבית, אינפלציה וניהול שער החליפין.