אינטל: מעבדי CPU חוזרים למרכז הבמה בעידן ה-AI

דייויד זינסנר, סמנכ"ל הכספים הראשי של אינטל, השתתף הלילה בדיון עם ג'וזף מור, אנליסט השבבים הבכיר של מורגן סטנלי, במסגרת כנס המשקיעים של הבנק. בשיחה שנמשכה כחצי שעה, זינסנר שרטט תמונה ששונה באופן מהותי מזו שהכירו משקיעים ועיתונאים בשנים האחרונות: אינטל כחברה שהביקוש למוצריה עולה על יכולת האספקה שלה, שמושכת עניין גובר בשירותי הייצור שלה, ושרואה את מעבדי ה-CPU שלה חוזרים למרכז הבמה - הפעם בזכות המהפכה של הבינה המלאכותית.

אחד הנושאים המרכזיים ששלטו בשיחה היה ההכרה הגוברת בתעשייה בכך שמעבדי CPU ולא רק מאיצים גרפיים (GPUs), הם חלק בלתי נפרד מתשתית הבינה המלאכותית. זינסנר תיאר שינוי מגמה ברור: בשנים האחרונות, רוב ההשקעות בחוות שרתים זרמו למאיצים גרפיים, ומספר המעבדים שנמכרו לשוק הזה אפילו ירד. אבל בחציון השני של 2025 החל מפנה.

הסיבה, לדברי זינסנר, היא המעבר מהרצה פשוטה של מודלי שפה גדולים (LLMs) לעבר מה שמכונה יישומים אג'נטיים - מערכות בינה מלאכותית שפועלות באופן עצמאי, מקבלות החלטות ומבצעות משימות מורכבות. הבנייה הראשונית של מערכות כאלה אכן מתבצעת על גבי GPUs, אבל ברגע שהמערכות עוברות לשלב ההפעלה, כלומר כשסוכנים דיגיטליים פועלים, מתזמרים תהליכים ומנהלים עומסי עבודה, הם זקוקים למעבדי CPU. זינסנר הגדיר את זה בפשטות: "ה-CPU חזר להיות מגניב שוב".

המספרים מחזקים את התחושה. לפי הערכת אינטל, שוק מעבדי השרתים הכולל צמח בכ-20% ויותר  בשנה שעברה, ואינטל צופה צמיחה משמעותית נוספת השנה. מה שמבדל את המגמה הנוכחית ממגמות קודמות הוא שלקוחות, ביניהם ספקיות ענן גדולות ומפעילי מרכזי נתונים, מבקשים לחתום על הסכמי אספקה ארוכי טווח, של שלוש עד חמש שנים. זינסנר ציין שזו אינדיקציה ברורה לכך שמדובר בביקוש מבני ולא זמני: "כשלקוחות מסתכלים על זה בפרספקטיבה של שלוש עד חמש שנים ורוצים לשריין איתנו אספקה, זה אומר שלמגמה הזו יש רגליים".

• אינטל בוחנת להציע את טכנולוגיית הייצור 18A גם ללקוחות חיצוניים
• אינטל משקיעה יותר מ-350 מיליון דולר ב-SambaNova
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שותפות אסטרטגית עם אנבידיה

זינסנר התייחס באופן ישיר לשיתוף הפעולה שהוכרז בין אינטל לאנבידיה, והבהיר נקודה שנויה במחלוקת: מדובר בהתקשרות שמבוססת על מוצר משותף, ולא על שירותי ייצור (foundry). את היוזמה הובילו שני המנכ"לים, ליפ-בו טאן מאינטל וג'נסן הואנג מאנבידיה, והיא נולדה, לדברי זינסנר, מתוך ביקוש אמיתי בשוק. "הרבה לקוחות חיפשו פתרון מבוסס x86," הסביר זינסנר. "ואנבידיה רצתה להיות מסוגלת להציע את זה". מדובר בשילוב בין מעבדי ה-CPU של אינטל לבין ה-GPUs של אנבידיה, שילוב שנועד לתת מענה ללקוחות שההשקעות שלהם, הידע שלהם והתשתיות שלהם בנויות סביב ארכיטקטורת x86, ושלא רוצים לעבור לארכיטקטורת ARM.

מבחינת אינטל, השותפות הזו היא הבעת אמון מצד השחקן הדומיננטי בתחום ה-AI באקוסיסטם של x86. "הם הטובים ביותר בתחום, ללא ספק", אמר זינסנר על אנבידיה. "ולכן ההזדמנות הזו נותנת לנו אפשרות טובה למדי לייצר צמיחה משמעותית מהעסק הזה". המוצרים המשותפים צפויים להגיע הן לשוק מרכזי הנתונים והן לשוק מחשבי הקצה (client), אם כי זינסנר ציין שעדיין יידרשו כמה שנים עד שהם יגיעו לשוק. בינתיים, לדבריו, ההתקדמות "נהדרת".

ייצור A18 מתגלה כצומת אטרקטיבי גם ללקוחות חיצוניים

שינוי עמדה משמעותי שזינסנר חשף נוגע לתהליך הייצור A18 של אינטל. טאן סבר בתחילה שהחברה צריכה להתמקד ב-A14 - הדור הבא, כשירות ייצור ללקוחות חיצוניים, ולהשאיר את A18 כתהליך ייצור פנימי בלבד, כלומר כזה שמשמש רק את מוצרי אינטל עצמה. אלא שההתקדמות בתפוקות הייצור של A18, שמצויות, לדברי זינסנר, על מסלול ההתקדמות המתוכנן או אפילו מעליו, שינתה את התמונה. "אני חושב שהוא מתחיל להכיר בכך שזה למעשה צומת שטוב להציע גם ללקוחות חיצוניים", אמר זינסנר. "וקיבלנו פניות נכנסות של התעניינות ב-A P18 כתהליך של שירותי ייצור. וזה חיובי מאוד".

• אנתרופיק והפנטגון חוזרים לדבר - צבא ארה"ב ישתמש בכלי ה-AI של החברה
• אפל פורצת לשוק המחשבים הזולים: מקבוק ניאו ב-599 דולר מאיים על שלטון Windows
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

המוצר הראשון שמיוצר על גבי A18 הוא Panther Lake, מעבד למחשבים ניידים שזכה, לדברי זינסנר, לקבלת פנים חמה במיוחד בזכות ביצועי חיי הסוללה שלו. Panther Lake נהפך למעשה להוכחה חיה עבור לקוחות פוטנציאליים של שירותי הייצור, כי הוא מדגים שהתהליך עובד ומספק תוצאות בשטח. הביקוש ל-Panther Lake, לדברי זינסנר, חזק יותר מיכולת האספקה של אינטל כיום.

זינסנר תיאר את הרבעון הראשון של 2026 כנקודת הלחץ הגבוהה ביותר בין ביקוש להיצע, אך הדגיש שמדובר בעיקר בפער זמני, על רקע ביקוש חזק למוצרי אינטל. לדבריו, זמני ההובלה הארוכים בין תחילת ייצור וייפרים למוצר מוגמר, מלאי נמוך של מוצרים מוגמרים, והאצה מקבילה של שני תהליכי ייצור חדשים Intel 3 ו-A18, יצרו עומס חריג בתקופה הזו. בנוסף, קיימים מחסורים רוחביים בשרשרת האספקה, כולל בזיכרונות, במצעים (substrates), בזכוכית מתקדמת (T-glass) וברכיבים נוספים. לצד האתגרים, אינטל מדגישה שהיא פועלת בנושא: המפעלים עובדים ביותר מ- 100% מהתפוקה המתוכננת, והחברה ממוקדת בלהפיק כל ווייפר אפשרי כבר ברבעון הנוכחי. ההערכה של זינסנר היא שככל שיותר קיבולת תיכנס למערכת, נראה שיפור הדרגתי ואף מהיר יחסית לאורך הרבעונים הבאים.

מחסור בזיכרון: איום שנתי שישנה את תמהיל המוצרים

בנוסף למגבלות הייצור הפנימיות, זינסנר הצביע על אתגר חיצוני משמעותי: מחסור עולמי בזיכרון שצפוי להימשך לאורך כל 2026 וכנראה גם ב-2027. מכיוון שזיכרון חיוני במיוחד לעומסי עבודה של בינה מלאכותית במרכזי נתונים, יצרניות הזיכרון צפויות להעדיף את השוק הזה, מה שיותיר פחות זיכרון זמין לשוק מחשבי הקצה.

אינטל מתכוננת לכך מראש. "שילבנו את זה באופן שבו אנחנו מתכננים את השנה", אמר זינסנר. בפועל, המשמעות היא שאינטל תצמצם את ייצור המעבדים הזולים יותר (small core) לשוק מחשבי הקצה, תתמקד בדרגי הביניים ובחלק העליון (high-end) של השוק, ותנסה להסיט כמה שיותר ייצור לכיוון מרכזי הנתונים, שם הביקוש חזק והמחסור בזיכרון פחות חריף. המהלך הזה מלמד על סדרי עדיפויות ברורים: אינטל מעדיפה למכור מוצרים בעלי ערך גבוה לשוק הדאטה סנטר על פני מוצרי כניסה לשוק מחשבי הקצה, בייחוד כשהאספקה מוגבלת.

במבט קדימה לתהליך ייצור A14, הדור הבא של תהליכי הייצור של אינטל, זינסנר שידר אופטימיות זהירה. ההתקשרויות עם לקוחות חיצוניים פוטנציאליים, לדבריו, "היו טובות", ויש ביקוש פנימי לתהליך ייצור הזה גם עבור מוצרי אינטל עצמה. הגישה של ליפ-בו ברורה: אינטל ממשיכה להשקיע בפיתוח A14, כולל הקמת קו ייצור ניסיוני, אבל לא תתחיל בייצור המוני עד שיהיו התחייבויות ממשיות מלקוחות. "ליפ-בו ממוקד מאוד בלייצר מצב שבו אנחנו לא רצים מהר מדי קדימה בכל מה שקשור להשקעות", הסביר זינסנר. "הוא רוצה לראות איתותים אמיתיים שאפשר לסמוך עליהם מבחינת ביקושים, לפני שאנחנו מוציאים השקעות לפועל".

לוח הזמנים הנוכחי לשירותי ייצור חיצוניים על A14 נותר ללא שינוי: ייצור בסיכון (risk production) ב-2028 וייצור המוני ב-2029. עם זאת, זינסנר חשף שלצרכים הפנימיים של אינטל, לחברה יש את היכולת להתחיל ייצור בסיכון כבר ב-2027, ו"זה ככל הנראה מה שנעשה." הוא הוסיף שאם לקוח חיצוני ירצה את אותו לוח זמנים, אינטל תוכל לספק זאת. במקביל, כאמור, אינטל רואה עניין גובר מלקוחות חיצוניים גם בגרסה משופרת של 18A (המכונה 18A-P), מה שיכול להוסיף שכבת ביקוש נוספת. "הסבירות היא שנתחיל לראות חלק מהדברים מסתדרים במקומם בחציון השני של השנה הזו", סיכם זינסנר.

הפתעת המארזים: ממאות מיליונים למיליארדים

ההפתעה הגדולה בשיחה היתה אולי דווקא לא בתחום ייצור הווייפרים, אלא בתחום המארזים המתקדמים (advanced packaging). אינטל פיתחה טכנולוגיית מארזים בשם EMIB (Embedded Multi-die Interconnect Bridge), שמאפשרת לחבר כמה  שבבים ביחד באריזה אחת. מדובר ביכולת קריטית בעידן שבו שבבי AI נהפכים לגדולים ומורכבים יותר. זינסנר הסביר שטכנולוגיית EMIB מציעה יתרון תחרותי ממשי: לדבריו, היא מאפשרת לקבל 30% יותר שטח רטיקל (reticle space). כלומר 30% יותר שטח שימושי על השבב, לעומת טכנולוגיות מתחרות. "זה נראה כמו הצעת ערך נהדרת", אמר, "וקיבלנו מעורבות ממש טובה מלקוחות".

אבל השורה התחתונה היא מה ששינה את הקליברציה: "במקור, כשדיברתי עם משקיעים, הייתי מכייל את כולם, תחשבו על הזכיות האלה במונחים של מאות מיליונים", הסביר זינסנר. "ומאז תיקנתי את זה, כי אנחנו למעשה קרובים לסגירת כמה עסקות שהן בהיקף של מיליארדי דולרים בשנה במונחי הכנסות בתחום המארזים". הביקוש מגיע בעיקר מלקוחות שמפתחים שבבי ASIC מותאמים אישית לעומסי עבודה של AI. כלומר בדיוק מהתחום שצומח הכי מהר בתעשיית השבבים. זינסנר רמז שייתכן שאינטל תכריז על עסקה בתחום הזה עוד לפני המחצית השנייה של 2026. הוא גם ציין ששולי הרווח בעסקי המארזים המתקדמים, כשהם מגיעים לבשלות תפעולית, צפויים להיות טובים בדיוק כמו שולי הרווח מייצור ווייפרים - נקודה שחשובה למשקיעים שחוששים שמדובר בעסק בעל רווחיות נמוכה.

מעבר לנתונים הפיננסיים, זינסנר הקדיש זמן ניכר לתיאור השינויים שהמנכ"ל ליפ-בו, שנכנס לתפקיד לפני קצת יותר משנה, מוביל בחברה. זינסנר תיאר שלושה שינויים מהותיים: פישוט הארגון - אינטל צמצמה לא רק כוח אדם אלא גם שכבות ניהול, כך שליפ-בו קרוב יותר לנעשה בשטח. "קבלת ההחלטות טובה יותר, ויש לו גם יותר גישה למה שקורה", אמר זינסנר; שקיפות עם שותפים - אינטל היתה באופן מסורתי חברה סגורה ששמרה מידע טכני בתוך ארבעת הקירות שלה. ליפ-בו שינה את זה ופתח נתונים לשותפים - מהלך שזינסנר ייחס לו חלק מהשיפור המשמעותי בתפוקות הייצור של A18: "יש לנו כמה שותפים שעוזרים לנו בשיפור התפוקות, ועד עכשיו הם התמודדו עם מעט מאוד נתונים, אם בכלל"; משמעת השקעות - ליפ-בו דורש לראות ביקוש אמיתי ומוכח לפני שהוא מאשר השקעות. הוא מקשיב ללקוחות ומתרגם את הפידבק שלהם למפת דרכים מוצרית, שינוי שזינסנר תיאר כמהותי ביחס לתרבות שהיתה קיימת באינטל.

שולי רווח ומבט קדימה

זינסנר ציין שאינטל צופה שיפור בשולי הרווח הגולמי לאורך 2026, כשהמטרה היא להגיע לקידומת של 40% בשולי הרווח הגולמי של חטיבת הייצור (Foundry). הוצאות ההקמה הגדולות שהכבידו על הרווחיות ב-2025 צפויות להצטמצם, ומוצרים חדשים, כמו Wildcat Lake ו-Nova Lake בתחום הקליינט, ו-Coral Rapids בתחום הדאטה סנטר נבנו מלכתחילה עם מבנה עלויות תחרותי יותר.

לגבי הוצאות הוניות (CapEx), זינסנר אמר שהן צפויות להיות יציבות עד יורדות מעט ב-2026, עם ירידה משמעותית בהוצאות על בניית חדרים נקיים (שכבר הושלמו) ועלייה בהוצאות על ציוד ייצור, מהלך טבעי כשעוברים מבנייה לאבזור. בנוסף, אינטל הודיעה השבוע על מינוי קרייג בארט, דמות מוכרת בתעשיית השבבים, ליו"ר הדירקטוריון החדש, במקום פרנק יירי שכיהן בתפקיד 17 שנה. זינסנר תיאר את בארט כמי שמביא "עומק הבנה מדהים" בשווקים ובטכנולוגיה, וציין שלבארט יש מערכת יחסים מוכחת עם ליפ-בו.