צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

טראמפ מוביל השקעה גדולה - אבל במה בדיוק?

נשיא ארה"ב הכריז על השקעה של 70 מיליארד דולר המיועדת לאנרגיה ובינה מלאכותית (AI). למרות הסכום המרשים, עדיין לא נמסרו פרטים על חלוקת ההשקעה: לא ברור איזו כמות מיועדת למרכזי נתונים, ואיזה לפרויקטים של רשת החשמל או לאנרגיות חלופיות. לפי גורמים בבית הלבן, ההשקעות צפויות לכלול את חיזוק התשתיות, הקמת מרכזי נתונים ושדרוג רשתות חשמל .

עוזי גרסטמן | 15/07/2025 10:40 (1)

נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת אנרגיה ירוקה דונלד טראמפ

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז בפיטסבורג, פנסילבניה, על השקעה בסכום כולל של 70 מיליארד דולר המיועדת לאנרגיה ובינה מלאכותית (AI). ההשקה של ההשקעה התרחשה במסגרת פסגת אנרגיה וחדשנות ראשונה מסוגה שנערכה באוניברסיטת קארנגי מלון, ביוזמת הסנטור דייב מקקורמיק. לטענת מקקורמיק, מדובר במהלך שייצור "עשרות־אלפי משרות" ויקדם את מעמדה של פנסילבניה כמרכז עולמי ל-AI, רובוטיקה וחידושים בתחום האנרגיה. בפסגה, שבה השתתפו מועמדים בכירים מטראמפ, כמו מזכירי האנרגיה והמסחר ואחראים על AI מטעם הבית הלבן, השתתפו גם כמה מעמודי התווך של התעשייה: בכירים מאמזון (AWS), אקסון מוביל, בלקרוק, סופטבנק ועוד.

למרות הסכום המרשים, עדיין לא נמסרו פירוטים על חלוקת ההשקעה: לא ברור איזו כמות מיועדת למרכזי נתונים, ואיזה לפרויקטים של רשת החשמל או לאנרגיות חלופיות. לפי גורמים בבית הלבן, ההשקעות צפויות לכלול את חיזוק התשתיות, הקמת מרכזי נתונים ושדרוג רשתות חשמל .

מדינת פנסילבניה בולטת בזכות עתודות גז טבעי, כוח‑עבודה מיומן, מוסדות מחקר ברמה עולמית - מה שהופך אותה למוקד טבעי להיגיון בעיני טראמפ ומקורמיק. בין ההשקעות האחרונות בפנסילבניה: 20 מיליארד דולר של אמזון לפיתוח מרכזי ענן, 1.6 מיליארד דולר של מיקרוסופט לבית גרעיני באי Thre Mile, ו‑15 מיליארד דולר של ניפון סטיל שגם רוכשת את U.S. Steel .

הפלטפורמה החדשה נועדה גם להגדיל את מספר מקומות עבודה ולחזק את מעמדה הכלכלי של פנסילבניה לקראת פריימריז 2028, כולל אסטרטגיה אסטרטגית של מושל ג'וש שפיירו (דמוקרטי), שבחר לתמוך ביוזמות אלה כחלק מתוכנית הצמיחה המדינתית .

למרות ההתרגשות סביב פרויקטים מבטיחים כמו המרת מפעל פלדה ישן למרכזי נתונים, קולות מהכפרים בסביבה מעלים חשש: צריכת אנרגיה מסיבית ותביעות סביבתיות שנותרו בצל, להרמת גבה בקרב קבוצות אזרחיות .

מה המשמעויות הרחבות?

עוצמה תעשייתית מחודשת - טראמפ שואף לשלב AI עם אנרגיה כדרך לחזק את "הדומיננטיות האמריקאית", גם מול סין וגם בתחום הטכנולוגי .

פתיחה מחדש של סקטור האנרגיה - הרפורמות של ממשל טראמפ חוללו גל של פרויקטים חדשים, אך ביחד עם קריסת ההטבות לאנרגיות רוח ושמש, עולה גם שאלה סביב הירוקים והקיימות .

קיראו עוד ב"BizTech"

מדגם פוליטי - פנסילבניה היא מדינה קריטית במפת ההצבעה, והמהלך יכול להוות זירה פוליטית חשובה לקראת הבחירות הבאות.

התוכנית של טראמפ ומקורמיק מסמנת מהלך נרחב בענק: שילוב AI, אנרגיה ותשתיות - השקעה ענקית שמתמקדת בפנסילבניה כמרכז לאומי לחדשנות תעשייתית. בין ההבטחות לתעסוקה ולצמיחה, תישאר השאלה איך יגיבו הקהילות והסביבה לתוכנית הלא קונבנציונלית הזו.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
לרון 15/07/2025 11:02
הגב לתגובה זו
חכו יומיים.זה יהיה הרי א ו ל י ב 7 מיליארד ובסוף גם זהלא.הרי לארהב אין סכומים כאלה לבזבז כשהיא כמו החרדים משנוררת מכל העולם במכסים. כמו אצל נתניהו מקרון קים פוטין וכל החברה הטובים הכל יחסי ציבור ומילה איננה אמת

האקר סייבר האקרים פריצה מחשבים הייטק אבטחת מידע

צילום: Istock

האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת

חוקרי סייבר בדרום קוריאה חשפו כי האקרים מצפון קוריאה ניצלו את ChatGPT להפקת מסמכים מזויפים לצורכי פישינג והציגו באיזו קלות ניתן לעקוף מנגנוני הגנה בבינה מלאכותית ולבצע מתקפות ריגול דיגיטליות

אדיר בן עמי | 14/09/2025 20:37

נושאים בכתבה האקרים בינה מלאכותית

חוקרי אבטחת מידע דרום קוריאניים חשפו השבוע מקרה בו קבוצת האקרים צפון קוריאנית השתמשה ב-ChatGPT ליצירת תעודת זהות צבאית מזויפת. המסמך המזויף שימש במסגרת התקפת סייבר שכוונה נגד יעדים בדרום קוריאה. המקרה מצטרף למגמה גוברת של שימוש בכלי בינה מלאכותית לפעילות ריגול.

קבוצת האקרים הידועה בשם "קימסוקי" יצרה מסמך מזויף של תעודת זהות צבאית דרום קוריאנית. המסמך היה אמור להפוך הודעת פישינג לאמינה יותר. ההודעה הכילה קישור לתוכנה זדונית המסוגלת לחלץ מידע ממחשבי הקורבנות. זו אינה הפעם הראשונה שצפון קוריאה עושה שימוש בבינה מלאכותית למטרות כאלה. באוגוסט דיווחה חברת אנתרופיק כי האקרים צפון־קוריאנים השתמשו בכלי Claude Code כדי להתחזות לעובדי טכנולוגיה ולהתקבל לעבודה בחברות אמריקניות, שם ביצעו משימות טכניות לאחר שהתקבלו.

OpenAI מסרה בפברואר כי חסמה חשבונות חשודים של גורמים מצפון קוריאה. לפי החברה, המשתמשים יצרו קורות חיים ומכתבי פנייה מזויפים כדי לגייס עובדים למיזמים שלהם. במקרה האחרון כוונו ההתקפות לעיתונאים, חוקרים ופעילי זכויות אדם העוסקים בנושאי צפון קוריאה. ייתכן שהנפגעים נבחרו בשל עיסוקם בפרסום מידע על המשטר.

הממשל האמריקני טוען כי צפון קוריאה משתמשת בהתקפות סייבר, בגניבת מטבעות דיגיטליים ובשירותי קבלנות טכנולוגית כדי לאסוף מידע ולממן את תוכניותיה, לרבות פיתוח נשק גרעיני, ובכך לעקוף סנקציות.

במהלך המחקר, החוקרים ביצעו ניסוי כדי להבין איך נוצר המסמך המזויף. כאשר ביקשו מ-ChatGPT ליצור תעודת זהות ממשלתית - פעולה הנחשבת בלתי חוקית בדרום קוריאה - המערכת סירבה לבקשה. אולם כשהם שינו מעט את אופן ניסוח הבקשה, המערכת הסכימה ליצור את המסמך הרצוי. הממצא מעלה חששות לגבי הקלות שבה ניתן לעקוף מנגנוני הבטיחות של כלי בינה מלאכותית ולנצל אותם למטרות זדוניות. זה מדגים פער בין המדיניות המוצהרת של חברות הטכנולוגיה לבין היכולת הפרקטית לאכוף אותה.

צילום: Midjourney

וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI

על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום

רן קידר | 16/09/2025 13:02

נושאים בכתבה בינה מלאכותית

דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.

מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים.

תחום החינוך עלה מ-9% ל-12% בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת, תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.

ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד

נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.

המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.

להמשך הכתבה לחץ כאן