מיטל בר דוד (יחצ)
צילום: מיטל בר דוד (יחצ)
דעה

טראמפ סימן את הבינה המלאכותית כדבר הבא, מה יקרה עם האנרגיה המתחדשת? לא מה שחשבתם

למה למרות החששות, השנים הבאות עשויות להיות טובות לאנרגיה המתחדשת, והאם ישראל תקבל מטראמפ גישה לשבבי AI מתקדמים?
מיטל בר דוד | (1)

נשיא ארצות הברית היוצא, ג'ו ביידן, לא נח על שמריו ערב סיום כהונתו. נהפוך הוא. מספר הודעות משמעותיות יצאו מהבית הלבן בימים האחרונים לכהונתו. אחת מהן – נושא טור דעה זה – עוסקת בהאצת תשתיות בינה מלאכותית (AI) בארה"ב– ה"צעקה האחרונה" בשוקי ההון והכלכלה. לצד זה ביידן הגביל את העברת שבבי AI מתקדמים לשורה ארוכה של מדינות - גם לישראל.  



ביידן רצה להבטיח שמרכזי נתונים מתקדמים ומתקני אנרגיה ירוקה יוקמו במהירות וביעילות, והצווים האחרונים שלו ביטאו את המטרה הזו. ביידן ציין כי טכנולוגיית AI הינה התפתחות מכוננת וכי ההתקדמות המהירה שלה ממחישה עד כמה הפכה רלוונטית לנושאי הביטחון הלאומי של ארה"ב; זאת, בהתייחס להיבטי לוגיסטיקה, יכולות צבאיות, ניתוח מודיעיני ואבטחת סייבר.

 

פיתוח הבינה המלאכותית יסייע לארה"ב להתמודד עם מערכות עתידיות רבות עוצמה שמדינות אויב עלולות לפתח ולסכן דרכן את הביטחון הצבאי והלאומי של ארה"ב.  בדרך זו גם תימנע תלות בתשתיות מתחרות שתפתחנה מדינות אחרות. כך, לבינה המלאכותית תפקיד קריטי בביטחון הלאומי – בפיתוח מערכות צבאיות חכמות, סייבר הגנה ואנליטיקה של מודיעין. תשתיות חזקות מאפשרות לארה"ב לשפר את היכולות הללו ולהתמודד עם איומים פוטנציאלים. 

 

קיראו עוד ב"גלובל"

אמנם המטרה הראשונה במעלה הייתה ותישאר שמירה על יתרון ומובילות ביטחונית וצבאית. אחרי הכל, מדובר במעצמה מספר 1 בעולם. אך לטכנולוגית ה-AIיתרונות נוספים – בהיבט התחרותיות הכלכלית. כך, הרחבת תשתיות AI, כמו מרכזי נתונים ומתקני חישוב מתקדמים, יוצרת מקומות עבודה חדשים ומקדמת את הכלכלה המקומית. זה מתכתב עם מדיניות "ארה"ב תחילה" של הנשיא הנכנס טראמפ ועשוי לרכך במידת מה את יחסו לצו. תעשיות טכנולוגיה הן מנוע צמיחה מרכזי עבור הכלכלה האמריקאית. 

 


מדוע נחוץ היה בעצם להוציא צו בנושא? 


משום שפיתוח בינה מלאכותית מצריך השקעות הון עצומות של המגזר הפרטי. מדובר במערכות ותשתיות רחבות היקף, הצורכות רמה אדירה של אנרגיה. צרכים אלו עצומים כבר כיום וצפויים לגדול עוד בשנים הבאות. בצדם גדלים גם הצרכנים המחשוביים והאחרים הכרוכים בכרייה של מטבעות דיגיטליים.

 

בנוסף, פיתוח הטכנולוגיה המתקדמת מצריך שרשראות אספקה בטוחות, יציבות ואמינות, הרכיבים החיוניים לבניית התשתית, מחומרי בנייה ועד אלקטרוניקה מתקדמת.

 

הצו שהוציא הנשיא היוצא ביידן יקדם גם קיימות ואנרגיה נקייה. אין ויכוח על אמות המידה המצדיקות הוצאות עתק על פיתוח מרכזי נתונים שיגבו ויאפשרו את קידום הבינה המלאכותית: קידום הביטחון הלאומי, כאמור (לרבות לוחמת סייבר); שיפור התחרותיות הכלכלית (דרך הוספת מקומות עבודה ותעשיות חדשות); הפעלת הדור הבא של מרכזי נתונים לשימושי בינה מלאכותית באנרגיה נקיה; ועוד.

 

כדי שפיתוח תשתיות לבינה מלאכותית לא ייקר את מקורות האנרגיה לעסקים ומשקי בית-המגזר העסקי יצרך לממן אותו. אולם, הוא גם זה  שייהנה ממנו בבוא העת.

אם הן ישכילו לכלכל את צעדיהן, חברות האנרגיה המתחדשת עשויות ליהנות מהרוח הגבית מההחלטות שהתקבלו לקראת סיום כהונתו של ביידן.  ומכאן לשאלה בפתיח – האם הנשיא הנכנס טראמפ יאמץ את הצו החדש? אני סבורה שכן (לפחות חלק, מכל מקום) ולו רק בגלל שהוא כורח הנסיבות בהינתן היריבות ומרוץ החימוש וההנהגה הכלכלית מול סין. אנו בפתחו של עידן שלבינה המלאכותית תהיה השפעה מכרעת עליו, כל החלטה בתחום ובוודאי החלטות של הממשל יש לה השפעה על החברות הפועלות בענף וחברות שישכילו לנצל את המומנטום יצליחו להראות ביצועים משופרים .


טראמפ מאיץ את ההשקעה בבינה מלאכותית, והקצה לצורך כך כ-500 מיליארד דולר של השקעות עתידיות בפרויקט סטארגייט. טראמפ מבין את החשיבות של התחום, והוא התבטא על כך מספר פעמים בעבר. הוא רואה בבינה מלאכותית יתרון גדול של הכלכלה האמריקאית והוא לא רוצה להעביר אותה לגופים עוינים או מתחרים. רגע לפני שג'ו ביידן עזב את הבית הלבן הוא פרסם צו שמונע משורה ארוכה של מדינות לקבל שבבי AI מתקדמים. הכוונה המקורית היתה למנוע ממדינות מסוימות - עוינות ומתחרות, גישה, אך בפועל 151 מדינות הוגבלו, וישראל נפגעה מכך מאוד; מה יעשה טראמפ עם ה"ירושה" של ביידן? אפשר רק לשער ולקוות שהוא יסיר את המגבלה על ישראל. 


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלי 26/01/2025 13:39
    הגב לתגובה זו
    למה שלא נפתח בארץ שבבי AI מתקדמים וומחשב קוואנטי ישראלי יכול להצליח רק בארהב
מייקל סיילור; קרדיט: רשתות חברתיותמייקל סיילור; קרדיט: רשתות חברתיות

סטרטג'י רכשה ביטקוין בכמעט מיליארד דולר

החברה הגדילה את אחזקות הביטקוין ביותר מ־10,600 מטבעות באמצעות גיוסי הון, בזמן שפרמיית השוק על החברה ממשיכה להצטמצם והיא נערכת לעמידה בהתחייבויות באמצעות קרן רזרבות של 1.4 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

מניית סטרטג'י MicroStrategy Inc 4.71%   נסחרת בעליות שערים לאחר שהחברה דיווחה על רכישה משמעותית נוספת של ביטקוין. החברה, המחזיקה הציבורית הגדולה בעולם במטבע הקריפטו, הודיעה כי רכשה יותר מ־10,600 מטבעות במהלך שבעה ימים בלבד, בהיקף כולל של כ־963 מיליון דולר. מדובר ברכישה הגדולה ביותר שביצעה מאז חודש יולי.


לפי הנתונים שפרסמה החברה, הביטקוין נרכש במחיר ממוצע של כ־90,600 דולר למטבע, נמוך במעט ממחירי השוק בעת הפרסום. במקביל לרכישה, החברה הנפיקה כ־5.1 מיליון מניות רגילות שמהן גויסו כ־928 מיליון דולר, וכן השלימה גיוס נוסף באמצעות מכירת מניות בכורה תמידיות. המהלך החזיר את תשומת הלב להיקף האחזקות של סטרטג'י, שחצה כעת שווי של 60 מיליארד דולר. עם זאת, יחס השווי של החברה ביחס לנכסי הביטקוין שבידיה המשיך להצטמצם, כאשר פרמיית השוק על החברה ירדה ל־1.1 בלבד - הרמה הנמוכה ביותר זה תקופה ארוכה.


הירידה בפרמיה דחפה את הנהלת החברה להכריז על הקמת קרן רזרבות בהיקף 1.4 מיליארד דולר, שנועדה להבטיח תשלומי דיבידנד וריבית בעתיד. מנכ"ל החברה, פונג לה, ציין בחודש נובמבר כי פרמיה הנמוכה מאחד עלולה להצדיק מכירה של חלק מהאחזקות.


האנליסטים מנמיכים ציפיות

במקביל לדיווחים על הרכישות, החלו אנליסטים בשוק להנמיך ציפיות מהחברה. קנטור פיצג'רלד חתכה את מחיר היעד למניה ב־59%, בעוד ברנשטיין הפחיתה את ההמלצה ב־25%, על רקע ירידה של יותר מ־25% במחיר הביטקוין מאז השיא שנרשם באוקטובר. למרות זאת, ההודעה על הרכישות נתפסה כהצהרת אמון מחודשת של החברה במטבע. בשבועיים שקודם לכן רכשה סטרטג'י כמות זניחה של מטבעות בלבד, והמהלך האחרון נחשב בעיני השוק לחזרה לאסטרטגיית קניית־הירידות שאפיינה אותה בעבר.


האנליסטים בקנטור פיצג'רלד ציינו גם כי החברה נוהגת לרכוש ביטקוין כאשר המהלך "מגדיל ערך" מבחינתה, ללא קשר למחיר הנוכחי של המטבע. לדברי האנליסטים, אסטרטגיה זו נותרה בעינה גם לאחר הירידות האחרונות. גם בבית ההשקעות TD Cowen ראו בצעד איתות חיובי. בהערכה שפרסמו כתבו כי משקיעים המאמינים בביטקוין לטווח בינוני וארוך צפויים לראות ברכישה הרחבה מהלך מחזק, בעיקר אם מחיר המטבע יחזור לטפס לרמות השיא.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

קוגנייט מזנקת ב-10%, וויקס קופצת ב-5%; המדדים במגמה מעורבת

הפד' כבר התכנס ליומיים של דיונים על החלטת הריבית שתתפרסם מחר בערב - 21:00 שעוננו - ב-89% נראה הורדת ריבית של 0.25 נ"ב אבל במידה ויו"ר הפד' פאוול יגלה ניציות בנאומו התנודתיות עשויה לחזור לשווקים; 99% מהחברות בוול סטריט כבר דיווחו אבל יש עוד כמה שאנחנו ממתינים לשמוע מהן כמו: אורקל וברודקום

צוות גלובל |
נושאים בכתבה חוזים עתידיים

עוד כ-30 שעות תגיע החלטת הריבית האחרונה של הפד' לשנת 2025. המשקיעים לא ממהרים עכשיו לקחת סיכונים לפני שהבנק המרכזי יסמן את כיוון המדיניות בחודשים הקרובים, ותחושת אי-הוודאות בשווקי האג"ח מוסיפה עוד שכבה של זהירות. כבר אחרי הירידות של אתמול, שהגיעו לאחר שה-S&P 500 התקרב שוב לרמות שיא אך נבלם, נראה שהשוק כולו עוצראת הנשימה לפני יום רביעי והחלטת הריבית.

בינתיים, המסחר במדדים במגמה מעורבת הדאו עולה כ-0.2%, ה-S&P עולה 0.1% ומנגד הנאסד"ק יציב עם מגמה שלילית קלה. 

מספר המשרות הפנויות בארה״ב עלה במעט באוקטובר ל-7.67 מיליון, לעומת 7.658 מיליון בספטמבר,  כך לפי נתוני ה־JOLTS שפורסמו לאחר עיכובים שנגרמו בשל השבתת הממשל. עם זאת, ירידה בקצב הגיוסים ועלייה בפיטורים מרמזות על המשך התקררות בשוק העבודה. נתון ספטמבר היה גבוה משמעותית מהצפי (7.2 מיליון) ומאוגוסט, והעלייה במספר המשרות הפנויות מצביעה על כך שיש שוב יותר משרות מאשר מחפשי עבודה, ואם המגמה תימשך – שוק העבודה עשוי להיעשות "צפוף" יותר ב-2026, עם עלייה בכוח המיקוח של העובדים.

באוקטובר ירד מספר המגויסים ל-5.149 מיליון, ונתוני הפרישות והפיטורים גם הם ירדו ל-5.05 מיליון. שיעור העוזבים ירד ל-1.8%, הנמוך ביותר מאז מאי 2020, מה שמעיד על ירידה בביטחון של עובדים לעבור למקום עבודה אחר.

עונת הדוחות לרבעון השלישי הציגה תוצאות חיוביות אצל רוב החברות. נכון להיום, 99% מהחברות ב-S&P 500 כבר דיווחו, והאנליסטים מעריכים עלייה של 13.4% ברווח למניה המצרפי ברבעון זה. אם התחזית תתממש, מדובר ברבעון רביעי ברציפות של צמיחה דו-ספרתית ברווחים, עם קצב גידול גבוה יותר מה-12% שנרשם ברבעון השני של השנה.

זה לא שהשוק קפוא אלא בדיוק להפך המשקיעים מתמחרים כעת הסתברות של כ-89% להורדת ריבית של רבע אחוז, אבל מה שיכניס את התנודתיות יהיה הנאום של יו"ר הבנק, ג'רום פאוול, והטון שבו ישא את הדברים. התחזיות האחרונות כבר רומזות על האטה בקצב ההרחבה המוניטרית, ואפילו אפשרות להפסקה בהחלטה של ינואר. מנגד, העלייה האחרונה בתשואות האג"ח - כשהתשואה על ה-10 שנים מטפסת לאזור 4.18% - מראה לנו שהשוק דורש פיצוי גבוה יותר כדי להחזיק אג"ח בשלב הזה כיוון שהאינלפציה לא מתכנסת בכיוון שהשוק ציפה.