טראמפ סימן את הבינה המלאכותית כדבר הבא, מה יקרה עם האנרגיה המתחדשת? לא מה שחשבתם
נשיא ארצות הברית היוצא, ג'ו ביידן, לא נח על שמריו ערב סיום כהונתו. נהפוך הוא. מספר הודעות משמעותיות יצאו מהבית הלבן בימים האחרונים לכהונתו. אחת מהן – נושא טור דעה זה – עוסקת בהאצת תשתיות בינה מלאכותית (AI) בארה"ב– ה"צעקה האחרונה" בשוקי ההון והכלכלה. לצד זה ביידן הגביל את העברת שבבי AI מתקדמים לשורה ארוכה של מדינות - גם לישראל.
ביידן רצה להבטיח שמרכזי נתונים מתקדמים ומתקני אנרגיה ירוקה יוקמו במהירות וביעילות, והצווים האחרונים שלו ביטאו את המטרה הזו. ביידן ציין כי טכנולוגיית AI הינה התפתחות מכוננת וכי ההתקדמות המהירה שלה ממחישה עד כמה הפכה רלוונטית לנושאי הביטחון הלאומי של ארה"ב; זאת, בהתייחס להיבטי לוגיסטיקה, יכולות צבאיות, ניתוח מודיעיני ואבטחת סייבר.
- "המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"
- סולאראדג' זינקה 120% בחודש; אנפייז צונחת לאחר תחזית חלשה לרבעון הקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיתוח הבינה המלאכותית יסייע לארה"ב להתמודד עם מערכות עתידיות רבות עוצמה שמדינות אויב עלולות לפתח ולסכן דרכן את הביטחון הצבאי והלאומי של ארה"ב. בדרך זו גם תימנע תלות בתשתיות מתחרות שתפתחנה מדינות אחרות. כך, לבינה המלאכותית תפקיד קריטי בביטחון הלאומי – בפיתוח מערכות צבאיות חכמות, סייבר הגנה ואנליטיקה של מודיעין. תשתיות חזקות מאפשרות לארה"ב לשפר את היכולות הללו ולהתמודד עם איומים פוטנציאלים.
- כסף קטן: באפט עשוי להפסיד יותר מ-3 מיליארד דולר השנה
- אמזון מתכננת כיסוי אינטרנט לווייני עולמי עד 2028
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
אמנם המטרה הראשונה במעלה הייתה ותישאר שמירה על יתרון ומובילות ביטחונית וצבאית. אחרי הכל, מדובר במעצמה מספר 1 בעולם. אך לטכנולוגית ה-AIיתרונות נוספים – בהיבט התחרותיות הכלכלית. כך, הרחבת תשתיות AI, כמו מרכזי נתונים ומתקני חישוב מתקדמים, יוצרת מקומות עבודה חדשים ומקדמת את הכלכלה המקומית. זה מתכתב עם מדיניות "ארה"ב תחילה" של הנשיא הנכנס טראמפ ועשוי לרכך במידת מה את יחסו לצו. תעשיות טכנולוגיה הן מנוע צמיחה מרכזי עבור הכלכלה האמריקאית.
מדוע נחוץ היה בעצם להוציא צו בנושא?
משום שפיתוח בינה מלאכותית מצריך השקעות הון עצומות של המגזר הפרטי. מדובר במערכות ותשתיות רחבות היקף, הצורכות רמה אדירה של אנרגיה. צרכים אלו עצומים כבר כיום וצפויים לגדול עוד בשנים הבאות. בצדם גדלים גם הצרכנים המחשוביים והאחרים הכרוכים בכרייה של מטבעות דיגיטליים.
בנוסף, פיתוח הטכנולוגיה המתקדמת מצריך שרשראות אספקה בטוחות, יציבות ואמינות, הרכיבים החיוניים לבניית התשתית, מחומרי בנייה ועד אלקטרוניקה מתקדמת.
הצו שהוציא הנשיא היוצא ביידן יקדם גם קיימות ואנרגיה נקייה. אין ויכוח על אמות המידה המצדיקות הוצאות עתק על פיתוח מרכזי נתונים שיגבו ויאפשרו את קידום הבינה המלאכותית: קידום הביטחון הלאומי, כאמור (לרבות לוחמת סייבר); שיפור התחרותיות הכלכלית (דרך הוספת מקומות עבודה ותעשיות חדשות); הפעלת הדור הבא של מרכזי נתונים לשימושי בינה מלאכותית באנרגיה נקיה; ועוד.
כדי שפיתוח תשתיות לבינה מלאכותית לא ייקר את מקורות האנרגיה לעסקים ומשקי בית-המגזר העסקי יצרך לממן אותו. אולם, הוא גם זה שייהנה ממנו בבוא העת.
אם הן ישכילו לכלכל את צעדיהן, חברות האנרגיה המתחדשת עשויות ליהנות מהרוח הגבית מההחלטות שהתקבלו לקראת סיום כהונתו של ביידן. ומכאן לשאלה בפתיח – האם הנשיא הנכנס טראמפ יאמץ את הצו החדש? אני סבורה שכן (לפחות חלק, מכל מקום) ולו רק בגלל שהוא כורח הנסיבות בהינתן היריבות ומרוץ החימוש וההנהגה הכלכלית מול סין. אנו בפתחו של עידן שלבינה המלאכותית תהיה השפעה מכרעת עליו, כל החלטה בתחום ובוודאי החלטות של הממשל יש לה השפעה על החברות הפועלות בענף וחברות שישכילו לנצל את המומנטום יצליחו להראות ביצועים משופרים .
טראמפ מאיץ את ההשקעה בבינה מלאכותית, והקצה לצורך כך כ-500 מיליארד דולר של השקעות עתידיות בפרויקט סטארגייט. טראמפ מבין את החשיבות של התחום, והוא התבטא על כך מספר פעמים בעבר. הוא רואה בבינה מלאכותית יתרון גדול של הכלכלה האמריקאית והוא לא רוצה להעביר אותה לגופים עוינים או מתחרים. רגע לפני שג'ו ביידן עזב את הבית הלבן הוא פרסם צו שמונע משורה ארוכה של מדינות לקבל שבבי AI מתקדמים. הכוונה המקורית היתה למנוע ממדינות מסוימות - עוינות ומתחרות, גישה, אך בפועל 151 מדינות הוגבלו, וישראל נפגעה מכך מאוד; מה יעשה טראמפ עם ה"ירושה" של ביידן? אפשר רק לשער ולקוות שהוא יסיר את המגבלה על ישראל.
- 1.אלי 26/01/2025 13:39הגב לתגובה זולמה שלא נפתח בארץ שבבי AI מתקדמים וומחשב קוואנטי ישראלי יכול להצליח רק בארהב

הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
צרפת מתמודדת עם האטה כלכלית וחוסר יציבות פוליטית: הבנק המרכזי מוריד תחזיות צמיחה, פיץ' מפחיתה דירוג אשראי והשווקים דורשים תשואה גבוהה יותר על החוב הממשלתי
הבנק המרכזי של צרפת הודיע על הפחתת תחזיות הצמיחה לשנים 2026 ו-2027 ב־0.1 נקודת אחוז, בעקבות חוסר הוודאות הפוליטי שנוצר לאחר נפילת הממשלה השנייה בתוך פחות משנה. הבנק מזהיר כי צרפת עלולה להישאר מאחור ביחס לשאר מדינות האיחוד האירופי בשנים הקרובות.
המצב הכלכלי בצרפת מסתבך. ראש הממשלה החדש, סבסטיאן לקורנו, מנסה לגבש תקציב ל־2026 תוך ניהול משא ומתן עם מפלגות האופוזיציה. אך מפלגות מהשמאל והימין הקיצוניים דורשות בחירות חדשות במקום לסייע בגיבוש הסכמות, מה שמקשה על תהליך קבלת ההחלטות. המפלגה הסוציאליסטית, שעל תמיכתה תלויה יציבות הממשלה, דורשת להעלות מסים על עסקים ולהאט את תהליך צמצום הגירעון – הגדול ביותר באיחוד האירופי. קו זה מנוגד לרצון השווקים, והדבר מתבטא בעליית תשואות האג"ח הממשלתיות הצרפתיות ביחס למדינות שכנות.
פיץ' הורידה דירוג
חברת הדירוג פיץ' הורידה ביום שישי את דירוג האשראי של צרפת מ-AA- ל-A+, בשל חששות מיכולת הממשלה לעמוד ביעדי התקציב ולהגיב למצבי חירום כלכליים. המהלך משקף הערכה גוברת של המשקיעים כי צרפת נעשית פחות יציבה מבחינה פיסקלית.
הבנק המרכזי הצרפתי מזהיר מפני המשך מדיניות כזו. הכלכלן הראשי אוליביה גארנייה אמר כי אם לא יתקדמו בצמצום הגירעון, "אי הוודאות הפיסקלית תתרחב, והחלטות השקעה ותעסוקה של עסקים ומשקי בית יישארו מהוססות". נגיד הבנק, פרנסואה וילרואה דה גלהאו, הוסיף כי הממשלה הבאה חייבת להישאר מחויבת ליעד של גירעון של 3% מהתמ"ג עד 2029. לדבריו, "אם נכשלים בתחילת הדרך, קשה לשכנע שהיעד יושג בזמן".
- פיץ' מורידה את דירוג האשראי של צרפת: אי יציבות פוליטית וחוב ציבורי גבוה מעיבים על התחזית הכלכלית
- בפעם החמישית: מקרון מינה ראש ממשלה חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התחזיות החדשות
התחזית המעודכנת מצביעה על האטה בצמיחה לעומת שאר מדינות האיחוד האירופי בשנים הקרובות. הבנק צופה צמיחה מתונה ב-2026 וב-2027, ומדגיש כי עסקים ומשקי בית נוטים לעכב השקעות עד שתהיה בהירות בנוגע למדיניות התקציב.

טראמפ רוצה לבטל דיווחים רבעוניים - איך זה יכול לפגוע במשקיעים
נשיא ארה״ב דוחף לביטול חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות, מהלך שעשוי לגרום לפגיעה בשקיפות, להעמקת פערי מידע בין משקיעים ולתנודתיות גבוהה יותר בשווקים
נשיא ארה״ב דונלד טראמפ חוזר לרעיון ישן שלו: ביטול החובה על חברות ציבוריות לפרסם דוחות כספיים מדי רבעון והסתפקות בדיווח חצי־שנתי. השבוע טראמפ חזר והעלה את ההצעה ברשתות החברתיות, והפעם ייתכן שיש לו יותר כוח לקדם שינוי רגולטורי. למרות זאת, נראה שהמשקיעים לא מתלהבים. אין לחץ מצד השוק על הרשות לניירות ערך האמריקנית לשנות את דרישות הדיווח, כשהמשמעות של מהלך כזה היא פחות מידע למשקיעים ויותר חוסר־וודאות.
הרבה סיבות למה זה רעיון גרוע
דיווח כספי סדיר ושקוף מפחית לחברות את עלויות הגיוס. ככל שהמידע אמין ונגיש יותר, כך קל וזול לחברה לגייס הון או ליטול אשראי. איש לא רוצה להמתין שלושה חודשים נוספים כדי לגלות התפתחויות שליליות, כמו מעבר של חברה מרווח להפסד. באותה מידה, איש אינו מעוניין להחמיץ שינוי פתאומי לטובה, כפי שקרה באנבידיה. זו גם אחת הסיבות לכך שעלות ההון של חברות אמריקניות נחשבת לאורך שנים לנמוכה יחסית לעולם.
פחות דוחות כספיים עלולים להוביל לתנודתיות גבוהה יותר במניות. מרווחי זמן ארוכים בין פרסומים יוצרים "קפיצות" חדות כאשר סוף־סוף מתפרסם המידע. יתרה מכך, העובדה שמידע אינו מדווח לציבור אינה אומרת שאינו קיים. מנהלים ובעלי תפקידים עדיין מחזיקים בו ועלולים להשתמש בו לפני כולם.
הפחתת תדירות הדיווח תחזק במיוחד את היתרון של משקיעים מוסדיים עם תקציבי מחקר גדולים וגישה ישירה להנהלות, ותפגע במשקיעים פרטיים. דיווח קבוע מסייע לאזן את תנאי השוק. גם מנקודת מבט עסקית רחבה הצעד אינו מתיישב עם המציאות. מחזורי העסקים מתקצרים, לא מתארכים.
- טראמפ נגד הניו יורק טיימס: תביעה של 15 מיליארד דולר בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת
- טראמפ מדבר – והמניות עפות: זינוק במניות יצרניות הרכב המעופף ג'ובי וארצ'ר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הבינה המלאכותית ממחיש את זה היטב, כאשר לפני שלוש שנים כמעט שלא הוזכר, וכיום הוא משנה ענפים שלמים. המתנה של חצי שנה בין דוחות כספיים עלולה להיחשב נצח בתעשיות דינמיות כאלה.