נשיא ארצות הברית היוצא, ג'ו ביידן, לא נח על שמריו ערב סיום כהונתו. נהפוך הוא. מספר הודעות משמעותיות יצאו מהבית הלבן בימים האחרונים לכהונתו. אחת מהן – נושא טור דעה זה – עוסקת בהאצת תשתיות בינה מלאכותית (AI) בארה"ב– ה"צעקה האחרונה" בשוקי ההון והכלכלה. לצד זה ביידן הגביל את העברת שבבי AI מתקדמים לשורה ארוכה של מדינות - גם לישראל.  

ביידן רצה להבטיח שמרכזי נתונים מתקדמים ומתקני אנרגיה ירוקה יוקמו במהירות וביעילות, והצווים האחרונים שלו ביטאו את המטרה הזו. ביידן ציין כי טכנולוגיית AI הינה התפתחות מכוננת וכי ההתקדמות המהירה שלה ממחישה עד כמה הפכה רלוונטית לנושאי הביטחון הלאומי של ארה"ב; זאת, בהתייחס להיבטי לוגיסטיקה, יכולות צבאיות, ניתוח מודיעיני ואבטחת סייבר.

• משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
• אורסטד מזנקת לאחר פסיקה שמבטלת את עצירת טראמפ לפרויקט הרוח
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פיתוח הבינה המלאכותית יסייע לארה"ב להתמודד עם מערכות עתידיות רבות עוצמה שמדינות אויב עלולות לפתח ולסכן דרכן את הביטחון הצבאי והלאומי של ארה"ב.  בדרך זו גם תימנע תלות בתשתיות מתחרות שתפתחנה מדינות אחרות. כך, לבינה המלאכותית תפקיד קריטי בביטחון הלאומי – בפיתוח מערכות צבאיות חכמות, סייבר הגנה ואנליטיקה של מודיעין. תשתיות חזקות מאפשרות לארה"ב לשפר את היכולות הללו ולהתמודד עם איומים פוטנציאלים. 

• הנפקת הענק של מדליין הלהיבה את השוק: המניה זינקה ב-41% ביום המסחר הראשון
• מיקרון בדוח טוב - האם זה יעצור את הירידות בשבבים?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

אמנם המטרה הראשונה במעלה הייתה ותישאר שמירה על יתרון ומובילות ביטחונית וצבאית. אחרי הכל, מדובר במעצמה מספר 1 בעולם. אך לטכנולוגית ה-AIיתרונות נוספים – בהיבט התחרותיות הכלכלית. כך, הרחבת תשתיות AI, כמו מרכזי נתונים ומתקני חישוב מתקדמים, יוצרת מקומות עבודה חדשים ומקדמת את הכלכלה המקומית. זה מתכתב עם מדיניות "ארה"ב תחילה" של הנשיא הנכנס טראמפ ועשוי לרכך במידת מה את יחסו לצו. תעשיות טכנולוגיה הן מנוע צמיחה מרכזי עבור הכלכלה האמריקאית. 

מדוע נחוץ היה בעצם להוציא צו בנושא? 

משום שפיתוח בינה מלאכותית מצריך השקעות הון עצומות של המגזר הפרטי. מדובר במערכות ותשתיות רחבות היקף, הצורכות רמה אדירה של אנרגיה. צרכים אלו עצומים כבר כיום וצפויים לגדול עוד בשנים הבאות. בצדם גדלים גם הצרכנים המחשוביים והאחרים הכרוכים בכרייה של מטבעות דיגיטליים.

בנוסף, פיתוח הטכנולוגיה המתקדמת מצריך שרשראות אספקה בטוחות, יציבות ואמינות, הרכיבים החיוניים לבניית התשתית, מחומרי בנייה ועד אלקטרוניקה מתקדמת.

הצו שהוציא הנשיא היוצא ביידן יקדם גם קיימות ואנרגיה נקייה. אין ויכוח על אמות המידה המצדיקות הוצאות עתק על פיתוח מרכזי נתונים שיגבו ויאפשרו את קידום הבינה המלאכותית: קידום הביטחון הלאומי, כאמור (לרבות לוחמת סייבר); שיפור התחרותיות הכלכלית (דרך הוספת מקומות עבודה ותעשיות חדשות); הפעלת הדור הבא של מרכזי נתונים לשימושי בינה מלאכותית באנרגיה נקיה; ועוד.

כדי שפיתוח תשתיות לבינה מלאכותית לא ייקר את מקורות האנרגיה לעסקים ומשקי בית-המגזר העסקי יצרך לממן אותו. אולם, הוא גם זה  שייהנה ממנו בבוא העת.

אם הן ישכילו לכלכל את צעדיהן, חברות האנרגיה המתחדשת עשויות ליהנות מהרוח הגבית מההחלטות שהתקבלו לקראת סיום כהונתו של ביידן.  ומכאן לשאלה בפתיח – האם הנשיא הנכנס טראמפ יאמץ את הצו החדש? אני סבורה שכן (לפחות חלק, מכל מקום) ולו רק בגלל שהוא כורח הנסיבות בהינתן היריבות ומרוץ החימוש וההנהגה הכלכלית מול סין. אנו בפתחו של עידן שלבינה המלאכותית תהיה השפעה מכרעת עליו, כל החלטה בתחום ובוודאי החלטות של הממשל יש לה השפעה על החברות הפועלות בענף וחברות שישכילו לנצל את המומנטום יצליחו להראות ביצועים משופרים .

טראמפ מאיץ את ההשקעה בבינה מלאכותית, והקצה לצורך כך כ-500 מיליארד דולר של השקעות עתידיות בפרויקט סטארגייט. טראמפ מבין את החשיבות של התחום, והוא התבטא על כך מספר פעמים בעבר. הוא רואה בבינה מלאכותית יתרון גדול של הכלכלה האמריקאית והוא לא רוצה להעביר אותה לגופים עוינים או מתחרים. רגע לפני שג'ו ביידן עזב את הבית הלבן הוא פרסם צו שמונע משורה ארוכה של מדינות לקבל שבבי AI מתקדמים. הכוונה המקורית היתה למנוע ממדינות מסוימות - עוינות ומתחרות, גישה, אך בפועל 151 מדינות הוגבלו, וישראל נפגעה מכך מאוד; מה יעשה טראמפ עם ה"ירושה" של ביידן? אפשר רק לשער ולקוות שהוא יסיר את המגבלה על ישראל.