חניון דובנוב
צילום: תמר מצפי

שעת חניה בתל אביב תעלה יותר מכל החזר הנסיעות שעובד זכאי לו ליום

תעריפי החניונים העירוניים מתייקרים בכ-20 אחוז: תושב חוץ ישלם 24 שקלים על השעה הראשונה מול 6 שקלים לתושב העיר, וההנחה בחמישה חניונים מרכזיים תצטמצם מ-75 אחוז ל-50 אחוז. העלאה צפויה להוסיף כ-34 מיליון שקלים בשנה לחברה העירונית, על רקע חוק החניונים שביטולו נתקע במליאת הכנסת

בן פלמון | (1)

צו ההרחבה במשק מחייב מעסיק להחזיר לעובד הוצאות נסיעה בתקרה של 22.6 שקלים ליום עבודה. משבוע הבא, שעה אחת בחניון עירוני בתל אביב תעלה לנהג שגר מחוץ לעיר 24 שקלים. עיריית תל אביב וחברת אחוזת החוף מייקרות את תעריפי החניונים בכ-20 אחוז.

השעה הראשונה תעלה לתושב חוץ מ-20 ל-24 שקלים, ולתושב העיר מ-5 ל-6 שקלים. תעריף כניסה בודדת וחניית ערב יעלה מ-30 ל-36 שקלים לתושב חוץ, ומ-7.5 ל-9 שקלים לתושב. הפער בין שני נהגים שנכנסים לאותו חניון באותה דקה עומד כעת על פי ארבעה.

בפועל, עובד שמגיע לתל אביב עם הרכב חמישה ימים בשבוע ישלם כ-750 שקל בחודש, שהם כ-9,000 שקל בשנה. עד היום הוא שילם כ-630 שקל בחודש. לעומתו, תושב תל אביב שעושה בדיוק את אותה נסיעה ישלם רק כ-190 שקל.

לצורך הסדר גודל: מנוי חופשי ארצי בתחבורה ציבורית עולה 315 שקלים בחודש ומאפשר נסיעה חופשית בכל קווי האוטובוס והרכבות הקלות בארץ. החניה לבדה, לפני דלק, ביטוח וירידת ערך, יקרה מכך יותר מפי שניים.

בצד המעסיק המספר נוגע בעלות ההעסקה. תקרת החזר הנסיעות היומית מכסה פחות משעה בחניון עירוני, ומי שרוצה לשמור על עובדים המגיעים ברכב פרטי משלים את ההפרש מכיסו, דרך הסדר חניה מסובסד או דרך תוספת שכר שנגבה ממנה מס.

הפגיעה הגדולה יותר היא דווקא בתושבי תל אביב. בחניונים תל נורדאו, בזל, שרתון, בוגרשוב ובני דן, ההנחה לתושבים תרד מ-75% ל-50%. המשמעות היא שמי שמשלם היום 6 שקלים על השעה הראשונה ישלם 12 שקלים. כלומר, המחיר פשוט מוכפל. אלה חניונים שתושבים משתמשים בהם באופן קבוע, ליד הבית, באזורי הבילוי ובקרבת החוף. בנוסף, העירייה קבעה שמי שמשאיר את הרכב בחניה לזמן ארוך במיוחד כבר לא ייהנה מתעריף התושב המוזל.

34 מיליון שקלים בשנה: מה ההעלאה עושה לקופה העירונית

אחוזת החוף היא החברה העירונית של עיריית תל אביב-יפו, והיא אחראית על ניהול החניונים והחניה בעיר מאז סוף שנות ה-90. החברה מפעילה כ-100 חניונים ברחבי תל אביב, עם כ-20 אלף מקומות חניה בסך הכול. העלאת המחירים אושרה ברוב גדול במועצת העיר, ולפי ההערכות היא תכניס לעירייה עוד כ-34 מיליון שקל בשנה. בעקבות זאת, ההכנסות השנתיות מהחניונים צפויות להגיע לכ-203 מיליון שקל.

זו גם הפעם השנייה בתוך שנתיים שהתעריפים עולים. בקיץ 2024 המחירים כבר עלו בכ-25%, והשעה הראשונה לתושב חוץ התייקרה מ-16 שקל ל-20 שקל. עכשיו מגיעה עלייה נוספת, כך שבסך הכול בתוך שנתיים תעריף החניה לשעה זינק ב-50%.

בעירייה מציגים את הצעד כאיזון בין צורכי הדיירים לצורכי מבקרים באזורי פנאי ותרבות, ומדגישים שהתעריפים העירוניים נשארים זולים מהמקובל בחניונים פרטיים. לבעלי תו תושב, כך נמסר, מדובר בשקל נוסף לשעה ובשקל וחצי לתעריף היומי. הנימוק התפעולי מצביע על עלויות תפעול שהתייקרו ועל מודל גבייה חדש.

המודל הזה הוא חוק החניונים שנכנס לתוקף בסוף 2025 וקבע שחניונים יגבו תשלום לפי דקות מהדקה הראשונה, במקום לחייב אוטומטית על שעה מלאה. המטרה הייתה לעזור למי שחונה לזמן קצר, למשל 10 דקות, ולא לשלם על שעה שלמה. אבל בפועל קרה משהו אחר: מפעילי החניונים העלו את התעריף לדקה בהתאם למחיר שעתי גבוה יותר. כך מי שחונה לכמה דקות אכן משלם פחות, אבל רוב הנהגים, שמשאירים את הרכב לשעה או ליום עבודה שלם, מצאו את עצמם משלמים יותר.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת תיעד את הניסוי שנכשל בחוק החניונים והציג את הממצאים בוועדת הכלכלה כחודשיים אחרי כניסת החוק לתוקף: כ-70 אחוז מהחניונים העלו את תעריף השעה הראשונה, בשיעור ממוצע של כ-30 אחוז. כ-40 אחוז מהם ייקרו גם את התעריף היומי, שהיה מחוץ לתחולת החוק, וכ-65 אחוז מהחניונים שהתייקרו רוכזו במחוזות תל אביב והמרכז.

נתוני הסליקה מראים אותו כיוון: בהשוואה שנתית לחודש פברואר זינקו ההכנסות מחניונים בכ-52 אחוז באזור ירושלים, בכ-41 אחוז בדרום, בכ-31 אחוז בצפון, בכ-23 אחוז בשפלה ובכ-14 אחוז בתל אביב.

הביטול עצמו הסתבך בפוליטיקה. ועדת הכלכלה אישרה לבטל את מודל הדקה הראשונה, ואת סעיף הביטול חיברו לחוק הרשויות המטרופוליניות כדי לחסוך מסלול חקיקה שלם של ארבע קריאות. כך נעשה גורל הביטול תלוי בחוק אחר לחלוטין, שמעביר לרשויות המקומיות סמכויות בתחום התחבורה הציבורית. המפלגות החרדיות התנגדו לחוק המטרופולינים בטענה שסמכות כזו תאפשר הפעלת תחבורה ציבורית בשבת ותשנה את הסטטוס קוו, ההצבעה במליאה הוסרה מסדר היום, וסעיף ביטול חוק החניונים ירד יחד איתה. התוצאה הצרכנית ישירה: מודל הגבייה שהעלה את המחירים ממשיך לפעול.

ההתייקרות חורגת מגבולות תל אביב. נתוני פנגו לשנים 2025 ו-2026 מראים שהתעריף השעתי הממוצע עלה בראשון לציון בכ-30 אחוז לכ-11 שקלים, בבני ברק בכ-19 אחוז לכ-19 שקלים, באשדוד בכ-17 אחוז, בחיפה ובפתח תקווה בכ-15 אחוז ובתל אביב-יפו בכ-11 אחוז. בנתניה דווקא נרשמה ירידה של כ-7 אחוזים.

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"

ברמת משק הבית מדובר בסעיף שכבר תופס נתח גדול. לפי סקר הוצאות משק הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ההוצאה החודשית הממוצעת עמדה על כ-18 אלף שקלים, וסעיף התחבורה והתקשורת היווה כ-18.6 אחוז ממנה, כלומר כ-3,300 שקלים בחודש. חניה בעלות של 750 שקלים בחודש היא כרבע מהסעיף כולו, עוד לפני דלק, ביטוח, טיפולים וירידת ערך.

התעריף המעודכן נכנס לתוקף בשבוע הבא, ובתחילת 2027 אמורה להיכנס לתוקף מדיניות שתחייב תושבי ערים גדולות לשלם על חניה בכחול-לבן גם בעירם, מחוץ לאזור המגורים שלהם. חוק הרשויות המטרופוליניות, ואיתו סעיף ביטול הגבייה לפי דקה, ממתין עדיין למקום בסדר היום של המליאה.

הוספת תגובה
1 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הדג נחש נהג חדש 27/07/2026 15:59
    הגב לתגובה זו
    מדהים איך מפגרים עובדים בהייטק למרות שרובם כנראה לא מפתחים.