מניית הקוואנטים שמזנקת ב-10% בהמשך לעסקה עם AT&T

שני הצדדים נמנעו מלנקוב בסכום לעסקה, ובכל זאת שווי השוק של די-וייב קפץ בכמה מאות מיליוני דולרים בתוך יום מסחר אחד. ההסכם שהחברה חתמה עם ענקית התקשורת AT&T הוא הרחבה של שיתוף פעולה קיים, בלי מכירת מערכת ובלי התחייבות כספית שפורסמה, והמניה הגיבה בעלייה של כ-10%.

מה שנכנס להסכם נוגע לשגרה התפעולית של חברת תקשורת ענקית: זיהוי תקלות ברשת ותגובה אליהן, שליחת אנשי שירות לשטח, תכנון פריסה של תשתיות וניהול תנועת הנתונים. במקביל מתכננת חברת התקשורת לשלב את היכולות בכלים שמפעילים אצלה סוכני בינה מלאכותית.

בשלב מוקדם יותר של העבודה המשותפת הצליחה החברה לקצר משימת אופטימיזציה בודדת משעה שלמה לפחות מ-15 שניות. זה בדיוק סוג השיפור שהופך חברת תקשורת ללקוח טבעי בתחום הזה.

אניל קוונטי מול מחשוב קוונטי אוניברסלי

די-וייב בנתה את עצמה סביב ארכיטקטורה שנקראת אניל קוונטי, שמתמחה במשפחה צרה יחסית של בעיות: לאתר את הפתרון הזול או המהיר ביותר מתוך מספר עצום של אפשרויות. ניתוב, תזמון, שיבוץ כוח אדם, סידור מלאי. המחשב הקוונטי האוניברסלי, זה שחברות כמו IBM, גוגל, איאון קיו וריגטי בונות, שואף להיות מכונה כללית שתריץ בבוא היום גם פיצוח הצפנה, סימולציה כימית וחיפוש. הוא שאפתני בהרבה, והוא גם רחוק בהרבה מהבשלה מסחרית.

ההבדל הזה מסביר את ההיגיון העסקי שמאחורי העסקה. רשת תקשורת ארצית היא במהותה בעיית אופטימיזציה אחת גדולה שרצה 24 שעות ביממה, כלומר המגרש שעליו די-וייב חזקה יחסית. בשנה האחרונה נכנסה החברה גם לתחום מערכות השער, אותו קו מוצרים אוניברסלי, וחברת התקשורת צפויה לבחון אותן לצרכים של אבטחה קוונטית ותקשורת קוונטית. עד אז, ההסכם הנוכחי מראה שהביקוש לטכנולוגיית הליבה הוותיקה שלה חי ובועט.

וכאן נפתח הפער שמעניין את מי שמחזיק במניה. די-וייב סיימה את 2025 עם הכנסות של 24.6 מיליון דולר, זינוק של 179% מול 8.8 מיליון דולר בשנה שקדמה. שווי השוק שלה עומד סביב 6 מיליארד דולר. היחס בין השניים הוא בערך פי 240 על ההכנסה השנתית, ולפי ארבעת הרבעונים האחרונים הוא גבוה הרבה יותר.

הרבעון הראשון של 2026 המחיש כמה תנודתי המספר הזה. ההכנסות ירדו ל-2.9 מיליון דולר, נפילה של 81% מול הרבעון המקביל, בעיקר משום שאשתקד נרשמה מכירה של מערכת שלמה. באותו רבעון עצמו נרשמו הזמנות שיא של 33.4 מיליון דולר, צבר ההתחייבויות לביצוע טיפס ל-42.4 מיליון דולר, ההפסד הנקי הסתכם ב-18.4 מיליון דולר, ובקופה נותרו כ-588 מיליון דולר במזומן ובניירות ערך סחירים.

הפירוש המעשי פשוט למדי: החברה סוגרת הזמנות בהיקף גדול בהרבה מההכנסה שהיא רושמת בפועל, משום שהמודל העסקי נדד ממכירת מכונות בודדות למנוי ענן קוונטי שנפרס על פני שנים. המעבר הזה מייצב את ההכנסה העתידית ומאט את קצב ההכרה בה בדוחות. מבחינת משקיע, פירושו שהמכפיל הנוכחי מגלם הנחה שהצבר יבשיל להכנסה חוזרת ורחבה.

התגובה בשאר הסקטור הייתה מיידית: איאון קיו עלתה בכ-5%, ריגטי בכ-4%, וגם קוואנטינום נסחרה בעלייה דומה. שלוש חברות שנמצאות מחוץ לעסקה עצמה. הראלי במניות המחשוב הקוונטי בנוי בדיוק כך, על אותות של אימוץ מסחרי שמוחלים על הענף כולו. די-וייב עצמה נסחרת סביב 16 דולר, מול שיא של כ-47 דולר במהלך השנה החולפת, ומחיר היעד הממוצע של 14 האנליסטים שמסקרים אותה עומד על כ-37.5 דולר.

• IONQ נופלת זה היום התשיעי ברציפות, למרות התמיכה הממשלתית בקוונטים
• IBM נהנית מהקפיצה במחשוב הקוונטי, אך בוול סטריט חוששים מעסקי הייעוץ

בישראל, שם המשחק דומה. חמש חברות קוונטיות מקומיות גייסו קרוב לחצי מיליארד דולר במהלך 2025, והמיפוי המצטבר של הענף מגיע לכ-650 מיליון דולר. קוונטום ארט, שצמחה ממחקר במכון ויצמן ומפתחת מחשבים קוונטיים בטכנולוגיית יונים לכודים, גייסה כ-200 מיליון דולר, מהם הרחבה של 140 מיליון דולר לסבב A שנסגר באביב. קלאסיק, שבונה מעין מערכת הפעלה למחשבים קוונטיים ומוכרת ללקוחות כמו קומקאסט, ב.מ.וו ורולס רויס, נמצאת בסדר גודל דומה של גיוסים.

שתיהן מנהלות מגעים מתקדמים למיזוג עם חברות SPAC בוול סטריט לפי שווי של 2 עד 5 מיליארד דולר, וקוונטום ארט עשויה להפוך לישראלית הראשונה שתיסחר בוול סטריט בתחום. שכבות נוספות של הענף המקומי מיוצגות בידי קדמה, שגייסה סבב A בהובלת גלילות ובהשתתפות IBM, ובידי קוונטום מאשינס, שמספקת בקרה למעבדים קוונטיים. משקיע ישראלי שמחזיק בקרן טכנולוגיה רחבה או במדדי נאסד"ק כבר נושא חשיפה עקיפה לסקטור, וגל ההנפקות המתוכנן עשוי להפוך אותה לחשיפה ישירה וממוקדת הרבה יותר.

הבחינה האמיתית תגיע בדוח הרבעוני הקרוב. שם יתברר האם ההסכם עם חברת התקשורת מתורגם להזמנות חדשות שנכנסות לספרים, או שהוא נשאר בגדר הרחבת פיילוט מכובדת שמזיזה מניה ליום מסחר בודד.