שימוש ב-ChatGPT פוגע במוח - מחקר MIT מצא ירידה של 55% בפעילות המוח

המהפכה הטכנולוגית של הבינה המלאכותית אולי חוסכת לנו זמן יקר ומשאבים, אך מחקר חדש ומקיף של MIT (למסמך המחקר המלא לחצו על הקישור) חושף כי המחיר משולם ישירות ביכולות הקוגניטיביות הבסיסיות ביותר שלנו. החוקרים ביקשו לבחון לעומק לא רק את ההשפעה ההתנהגותית של כלי AI, אלא גם את ההשפעה הפיזיולוגית שלהם על פעילות המוח עצמו. לשם כך גויסו 54 משתתפים שחולקו לשלוש קבוצות עבודה נפרדות. במשך ארבעה חודשים המשתתפים חוברו למכשירי EEG מתקדמים שתיעדו את הפעילות החשמלית במוח ואת התקשורת בין אזורי המוח בזמן אמת. המטרה הייתה לבדוק שאלה פשוטה אך עמוקה: מה קורה למוח האנושי כאשר חלק מתהליך החשיבה מועבר למכונה.

הניסוי כלל ארבעה סבבי עבודה שונים. בכל סבב התבקשו המשתתפים לכתוב חיבור קצר במשך כעשרים דקות על נושא נתון. כל קבוצה השתמשה בכלי אחר - הקבוצה הראשונה כתבה ללא כל עזרה חיצונית, הקבוצה השנייה השתמשה במנועי חיפוש בלבד, והקבוצה השלישית קיבלה גישה מלאה ל-ChatGPT. במהלך כל המשימות נמדדה הפעילות המוחית של המשתתפים באמצעות 32 אלקטרודות EEG בקצב דגימה של 500 הרץ, נתון שאפשר לחוקרים לנתח מאות קשרים עצביים שונים בין אזורי המוח ולזהות כיצד דפוסי הפעילות משתנים כאשר חלק מתהליך החשיבה מועבר לכלי חיצוני.

המוח מתאמץ פחות - והקשרים העצביים נחלשים

הקבוצה הראשונה במחקר שימשה כקבוצת ביקורת והסתמכה על היכולות המנטליות שלה בלבד, ללא כל סיוע טכנולוגי. אצל משתתפים אלו נמדדה פעילות עצבית ענפה יחסית שהתאפיינה ברשת קשרים רחבה בין אזורים במוח האחראים על זיכרון, שפה ושליטה ניהולית. החוקרים מציינים כי כתיבה עצמאית היא משימה קוגניטיבית מורכבת: המוח צריך להעלות רעיונות, לארגן אותם, לבחור ניסוח מתאים ולבקר את התוצאה תוך כדי התהליך. שילוב הפעולות הזה מפעיל במקביל אזורים פרונטליים, פריאטליים וטמפורליים במוח ויוצר סנכרון גבוה בין מערכות עצביות שונות.

לעומתם, הקבוצה השנייה השתמשה במנוע החיפוש גוגל כדי לאסוף מידע לפני כתיבת הטקסט. המשתתפים עדיין נדרשו לקרוא מקורות, לבחור מידע רלוונטי ולבנות את הטיעון בעצמם ולכן הפעילות המוחית שלהם נותרה גבוהה יחסית, אך נמוכה מזו של הקבוצה העצמאית. במונחים נוירולוגיים החוקרים מצאו כי רשתות הקישוריות במוחם היו פחות צפופות ופחות מורכבות.

• התמחור נחשף: הפרסום ב-ChatGPT יהיה יקר מהפרסום בטלוויזיה
• מכתיבת קו"ח ועד הכנה לראיון: הכירו את שירות הקריירה החדש של OpenAI
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הפער הגדול ביותר הופיע בקבוצת משתמשי ChatGPT. בניתוח רשתות הקישוריות המוחית נמצא כי מספר הקשרים העצביים המשמעותיים במוח המשתתפים היה נמוך באופן ניכר. כאשר המודל מייצר את המבנה והטיעון של הטקסט, חלק גדול מהעבודה הקוגניטיבית פשוט לא מתבצע במוחו של המשתמש. החוקרים מצאו ירידה של כ-55% בתקשורת בין אזורי המוח. במילים פשוטות יותר - כאשר המכונה חושבת, המוח עובד פחות.

מימין לשמאל: המוח "נדלק" בחשיבה עצמאית מול הקיפאון בשימוש ב-AI. הדמיית ה-EEG של חוקרי MIT מציגה את זרימת המידע במוח (גלי אלפא) בשלושה מצבים: עבודה עצמאית (Brain), שימוש במנוע חיפוש (Search) והסתמכות על בינה מלאכותית (LLM). בעוד שבחשיבה עצמאית המוח מציג רשת קשרים ענפה ופעילה (בכתום ואדום), בשימוש ב-ChatGPT נמדדה ירידה של 55% בתקשורת המוחית, כשהאזורים השונים נותרים פסיביים (בכחול וירוק).

ירידה בפעילות הקשורה לחשיבה יצירתית

אחת התופעות הבולטות בניסוי הייתה ירידה בפעילות גלי אלפא. גלי אלפא במוח קשורים לעיבוד סמנטי עמוק וליצירת רעיונות חדשים. כאשר אדם חושב באופן עצמאי, גלים אלו מתחזקים והאזורים השונים במוח עובדים יחד. בקבוצת הכתיבה העצמאית נמדדה פעילות גבוהה בגלים אלו, מה שמרמז על תהליך אינטנסיבי של יצירת רעיונות וחשיבה אסוציאטיבית.

• חמש שנים אחרי ההנפקה: טוקספייס נמכרת לפי שווי של 835 מיליון דולר
• שוק הנפט מזנק, אך הכלכלה העולמית עמידה יותר מבעבר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תרופה של 1,000 דולר בחודש תרד לדולרים בודדים - ההשפעה של...

אצל משתמשי הבינה המלאכותית לעומת זאת הפעילות הזו הייתה חלשה בהרבה. המשמעות היא שחלק מתהליך יצירת הרעיונות עבר למכונה. המשתמש פחות מעבד את המידע בעצמו ולכן פחות מפעיל את מערכות החשיבה הפנימיות שלו.

ההשפעה לא נעצרה ברמת הפעילות המוחית בלבד. החוקרים בדקו גם את יכולת הזיכרון של המשתתפים לאחר השלמת המשימה. הם ביקשו מהם לצטט או להזכיר רעיונות מתוך החיבורים שכתבו. התוצאות היו חדות למדי: 83% ממשתמשי ChatGPT לא הצליחו לצטט אפילו שורה אחת מתוך הטקסט שנוצר במהלך הניסוי. המשמעות היא שהמידע כלל לא עבר תהליך מלא של קידוד בזיכרון.

כאשר אדם מנסח רעיון בעצמו, המוח מבצע עיבוד עמוק של המידע. כאשר הטקסט נוצר על ידי מערכת חיצונית, המידע נקלט לעיתים בצורה שטחית בלבד. החוקרים מתארים את התהליך הזה כמעין מעבר דרך "צינור מידע" שבו התוכן מופיע על המסך אך אינו מוטמע באמת בזיכרון.

בנוסף לכך נבדקה גם רמת המקוריות של החיבורים. בניתוח לשוני של הטקסטים נמצא כי החיבורים שנכתבו בעזרת הבינה המלאכותית היו דומים מאוד זה לזה מבחינת מבנה וניסוחים. לעומת זאת הטקסטים שנכתבו באופן עצמאי הציגו מגוון רחב יותר של רעיונות ושל דרכי ניסוח.

אפקט "החוב הקוגניטיבי"

השלב המטריד ביותר במחקר הגיע בסבב הבדיקה האחרון. חלק ממשתמשי ה-AI התבקשו לבצע את אותה משימת כתיבה אך הפעם ללא גישה לבינה המלאכותית. החוקרים ביקשו לבדוק האם הירידה במאמץ המנטלי היא תופעה זמנית או שינוי עמוק יותר בדפוסי החשיבה.

התוצאה הייתה מפתיעה. גם כאשר כלי ה-AI הוסר, המוח של המשתתפים לא חזר מיד לרמת הפעילות של הקבוצה העצמאית. דפוסי הקישוריות המוחית נותרו נמוכים יחסית והמשתתפים התקשו יותר לייצר רעיונות ולשחזר מידע. 78% מהם עדיין לא הצליחו לזכור את התוכן שיצרו קודם לכן במהלך הניסוי.

החוקרים מכנים את התופעה הזו "חוב קוגניטיבי". לפי ההגדרה שלהם מדובר במצב שבו אדם לווה מהטכנולוגיה מאמץ מחשבתי בטווח הקצר, אך בטווח הארוך משלם על כך בירידה ביכולת לבצע את אותה פעולה באופן עצמאי. כאשר המוח מתרגל לכך שחלק מהחשיבה מתבצע מחוץ לו, הוא מפעיל פחות את הרשתות העצביות האחראיות על יצירת רעיונות, שליטה ניהולית וזיכרון.

המסקנה של החוקרים - החוקרים מדגישים כי הממצאים אינם טענה לכך שבינה מלאכותית היא כלי שלילי. להפך - מדובר בכלי עבודה עוצמתי שיכול להאיץ תהליכים רבים. עם זאת המחקר מצביע על כך שהשימוש בו משנה את האופן שבו בני אדם מעבדים מידע. כאשר חלק משמעותי מתהליך היצירה מתבצע על ידי מערכת חיצונית, המשתמש עלול להפוך מיוצר ידע פעיל למעין עורך של תוכן שמיוצר עבורו. במצב כזה היעילות אולי עולה, אך החשיבה העמוקה, הזיכרון והיצירתיות עלולים להישחק לאורך זמן.