"אפקט הדומינו הכלכלי מעמיד את החברות בסיכון"

כל חברה בישראל מכירה את הסיפור: אירוע ביטחוני או גיאופוליטי מטלטל את המערכת, ומיד לאחריו נוצרת שרשרת של השלכות כלכליות ישירות על תזרים מזומנים.

בשוק המקומי זה לא מפתיע כשלקוחות שפעילותם הופסקה דוחים תשלומים, ספקים משנים תנאי אשראי, ושרשראות אספקה משתבשות. יצואנים נתקלים בעיכובים במשלוחים, יבואנים מתקשים לקבל סחורה בזמן, והיכולת לחזות תזרים מזומנים הופכת מורכבת מתמיד. מי שאינו חיוני – לא יכול לפעול מחד, אך מאידך ההוצאות נמשכות.

במציאות כזו, שבה אי-הוודאות הופכת כמעט למצב קבוע, נשאלת השאלה כיצד עסקים יכולים להמשיך לפעול, לצמוח ואף להרחיב פעילות. מסתמן כי במצבים כאלה, ביטוח אשראי הופך לכלי מרכזי בניהול סיכונים עסקיים.

עדי נוב, מנכ"לית בססח ביטוח אשראי, מסבירה בשיחה לביזפורטל, כי מדובר על "כלי שמטרתו להבטיח לחברות את קבלת התשלום בגין עסקאות אשראי במקרה של חדלות פירעון או אי-תשלום מצד הלקוח. מעבר לפיצוי הכספי במקרה של כשל תשלום, ביטוח אשראי מספק גם שכבת מידע, ניטור והערכת סיכונים שמסייעת לחברות לקבל החלטות עסקיות מושכלות דווקא בתקופות של חוסר יציבות".

• המדינה נכנסת בנעלי המבטחים: תוכנית חירום לביטוח מטענים בצל "שאגת הארי"
• ביטוח תכולה מפני נזקי מלחמה - עשיתם כבר את הביטוח הממשלתי?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מהם הסיכונים החדשים שנולדו במציאות של מלחמה ממושכת?

"התמשכות והרחבת הלחימה יצרה שורה של סיכונים. אלו יישארו איתנו בחודשים הקרובים גם אם האירוע הגיאופוליטי ישכך תוך זמן קצר.

אנו עדים לשיבושים בשרשראות אספקה. חוסר רצון של צוותים לעבור בקרבת מדינות בעימות, אתגרי ביטוח, חשש ממעבר במסלולי שיט מסוימים, מחסור בכוח אדם או מגבלות לוגיסטיות, העדר תעבורה ימית מספיקה.

ליצואניות שבין החברות, מתווסף גם סיכון המוניטין – למה לקנות מחברה תחת אש, כשאפשר להימנע מכך? כתוצאה מהקושי בשכנוע הלקוחות שיש להם רציפות אספקה.

• אפי נכסים מסכמת שנה: הרווח לבעלי המניות זינק ב-40%
• נאייקס מסכמת שנה עם הכנסות שקפצו ל-400 מיליון דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אשליית ה-9.8 מיליארד: האמת מאחורי רווחי העתק של בנק הפועלים

במקביל, פגיעה תזרימית עקיפה. כול החברות, גם אלו שאינן בקו העימות, תלויות בהכנסות שלהן בצריכה הפרטית או בתשלום הלקוחות העסקיים, זו גם זו  צפויות להיפגע כאשר פעילות הלקוחות מצומצמת או מושבתת.

אי-ודאות עסקית ממושכת משמעה קושי לתכנן קדימה, להשקיע ולהתחייב להסכמים ארוכי טווח. זה חושף את החברות לסיכון מוגבר לחדלות פירעון, בעיקר בענפים פגיעים במיוחד.

ניהול נכון של הסיכונים מחייב שילוב של ניטור שוטף של לקוחות, פיזור סיכונים, והסתמכות על מידע עדכני לגבי יציבותם הפיננסית של שותפים עסקיים".

איזו טעות עלולה לחנוק חברות בתקופה כזו?

"אישור דחיות תשלומים והגדלת מכירות ללקוחות תומכת בפעילות העסקית בייחוד בתקופה כסו אך אם היא נעשית ללא בקרה מספקת ורק מתוך ראייה של שימור מכירות, הינה אחת הטעויות הנפוצות ביותר של חברות בתקופות משבר. כאשר עסקים אינם מודעים לרמת הסיכון של הלקוחות שלהם, הם למעשה הופכים למממנים בלתי מודעים של לקוחות הנמצאים במצוקה פיננסית. במצב כזה, כשל של לקוח מרכזי אחד עלול ליצור אפקט דומינו מסוכן על תזרים המזומנים של העסק.

ניהול נכון של אשראי לקוחות – באמצעות בדיקות סיכון, הגדרת מסגרות אשראי ושימוש בכלים כמו ביטוח אשראי – יכול למנוע מצבים כאלה".

"אחת התובנות המעניינות היא שרבים מהעסקים אינם תופסים את האשראי שהם מעניקים ללקוחות כעלות אמיתית. כאשר חברה מאפשרת ללקוח לשלם בעוד 60 או 90 יום, היא למעשה מעניקה לו מימון וצרכי ההון החוזר שלה גדלים – כלומר היא צריכה עוד מקורות אשראי. המשמעות היא גיוס עוד חוב, מקורות ועלויות מימון הון חוזר, חשיפה לסיכון ותלות בהתנהלות הפיננסית של הלקוח. בכול הנקודות האלו שותפות של מבטח אשראי יכולה להיות ההבדל בין הצלחה וכישלון".

האם לחברות יש יכולת להרחיב פעילות עסקית כשהסיכון לחדלות פירעון עלתה משמעותית ? 

"עסקים קטנים ובינוניים הם פעמים רבות הראשונים להיפגע מתקופות של אי-יציבות כלכלית וביטחונית. כאשר הסיכון לחדלות פירעון עולה, עסקים רבים נוטים לצמצם פעילות, להימנע מהרחבת מכירות באשראי ואף לוותר על הזדמנויות עסקיות.

אולם בפועל, דווקא בתקופות כאלה נוצרות הזדמנויות. חברות שמצליחות לנהל נכון את סיכוני האשראי יכולות להרחיב פעילות, להיכנס לשווקים חדשים ואף להגדיל נתח שוק על חשבון מתחרים זהירים יותר. מנגנוני הגנה כמו ביטוח אשראי מאפשרים לעסקים להמשיך למכור באשראי בביטחון יחסי, תוך ניהול מושכל של הסיכון".