
5 עובדות על איך מודדים את הרייטינג וכמה הוא שווה לערוצי החדשות
הרפורמה של שר התקשורת שלמה קרעי למדידת הרייטינג נמצאת הרבה בכותרות ומרעישה בעיקר את העיתונאים ואנשי הברנז'ה. אז מה המשמעות של מדידת הרייטינג? כמה כסף הרייטינג שווה לערוצי הטלוויזיה? מה הבעייתיות בשיטה הנוכחית ומה מתכנן קרעי? 5 עובדות על שיטת הרייטינג בישראל.
מדי יום אנחנו מביאים בפניכם את נתוני הרייטינג. כולנו יודעים להבין מי מקום ראשון מי שני, מי לשמאל מי לימין, את מי אנחנו מעדיפים ואת מי לא. אבל איך מדידת הרייטינג עובדת, איך נקבעים המספרים שכל ערוץ חי על פיהם, צובר כוח מהם ומרוויח בעקבותיהם עשרות מיליוני שקלים? מדד הרייטינג מכיל בתוכו הרבה מאוד כוח ויכולת השפעה ולא פלא ששר התקשורת, שלמה קרעי, שם לעצמו למטרה לקדם חקיקה שתשנה את שיטת המדידה. אך לפי מבקריו, הרפורמה שלו באה להיטיב עם הערוצים שנוטים פחות לבקר את הממשלה ובעצם לקחת שיטה פגומה ובמקומה לשים שיטה מוטית. אז למה מדידת הרייטינג חשובה? הנה 5 עובדות על מדידת הרייטינג שינסו לענות על כך:
1 # איך בכלל נמדד הרייטינג בישראל
בישראל מופעלת מערכת מדידת הרייטינג על ידי "ועדת המדרוג", גוף המייצג את הערוצים, המפרסמים וחברות המדיה. המדידה מתבצעת באמצעות "מד רייטינג" או כפי שאנחנו מכירים בשמו הלועזי, הפיפל מיטר (People meter) והוא מותקן בכ-700 עד 800 מאות בתי אב בישראל המייצגים את כלל האוכלוסייה. המכשיר מזהה באיזה ערוץ צופים בכל רגע, ונתוני הצפייה נשלחים למרכז איסוף בזמן אמת שמפלחים את הנתונים ומפרסמים אותם מדי יום. הנתונים שנאספים משמשים להסקת תמונת צפייה כוללת: כלומר, מה אחוז הצופים בכלל האוכלוסייה שצפו בתוכנית מסוימת. חשוב להבין שמדובר במדגם סטטיסטי בלבד, ולכן תמיד יש טווח סטייה, גם אם קטן יחסית.
2 # איך נקבע הרייטינג ולמה המספרים לא תמיד אומרים הכול
הרייטינג נמדד באחוזים מתוך כלל משקי הבית בישראל. עם זאת, יש הבדל בין מספר הצופים בפועל לבין שיעור הצפייה היחסי. ייתכן מצב שבו ערוץ יקבל רייטינג גבוה יותר מערוץ אחר, אבל בפועל יהיו לו פחות צופים, אם סך הצפייה באותו ערב קטן יותר. כלומר, המדידה מתייחסת לשיעור מתוך כלל הצפייה באותו זמן, ולא למספר מוחלט של אנשים. ישנה גם ביקורת על כך שכמה מאות בתי אב בישראל לא יכולים לייצג את כלל הציבור, שכן מספיק צופה אחד כדי להקפיץ את הרייטינג של ערוץ מסוים. המדידה גם לא מתייחסת בכלל לצופי הטלוויזיה במגזר הערבי, אלא מפלחת רק צופים יהודים. כמו כן באפשרותם של אותם בתי אב לא להפעיל את ה-people meter בזמן הצפייה וכך היא לא מדווחת לוועדת המידרוג. סוגיה קריטית נוספת היא שהמד לא בודק צפייה בשירותי סטרימינג ו-VOD.
3 # רפורמת הרייטינג של השר שלמה קרעי
שר התקשורת, שלמה קרעי, מקדם רפורמה מקיפה במדידת הרייטינג, שלדבריו נועדה להגביר את השקיפות ולשבור את המונופול של ועדת המדרוג. יש ביקורת על כך וחשש שתהיה לפוליטיקאים השפעה על הרייטינג, אך מדובר על גופים עצמאיים שימדדו את היקפי התנועה.
- מהדורת החדשות של 13 שלישית בטבלת הרייטינג, דרהי הוא לא האיש להרים אותה
- נתוני פתיחה טובים לסדרה החדשה בכאן 11, שעדיין אחרונה בטבלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

4 # כמה עולה פרסומת בפריים טיים ומי מנהל את העסק
בשעות השיא של הצפייה, הפריים טיים הידוע שמתקיים בין השעות 20:00 ל-23:00 , מחירי
הפרסומות יכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים לדקה. מפרסמים גדולים משלמים בין 40 אלף ל-80 אלף שקל לדקה בערוצים המסחריים הגדולים, בהתאם לנתוני הצפייה הצפויים ולמיקום הפרסומת בתוכנית.
את זמן הפרסום רוכשות לרוב חברות מדיה, הפועלות
בשם המפרסמים ומנהלות משא ומתן מול הערוצים. חברות אלו מקבלות עמלות גבוהות ומנהלות מערכות יחסים ארוכות טווח עם רשת, קשת וערוצים אחרים, כדי להבטיח למפרסמים חשיפה אופטימלית.
5 # כמה כסף מרוויחים הערוצים מהפרסום
עבור ערוצי הטלוויזיה המסחריים, הפרסום הוא מקור ההכנסה המרכזי. ההערכות הן שהכנסות ערוצי קשת ורשת מפרסום נאמדות יחד בכ-1.2 עד 1.5 מיליארד שקל בשנה. בעונות חזקות, כמו תקופת "האח הגדול" או "הכוכב הבא לאירוויזיון", ההכנסות מזנקות
בעשרות אחוזים.
עם זאת, חשוב לזכור שבשנים האחרונות נרשמת ירידה הדרגתית בהכנסות מפרסום בטלוויזיה, בעיקר בגלל מעבר של תקציבים גדולים לדיגיטל. אך עדיין, הפריים טיים נותר "הזהב" של הערוצים, המקום שבו נמדד הרייטינג הגבוה שמבטיח
למפרסמים חשיפה גבוהה, ובו נקבע שווי הדקה היקרה ביותר בפרסום הישראלי.
- מועדון לילה היא פורמט ותיק אך עדיין מובילה את הפריים טיים
- ביבי יקבע מי ישלוט בערוץ 13 - ופטריק דרהי עדיף על קבוצת ההייטקיסטים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביבי יקבע מי ישלוט בערוץ 13 - ופטריק דרהי עדיף על קבוצת...
מערכת הרייטינג הישראלית גם אם נחשבת למיושנת, היא כרגע החלופה הכי אובייקטיבית שקיימת, גם אם אינה מדויקת. היא משפיעה על החלטות הפקה, על לוחות שידורים ועל מיליוני שקלים שמתחלקים מדי ערב. השינויים הצפויים במדידה עשויים לשנות לא רק את המספרים, אלא גם את מאזן הכוחות בין השחקנים הגדולים בשוק.
- 3.אנונימי 13/11/2025 12:34הגב לתגובה זוועל סמך מה כתבת שהחקיקה תעביר לשר התקשורת את היכולת לקבוע את הרייטינג של הערוצים. איך בדיוק השר יקבע את הרייטינג על סמך המצב רוח שלו מה הסיבות להתנגד לרפורמה שתייעל ותדייק את שיטת המדידה נטו פוזיציה
- 2.קפלניסט 13/11/2025 00:32הגב לתגובה זוצאו להפגין למען גיוס כל החרדים לצהל.
- 1.ברוריה 12/11/2025 15:52הגב לתגובה זולא ברור איך מודדים את כמויות הכסף הקטארי שזרמו ללשכת ראש הממשלה ממדינת אויב. חלק מהכסף הוזרם לחמאס במזוודות עוד קודם לטבח נתניהו חלק חולק ליועצים השונים בלשכה וחלק עדיין חסר.