וורן באפט נכנס לשבועו האחרון כמנכ״ל ברקשייר האת׳ווייBerkshire Hathaway Inc -0.61%  , החברה שדרכה בנה את אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בתולדות שוק ההון. במשך כמעט שישה עשורים הוא עמד בראש התאגיד, הפך אותו לאימפריה בשווי של יותר מטריליון דולר, והניב תשואות חריגות למשקיעים שהלכו איתו לאורך הדרך. אלא שבאופן פרדוקסלי, באפט עצמו תיאר את נקודת ההתחלה של כל המסע הזה כטעות. לא טעות קטנה או חישוב שגוי, אלא לדבריו - העסקה הגרועה ביותר שביצע אי פעם. רכישת ברקשייר האת׳וויי, אז חברת טקסטיל גוססת, היא בעיניו דוגמה קלאסית לאופן שבו החלטה רגשית יכולה לעלות הון עתק.

כשהשתלט על החברה באמצע שנות ה־60, ברקשייר הייתה רחוקה מאוד מהתאגיד המוכר כיום. מדובר היה בעסק תעשייתי שנשחק לאורך שנים, סגר מפעלים והתקשה להתמודד עם תחרות זולה. באפט נכנס אליה לא מתוך חזון ארוך טווח, אלא כמהלך ערך קצר־טווח שנועד להפיק רווח קטן מהנזילות של החברה. המהלך התהפך עליו. סכסוך עם הנהלת החברה סביב מחיר הצעת רכש, הפרש זניח לכאורה, הוביל את באפט לפעול מתוך כעס. במקום למכור את אחזקותיו, הוא החל לרכוש עוד מניות, השתלט על החברה והדיח את המנכ״ל.

באפט התקשה להודות בכישלון

לטענת באפט, באותו שלב הוא קשר את עתידו העסקי לעסק בעל כלכלה חלשה. ברקשייר הפכה לפלטפורמה להשקעות עתידיות, אך נשאה על גבה במשך שנים פעילות טקסטיל הפסדית שבלעה הון ולא ייצרה ערך. באפט מודה שכבר אז הבין שמדובר בעסק בעייתי, אך התקשה להודות בכישלון. במשך כ־20 שנה ניסה להציל את פעילות הטקסטיל. הוזרמו השקעות, נרכשו מפעלים נוספים והוכנס ציוד חדש, אך דבר לא שינה את התמונה. לדבריו, לא מדובר היה בכשל ניהולי או בכוח אדם לא איכותי, אלא במציאות תחרותית שלא ניתן לנצח בה.

במקביל, החלו להיבנות בברקשייר פעילויות אחרות ובראשן תחום הביטוח. בדיעבד, באפט סבור שזו הייתה צריכה להיות נקודת ההתחלה האמיתית של התאגיד, ולא שלב משני שנבנה על גבי עסק כושל. לדבריו, אילו ההון שהוזרם לטקסטיל היה מופנה ישירות לעסקי הביטוח, שוויה של ברקשייר כיום היה כפול.

• בדרך לעידן שאחרי באפט: טוד קומבס עוזב, מבנה הניהול נבנה מחדש
• מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שיעור מרכזי

באפט אינו מציג את הסיפור כהחמצה בלבד, אלא כשיעור מרכזי שהגדיר את פילוסופיית ההשקעה שלו. לא מספיק לקנות משהו בזול, צריך לקנות עסק טוב. מחיר אטרקטיבי אינו מפצה על כלכלה עסקית חלשה. השיעור הזה סימן מעבר מחשיבה של “מציאות זולות” בסגנון בנג׳מין גרהאם, המורה שלו, לגישה שמעדיפה איכות עסקית, יתרון תחרותי ויכולת לייצר תזרים לאורך זמן. זו גם הגישה שהובילה את ברקשייר להשקעות האיקוניות שלה בעשורים הבאים.

באפט מדגיש כי בעסקים, בניגוד לספורט או לאקדמיה, אין בונוס על דרגת קושי. אין ניקוד נוסף על ניהול עסק מסובך במיוחד. לכן, לדבריו, עדיף לדלג מעל מכשולים נמוכים מאשר לנסות לקפוץ מעל מחסומים גבוהים, גם אם האתגר מפתה אינטלקטואלית.

המשקיע מודה שהפיתוי לא נעלם. גם לאחר שלמד את הלקח, הגיעו אליו הצעות להשקיע בעסקים בעייתיים עם הבטחה ל”מהפך”. ברוב המקרים, הוא בחר להתרחק, כשהוא נזכר במחיר ששילם על עקשנותו בעבר.

• שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות
• קופאנג מזנקת בכ־9% לאחר שהרגיעה את החששות מגניבת מידע
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

תובנה פשוטה

באפט נוטה להחזיק בעסקים גם כשאינם מצטיינים, אך הוא מדגיש כי זה נכון רק כאשר הם אינם שורפים ערך באופן קבוע. טקסטיל, מבחינתו, חצה את הקו הזה. כעת, כשהוא מפנה את מקומו בהנהלה, באפט משאיר אחריו לא רק תאגיד עצום, אלא גם תובנה פשוטה: הצלחה עסקית נמדדת באיכות הכלכלה של העסק עצמו. זהו שיעור שנלמד אומנם בדרך הקשה, אך כזה שעיצב קריירה שלמה.

בסופו של דבר, הטעות הגדולה ביותר של באפט היא גם זו שאפשרה לו להפוך למשקיע שהוא היום. בלי ברקשייר הטקסטילית, אולי לא הייתה קמה ברקשייר האת׳וויי כפי שהיא מוכרת היום. אך המחיר, כפי שהוא עצמו הודה, היה גדול בהרבה ממה שנדרש.