הממשלה אישרה תוספת של 659 מיליון שקל לסל שירותי הבריאות, ובכך מנעה את עיכוב עבודתה של ועדת הסל. מדובר בצעד מהותי לשמירה על רציפות הפעולה במערכת הבריאות. סל שירותי הבריאות הציבורי הוא אחד מעמודי התווך של מערכת הבריאות בישראל. מדי שנה, נדרשת המדינה להכריע אילו תרופות, טיפולים וחיסונים ימומנו מכספי הציבור, בהתחשב בתקציב מוגבל ובצרכים רפואיים משתנים. ההחלטות של ועדת הסל משפיעות באופן ישיר על חיי מאות אלפי חולים, ולעיתים קובעות אם טיפול יהיה נגיש עבור הציבור או יישאר יקר מדי עבור הרוב.

למרות הוואקום הפוליטי - הוועדה תצא לדרך

העיכוב בהרכבת הוועדה נבע מהתפטרות שר הבריאות הקודם, במסגרת משבר קואליציוני שהוביל לפרישת שרים נוספים. בעקבותיו מונה ממלא מקום זמני, ח"כ חיים כץ מהליכוד, אך מינויו פג, ובכך נוצר ואקום בתפקיד השר שאמור לאשר את מינוי הוועדה. במצב זה, משרד הבריאות נאלץ לפעול באופן חריג ולהגיש הצעת מחליטים שאושרה על ידי הממשלה כולה. המהלך אפשר לעקוף את הצורך באישור שר הבריאות ולמנוע עיכוב נוסף בדיוני הסל. ההרכב החדש של הוועדה כולל שלושה חברים חדשים, אך יו"ר הוועדה, פרופ' דינה בן יהודה מבית החולים הדסה, תמשיך לעמוד בראשה. בן יהודה נחשבת לדמות מקצועית מוערכת בעלת ניסיון רב בקביעת סדרי עדיפויות רפואיים.

ועדת הסל תדון השנה בכ-570 תרופות, טכנולוגיות וחיסונים שהוגשו על ידי חברות תרופות, עמותות רפואה, קופות החולים וגורמים נוספים. בין התחומים המרכזיים ניתן למנות תרופות חדשות למחלות נוירולוגיות כמו סכיזופרניה ואלצהיימר, טיפולים ביולוגיים מתקדמים לסוכרת, תרופות חדשות להשמנה, וכמובן תרופות בתחום האונקולוגיה, לרבות תרופות אימונותרפיות מתקדמות ומותאמות אישית.

כמו כן, צפויה הוועדה לבחון הכנסת חיסונים חדשים, ובהם חיסונים לנגיפים שהתפרצותם גברה לאחרונה, וכן טיפולים למחלות עור כרוניות ומחלות מעי דלקתיות - תחומים שזוכים לביקוש גובר מצד הקופות והמטופלים.

• סל הבריאות - המחלוקות, החידושים ואיך זה ישפיע על הכיס שלנו?
• עוד 100 מיליון שקלים לסל התרופות; דרעי הנחה לקדם הסדרת הקנאביס
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במשרד הבריאות מציינים כי לצד ההיבט הרפואי, יינתן השנה דגש גם לשיקולי כלכלה בריאותית, כלומר לתרומה הכוללת של כל תרופה או טיפול למערכת כולה - מבחינת מניעת אשפוזים, שיפור איכות חיים וצמצום תחלואה נלווית.

הצעת המחליטים שאושרה כללה בסופו של דבר תוספת של 659 מיליון שקל - מעט מעל הרף שנקבע בהסכם הקואליציוני. בכך נשלחה קריאת כיוון ברורה שלפיה הממשלה מחויבת לשמור על הרצף התקציבי של הסל, גם כשאין גוף פוליטי ספציפי שדוחף לכך.

הוועדה צפויה להיכנס לפעילות מלאה כבר בשבוע הקרוב, ותתכנס מדי שבוע לדיונים מרתוניים. ההמלצות צפויות להתפרסם בתחילת 2026, ולזכות לאישור ממשלתי. עם זאת, ייתכנו עיכובים נוספים בשל לוחות הזמנים הדחוקים והמורכבות הגוברת של ההחלטות. במערכת הבריאות מקווים שהצוותים שהחלו להכין את עבודת הוועדה כבר לפני מספר חודשים יאפשרו לה להדביק את הפער. ההמלצות ייקבעו על בסיס קריטריונים רפואיים, כלכליים ואתיים, כשבמרכז השיקול - תועלת לחולה, סיכוי לריפוי, קיצור סבל ושיפור איכות חיים.

• בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
• התמ"ג קפץ ב-12.4%, בהתאוששות המהירה ביותר מאז הקורונה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין...

10 דברים שכדאי לדעת על סל הבריאות

• הגדרה בסיסית: סל הבריאות הוא מכלול השירותים הרפואיים, התרופות, החיסונים, הציוד והטכנולוגיות שממומנים מכספי הציבור, כחלק מחוק ביטוח בריאות ממלכתי משנת 1994. הסל מבטיח גישה שוויונית לטיפולים איכותיים, ומכסה כ-80% מהצרכים הרפואיים של אזרחי ישראל. הוא מתעדכן מדי שנה כדי להתאים להתקדמות הרפואית, אך נשמר תקציב מוגבל שמגביל את היקף ההוספות.
• זכאות אוניברסלית: כל תושב ישראל זכאי לשירותים אלה ללא תשלום נוסף מעבר להשתתפות עצמית מוגבלת, ללא הבדל גיל, מין או מצב כלכלי. זכאות זו חלה על כ-9.5 מיליון איש, ומבטיחה רשת ביטחון חברתית שמונעת פשיטת רגל רפואית. עם זאת, במקרים של טיפולים מחוץ לסל, המטופלים נאלצים לשלם מכיסם או לפנות לעמותות סיוע.
• ועדת הסל: גוף עצמאי בן 23 חברים (רופאים, כלכלנים, נציגי ציבור וקופות חולים) שמעדכנת את הסל מדי שנה וממליצה על הכנסת תרופות חדשות. הוועדה פועלת בשקיפות יחסית, עם דיונים פתוחים לציבור, אך סובלת מעיכובים פוליטיים כמו בשנת 2025 עקב היעדר שר בריאות. יו"ר הוועדה הנוכחית, פרופ' דינה בן יהודה, מביאה ניסיון רב בהחלטות אתיות מורכבות.
• תקציב שנתי: בשנת 2025, התקציב לעדכון הסל עמד על 650 מיליון ש"ח, המיועדים לכיסוי כ-570 תרופות וטכנולוגיות חדשות שהוגשו. לשנת 2026 אושרה תוספת של 659 מיליון ש"ח, מעל ההסכם הקואליציוני, אך יש חששות מקיצוצים עקב שינויים פוליטיים. התקציב הזה משקף מאבק מתמשך, שכן האינפלציה שוחקת את ערכו מדי שנה בכ-50-100 מיליון ש"ח.
• קריטריונים להכרעה: ההחלטות מבוססות על יעילות רפואית, עלות-תועלת, אתיקה ותועלת ציבורית, כולל מניעת אשפוזים והארכת חיים. הוועדה שוקלת נתונים סטטיסטיים כמו שיעורי הישרדות ותופעות לוואי, לצד שיקולים כלכליים כמו חיסכון במערכת. רק כ-20%-30% מהבקשות מאושרות, מה שיוצר מאבקים ציבוריים על תרופות יקרות כמו טיפולים להשמנה או סרטן.
• היקף השירותים: הסל כולל אשפוזים, בדיקות, טיפולים מונעים, תרופות כרוניות וטכנולוגיות מתקדמות כמו אימונותרפיה לסרטן. הוא מכסה כ-4,000 פריטים, כולל חיסונים נגד RSV לתינוקות וטיפולים לבריאות הנפש. בשנים האחרונות הורחב הסל בתחומים כמו מחלות נדירות, אך עדיין חסרים פריטים בתחומי פוריות ובריאות נפשית.
• אישור סופי: המלצות הוועדה זקוקות לאישור ממשלתי, שמתפרסם בדרך כלל בתחילת השנה, והן חלות רטרואקטיבית מ-1 בינואר. אישור זה דורש הצבעה בכנסת, מה שמאפשר התערבות פוליטית אך גם שקיפות. בעבר היו מקרים של עיכובים עד אפריל, שגרמו לסבל מיותר לחולים.
• אתגרים כלכליים: התקציב מוגבל, ולכן רק חלק קטן מהבקשות מאושרות, מה שמוביל למאבקים ציבוריים על טיפולים יקרים כמו זריקות להרזיה. עמותות רבות, כ-70 בשנת 2025, פנו לראש הממשלה כדי למנוע קיצוצים של 100 מיליון ש"ח. האתגר המרכזי הוא איזון בין חדשנות רפואית לבין משאבים ציבוריים מוגבלים, במיוחד על רקע משברים פוליטיים.
• השפעה על חולים: הסל מאפשר גישה נגישה לטיפולים ששוויים מיליארדים, ומשפיע ישירות על כ-318 אלף חולים בשנה. הוא מציל חיים ומשפר איכות חיים, כמו בהכנסת תרופות לאלצהיימר או סכיזופרניה. חולים שטיפולם לא נכנס לסל נאלצים לפנות לבתי משפט או קמפיינים ציבוריים, מה שמדגיש את החשיבות של עדכונים שנתיים.
• עדכונים מיוחדים: בשנים האחרונות הוגדל הסל בתחומים כמו בריאות הנפש (366 מיליון ש"ח ב-2025) וחיסונים מונעים נגד RSV לתינוקות. לשנת 2026 צפויה דגש על טיפולים ביולוגיים להשמנה ומחלות מעי דלקתיות, בעקבות ביקוש גובר. עדכונים אלה משקפים התאמה למגיפות ומחקרים חדשים, אך דורשים השקעה נוספת כדי להתמודד עם עליית מחירי התרופות העולמית.