סין מתריעה בפני סטודנטים לדחות תכניות לימודים ביפן

סין פרסמה אזהרת מס יוצאת דופן לסטודנטים המתכננים ללמוד ביפן, והתריעה כי הסיכון לאזרחים סינים במדינה "גבר משמעותית". זהו צעד נוסף בהסלמה דיפלומטית בין בייג׳ינג לטוקיו בעקבות הצהרותיה האחרונות של ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ׳י, בנוגע לטאיוואן. לפי דיווח של רשת CCTV הממלכתית, משרד החינוך הסיני קרא לסטודנטים שכבר נמצאים ביפן וגם לאלו המתכננים לצאת לימי לימודים בחודשים הקרובים, "לעקוב מקרוב אחר המצב הביטחוני המקומי" ולהיערך לשינויים אפשריים. 

האזהרה מצטרפת להמלצת מסע רחבה יותר שפירסמה בייג׳ינג לפני סוף השבוע, בה קראה לאזרחים סינים "להימנע מנסיעות ליפן בעת הקרובה". המהלך הסיני הגיע לאחר הצהרותיה של טאקאיצ׳י, שאמרה כי שימוש בכוח במסגרת עימות על טאיוואן עלול להיות "מצב המאיים על הישרדותה של יפן", ניסוח משפטי שמעניק לממשלה ביפן לגיטימציה לפעול צבאית. 

בייג׳ינג דרשה מטאקאיצ׳י לחזור בה, וגינתה את דבריה כ-"התערבות בוטה בענייניה הפנימיים של סין". מנגד, טוקיו מתעקשת כי עמדתה לא השתנתה. מזכיר הקבינט היפני, מינורו קיהרה, אמר כי תגובת סין "אינה עולה בקנה אחד עם ההבנות שהושגו בין מנהיגי המדינות לקדם יחסים אסטרטגיים מועילים הדדית". שר החוץ היפני, טושימיצו מוטגי, הדגיש כי העמדה היפנית "תואמת את החוק הבינלאומי ואת הדין המקומי". 

הסערה הדיפלומטית לא נשארה רק במישור ההצהרתי. ביום ראשון בבוקר תיעדה טוקיו ארבע ספינות של משמר החופים הסיני נכנסות למים שבמחלוקת בים סין המזרחי, אזור המכונה סנקאקו ביפן ודיאויו בסין. חדירות מסוג זה הפכו שכיחות בשנים האחרונות, אולם בנסיבות הנוכחיות הן נתפסות בטוקיו כמהלך שמוסיף לדלק המתיחות. משמר החופים הסיני מסר כי מדובר ב-"סיור אכיפת זכויות חוקי". 

• המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
• שוק האג"ח היפני - האג"ח ל-10 שנים עלתה ל-2%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התגובה הסינית מתרחבת גם למישור האזרחי. שלוש מחברות התעופה הגדולות של סין, אייר צ׳יינה, צ׳יינה איסטרן וצ׳יינה סאות׳רן, הודיעו כי יוותרו על דמי ביטול בטיסות ליפן ויאפשרו החזר מלא על כרטיסים לטיסות לטוקיו, אוסקה ואוקינאווה עד סוף השנה. בצעד זה מבהירה בייג׳ינג כי היא מוכנה לנקוט "צעדי נגד משמעותיים", כפי שפורסם בחשבון המקורב ל-CCTV ברשתות החברתיות. 

ההיסטוריה המסובכת של יחסי סין-יפן

היחסים בין יפן לסין מתוחים מזה עשורים, בין היתר בשל זיכרונות היסטוריים של פלישת יפן לסין בשנות ה-30 של המאה ה-20, וכן בשל זיכרונות כואבים ממלחמת סין-יפן השנייה (1937-1945), שבה נהרגו כ-20 מיליון סינים תחת הכיבוש היפני. מאז, הסכסוכים התמקדו בנושאים טריטוריאליים כמו איי סנקאקו, שמכילים משאבי נפט וגז טבעי בשווי מיליארדים. בשנים האחרונות, היחסים המסחריים – ששווים כ-300 מיליארד דולר בשנה, התקררו בעקבות סנקציות אמריקאיות על סין, שיפן תמכה בהן. סין, מצדה, רואה בברית היפנית-אמריקאית איום קיומי, ומגבירה את פעילותה הצבאית באזור, כולל טיסות מטוסי קרב מעל מרחב אווירי טייוואני.

בחודשים האחרונים נרשמה דווקא התקרבות, לאחר שסין ביטלה את החרם שהטילה על יבוא פירות ים מיפן בעקבות פרויקט הזרמת מי הקירור ממתקן פוקושימה. כעת, המשבר המחודש סביב טאיוואן מאיים לבלום את המגמה. סין מצהירה כי טאיוואן היא חלק משטחה והיא תדאג "להשיבה לחיקה, גם בכוח אם יהיה צורך". 

• מדברים עם ג׳מיני? בקרוב תתחילו לראות פרסומות
• וושינגטון מנסה לאחד את המערב נגד השליטה הסינית במינרלים קריטיים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• החברה שמדווחת על הפסד של 17.5 מיליארד דולר ומזנקת 7%

יפן, שאינה מקיימת יחסים דיפלומטיים רשמיים עם טייפה, עומדת על כך שכל שינוי במצב הקיים חייב להתבצע בדרכי שלום. הצהרת טאקאיצ׳י, גם אם לא כללה התחייבות ישירה להתערבות צבאית, נתפסה בבייג׳ינג כאיתות לחיזוק המעורבות היפנית בסוגיות האזוריות, ומתדלקת כעת את אחד המשברים הרגישים ביותר במזרח אסיה.

ושוב, שרשרת האספקה בסכנה 

בינתיים, החשש הוא שהשיח יתורגם לצעדים קונקרטיים יותר: הגבלות כלכליות הדדיות, הקשחת עמדות ביטחוניות ואף מתיחות צבאית בפועל. יפן, שמאז מלחמת העולם השנייה נזהרה במיוחד ביחסיה עם ביג'ינג, מוצאת את עצמה שוב על מסלול התנגשות. ברקע עומדים שיקולים גיאופוליטיים רחבים הרבה יותר – מהשפעת ארה"ב באזור, דרך תלות סין בשווקים גלובליים, ועד לחששות מאי-יציבות כלכלית עולמית. אם המתיחות תימשך, היא עלולה להשפיע לא רק על תיירים סינים או אמירה אחת של ראש ממשלה, אלא על יציבות כל האזור האסייתי כולו.