חברת בת של תע"א מקימה במרוקו מפעל לייצור כטמ״מים מתאבדים

שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל למרוקו ממשיך לעלות מדרגה: חברת בלו בירד אירוסיסטמס, מקבוצת התעשייה האווירית, אישרה כי תקים במרוקו את מפעל הייצור הראשון מחוץ לישראל למערכת החימוש המשוטט SPY-X. זהו צעד משמעותי עבור התעשייה האווירית, היות והקמת קו ייצור מלא מחוץ לישראל היא צעד משמעותי בדרך לייצוא יכולות, ולא רק מוצרים. בפועל, בלו בירד תייצא למרוקו טכנולוגיית ייצור כטמ״מים מתקדמים, מודלים של בקרת איכות, מתודולוגיות תחזוקה והכשרה והסמכה של כוח אדם מקומי. זהו שלב נוסף, שחורג מממכירות של מערכת נשק, והוא מקבע את התלות הטכנולוגית של מרוקו בישראל למשך שנים קדימה.

המפעל יוקם בעיר התעשייה בנסלימן, הנמצאת בין רבאט לקזבלנקה, מתפתחת במהירות למוקד ייצור אזורי למערכות לא־מאוישות מתקדמות. מלבד בלו בירד, גם יצרנית המל״טים הטורקית Baykar מקימה במקום מפעל המתוכנן להתחיל פעילות מלאה ב-2026. המיקום האסטרטגי, הממשל המרוקאי התומך וההשקעה הרציפה בטכנולוגיות ביטחוניות הופכים את בנסלימן למרכז חדש של תעשיית האוויר־החם באזור.

בעיתונות המרוקאית המקומית נטען כי מרוקו אף ביצעה בהצלחה ניסוי טיסה של כטמ״ם SPY-X שיוצר כולו בשטחה, ציון דרך המצביע על כך שמפעל הייצור נכנס לשלבי הרצה ראשוניים. בכך, מרוקו מצטרפת לקבוצה קטנה של מדינות בעלות יכולת ייצור עצמאית של חימוש משוטט טקטי, תחת חסות טכנולוגית ישראלית.

המשמעות האסטרטגית לישראל

הקמת מפעל SPY-X במרוקו אינה פעולה טכנית בלבד, אלא מהלך שמחזק את מעמדה של ישראל כמדינה המובילה לא רק בפיתוח מערכות נשק, אלא גם ביצירת תקנים עולמיים בתחום הייצור הביטחוני. העובדה שמדינה כמו מרוקו בוחרת להקים קו ייצור מקומי המבוסס כולו על ידע ישראלי, מצביעה על רמת האמון הגבוהה בתעשייה האווירית ועל נכונות מדינות באזור לשתף פעולה עם ישראל בתחום רגיש כמו ייצור מערכות תקיפה מדויקות.

• 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
• התעשייה האווירית: הצבר צמח ל-26.5 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עבור ישראל, המעבר מייצוא מוצרים לייצוא יכולת מביא עמו שינוי פרדיגמטי. ישראל הופכת לספקית ידע, כוח אדם מקצועי ומודלים של ייצור תעשייתי. זהו מודל שהופך את התעשייה הביטחונית הישראלית לגורם משפיע הרבה מעבר לגבולות המדינה, ומייצר מנגנון של תלות הדדית עם שותפות אסטרטגיות. במילים אחרות, בלו-בירד אינה רק מוכרת כטמ״מים, אלא משבצת את ישראל בעמדת הובלה על יצירת תעשיית מל״טים אפריקאית שלמה.

מאז חידוש היחסים בין ישראל למרוקו ב־2021, שתי המדינות העמיקו את שיתופי הפעולה הביטחוניים שלהן במידה ניכרת. מרוקו הפכה לאחת הלקוחות הגדולות ביותר של התעשייה הביטחונית הישראלית ביבשת אפריקה. בין העסקאות הבולטות נמצאת עסקה לרכישת לוויין ריגול מהתעשייה האווירית בהיקף של כמיליארד דולר, שנחתמה ב-2024 והוצגה כמנוע לשדרוג היכולות האסטרטגיות של מרוקו. לפני כשנה, דווח כי מרוקו אפשרה לעגון לראשונה אוניית נשק ישראלית בנמליה לאחר שספרד סירבה לקבלה, צעד שרמז על עומק הקשרים הביטחוניים שנבנו.

בשנה האחרונה העלתה מרוקו משמעותית את תקציב הביטחון שלה, כאשר הצעת התקציב לשנת 2026 הגיעה לכ-־15.7 מיליארד דולר. ברבאט מציגים את ההרחבה התקציבית כחלק ממדיניות ארוכת טווח לבניית תשתית ביטחונית מתקדמת, לפיתוח יכולות טכנולוגיות מקומיות ולהעמקת שיתופי פעולה עם שותפות אזוריות ובינלאומיות. מרוקו מעוניינית להוביל את תעשיית הביטחון באזורה, תוך צמצום התלות ביבוא מערבי והרחבת יכולות הייצור והפיתוח בתוך המדינה.

• טסלה מול אנבידיה: הקרב על המוח של הרכב האוטונומי
• "אני ממש בסדר עם זה": מדוע מנכ"ל אנבידיה לא מפחד ממס של 7 מיליארד דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "ונצואלה תטיס את פלנטיר 28%"

הפרויקט הנוכחי של בלו בירד משתלב באופן טבעי לאורך ציר זה של התחזקות היחסים האסטרטגיים, והוא מהווה את אחד הביטויים הבולטים ביותר לפתיחות המרוקאית לטכנולוגיות ישראליות. וכך, הבחירה של מרוקו להקים מפעל המבוסס על ידע ישראלי נובעת לא רק מאינטרסים טקטיים, אלא גם מהשאיפה המרוקאית לעצמאות טכנולוגית בתחום הביטחון.

מערכת ה-SPY-X

מערכת SPY-X מוגדרת כחימוש משוטט טקטי מדויק, המיועד לפגיעה במטרות משוריינות ובהן טנקים, נגמ"שים וריכוזי כוחות בטווח של עד 50 קילומטר. על פי נתוני היצרן, הכלי נושא ראש קרבי במשקל 2.5 קילוגרם, מסוגל להגיע למהירות של כ-250 קמ״ש ופועל באופן אוטונומי למשך כ-90 דקות. שילוב הביצועים: טווח, מהירות, זמן שהייה ודיוק גבוה – מציב את ה-SPY-X בחזית מגמת החימוש המשוטט, אחד מתחומי ההתעצמות הצבאית הבולטים בעולם בעשור האחרון, כפי שמתריעים גם מרכזי מחקר ביטחוניים בארצות הברית.

המהלך של בלו בירד מציב את ישראל בשורת המדינות שמייצרות לא רק נשק אלא גם מפעלי נשק. זו נקודת מפנה בהשפעה האזורית של ישראל, המתבטאת בכך שמרוקו לא רק רוכשת מערכות, אלא מתבססת על ידע ישראלי לייצר אותן בעצמה. ישראל חיזקה בעשור האחרון את מעמדה כמעצמה בתחום המל״טים, אך פרויקט זה מתקדם לשלב שבו יכולת הייצור עצמה, ולא רק הייצוא, מעצבת את יחסי הכוח באזור.

שאלות ותשובות על מפעל המל"טים של התעשייה האווירית במרוקו

איזו חברה פתחה מפעל לייצור מל"טים מתאבדים במרוקו?

בלובירד, חברת בת של התעשייה האווירית הישראלית, היא זו שחנכה את המפעל החדש. מדובר במהלך תקדימי, שכן זהו המתקן הראשון של החברה, ושל תעשייה ביטחונית ישראלית בכלל, לייצור חימושים משוטטים במדינה מוסלמית בצפון אפריקה. המפעל הוקם באזור בנסלימאנה, סמוך לקזבלנקה, ופועל תחת בעלות מרוקאית מלאה, אף שהוא מייצר טכנולוגיה ישראלית.

מה מייצרים במפעל ומה מיוחד במל״ט SPYX?
המל״ט SPYX הוא חימוש משוטט מתוצרת בלובירד, נושא ראש קרבי במשקל 2.5 ק״ג, טס במהירות של עד 250 קמ״ש, ויכול לשהות באוויר עד 90 דקות. הוא מיועד למשימות תקיפה מדויקות, נגד טנקים, כלי רכב משוריינים, בסיסים ואיומים נקודתיים. היתרון המרכזי הוא ביכולתו לפעול באופן עצמאי, לאסוף מודיעין, להתביית על מטרה ולפגוע בה בדיוק גבוה.

מה המשמעות האסטרטגית של פתיחת המפעל?
מרוקו מבקשת להפוך מיבואנית ציוד ביטחוני ליצרנית, לפחות חלקית. פתיחת המפעל מהווה צעד נוסף בדרך לעצמאות ביטחונית ולצמצום התלות במדינות זרות. בנוסף, היא מעידה על אמון במערכת הביטחונית הישראלית וממחישה את עומק שיתוף הפעולה בין המדינות. מעבר לכך, הכשרת מהנדסים מרוקאים תורמת להעברת טכנולוגיה ולהטמעת ידע מקומי.

כיצד קשור הפרויקט לעימות בסהרה המערבית?
מרוקו מצויה בעימות מתמשך מול חזית פוליסריו, הפועלת להקמת מדינה עצמאית בסהרה המערבית. הצבא המרוקאי משתמש בכלים לא מאוישים ככלי מרכזי בזירה הזו, כאשר לפי דיווחים, מל״טים מתאבדים כבר שימשו ליירוט והפצצה של מטרות של הארגון. המל״טים הישראליים מעניקים למרוקו יתרון טכנולוגי ניכר בשטח.

איך השפיעו הסכמי אברהם על המהלך?
הנרמול בין ישראל למרוקו איפשר פתיחת דלתות לשיתוף פעולה ביטחוני וכלכלי. מאז 2020, יחסי הביטחון בין שתי המדינות התרחבו באופן משמעותי, וישראל הפכה לאחת מהספקיות המרכזיות של ציוד מתקדם למרוקו. פרויקטים כמו המפעל של בלובירד לא היו מתאפשרים ללא המסגרת המדינית שנוצרה בהסכמים.

מהו גובה תקציב הביטחון המרוקאי ומה הוא כולל?
תקציב הביטחון של מרוקו לשנת 2026 נאמד ב־15.7 מיליארד דולר, הסכום הגבוה ביותר בתולדות המדינה. התקציב משמש לרכש מערכות נשק מתקדמות, שדרוג אמצעים קיימים, הכשרת כוחות ולוגיסטיקה. חלק ניכר ממנו מוקדש לרכש ממדינות זרות – בהן ארצות הברית וישראל, וכן לפיתוח יכולות מקומיות, כפי שמתבטא בהקמת המפעל.

אילו עסקאות ביטחוניות נחתמו בין ישראל למרוקו?
מרוקו רכשה מערכות הגנה אווירית ברק MX, מערכות ספיידר של רפאל, רקטות מונחות מסוג אקסטרא ומערכות שיגור מתקדמות מסוג PULS מאלביט. העסקאות כוללות שילוב של טכנולוגיה מדויקת עם התאמה לפלטפורמות קיימות, ומקנות למרוקו כושר אש מרשים בטווחים של עשרות ומאות קילומטרים.

איך קשור המהלך להכרה הישראלית בסהרה המערבית?
בקיץ 2023, ישראל הכירה רשמית בריבונות מרוקו על חבל הסהרה, מהלך שהיו לו השלכות מדיניות וכלכליות. ההכרה חיזקה את מעמדה של מרוקו מול הקהילה הבינלאומית והעמיקה את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, במיוחד בתחום המל״טים, בהם מרוקו רואה מענה ישיר לאתגרי השטח שלה.

איזו מדינה נפגעת מהעמקת הקשרים בין מרוקו לישראל?
צרפת, שהייתה ספקית ביטחונית עיקרית של מרוקו במשך שנים, רואה ירידה חדה בהיקף ההזמנות ממנה. עסקאות שהיו נסגרות עם חברות כמו ת׳אלס ואיירבאס עוברות כעת לחברות ישראליות, בין אם מדובר בלוויינים, מל״טים או מערכות הגנה. מדובר בתהליך שמייצר חיכוך גם בתוך האיחוד האירופי.

מי מרוויח מהמהלך בצד הישראלי?
חברות כמו התעשייה האווירית, רפאל, אלביט ובלובירד נהנות מגישה לשוק צומח, שוק שמוכן לשלם על טכנולוגיה מתקדמת. המדינה מרוויחה לא רק כלכלית אלא גם דיפלומטית, דרך חיזוק קשרים אסטרטגיים עם מדינות מוסלמיות במזרח התיכון ואפריקה. בלובירד, ספציפית, מקבלת דריסת רגל ייחודית בשוק צפון־אפריקאי רגיש.