אלי גליקמן
צילום: צים

בעלי המניות מול ההנהלה: המאבק בצים

קבוצת מוסדיים המחזיקה מעל 8% מצים פועלת לשינוי בהרכב הדירקטוריון ולבחינת חלוקת דיבידנד משמעותית, על רקע פער גדול בין קופת המזומנים לשווי השוק, ובזמן שבשוק ממשיכות לרחף הערכות על ניסיון הצעת רכש אפשרית
תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

חברת צים ZIM Integrated Shipping Services 0.06%   נכנסת למוקד ברקע מהלך אקטיביסטי מצד בעלי המניות. קבוצת משקיעים מוסדיים ופרטיים בישראל, המחזיקה יחד יותר מ-8% מהון המניות של החברה, פנתה לדירקטוריון צים בדרישה להעלות לבחירה שלושה דירקטורים חדשים באסיפה שתיערך בחודש הבא. במקביל, הקבוצה דוחפת לבחון חלוקת דיבידנד גדולה בהיקף של 2-2.5 מיליארד דולר, צעד שנועד לצמצם את הפער החריג בין קופת המזומנים של החברה לבין שווי השוק שלה.

איך הגענו למצב הזה?

לצים יתרת מזומנים והשקעות נזילות של כמעט 2.9 מיליארד דולר, לעומת שווי שוק של כ-1.9 מיליארד דולר בלבד. המשמעות היא שהחברה נסחרת בדיסקאונט של כש-33% ביחס למזומן שבקופתה, שלא לדבר על נכסיה התפעוליים, צי האוניות, חוזי החכירה והפעילות העסקית. המשקיעים טוענים כי מדובר בעיוות שאינו משקף את ערכה האמיתי של צים, וכי הדירקטוריון אינו פועל בנחישות מספקת למען הצפת ערך.

מאחורי הדרישות עומד גם החשש מפני מהלך אסטרטגי שמוביל, לכאורה, מנכ״ל החברה אלי גליקמן. כבר מספר חודשים מתגלגלות בשוק הערכות שלפיהן גליקמן מגבש יחד עם איש העסקים רמי אונגר הצעת רכש להפיכת צים לחברה פרטית. על פי הפרסומים, ההצעה עשויה לנוע סביב 2.3-2.4 מיליארד דולר, פרמיה על מחיר השוק הנוכחי, אך עדיין נמוכה מסך המזומן בקופת החברה. צים לא הכחישה את הפרסומים, מה שמחזק את חששות המשקיעים לניגוד אינטרסים: הנהלה שמנסה לרכוש את החברה עשויה ליהנות ממחיר מניה נמוך, בזמן שעליה מוטלת החובה להגן על הערך של כלל בעלי המניות.

קבוצת המוסדיים מנמקת את בקשתה להחלפת שלושה חברי דירקטוריון בכך שחלקם מונו על ידי בעל השליטה הקודם, קנון של עידן עופר, שמכר את אחזקותיו בחברה. לטענתם, נדרש רענון בהרכב הדירקטוריון שיבטיח פעולה עצמאית ושקופה יותר, ובפרט מול הנהלה המוזכרת בהקשר של ניסיון השתלטות.

בקרב גורמים המעורים במהלך האקטיביסטי קיימת הערכה כי ההתארגנות הנוכחית מבטאת ניסיון מסודר של בעלי מניות מיעוט להתמודד עם עיוות תמחורי שנמשך בצים תקופה ארוכה. הקבוצה רואה בקופת המזומנים של החברה, יותר מ-2.8 מיליארד דולר, גבוה משמעותית משווי השוק, אינדיקציה לכך שהשוק מתמחר את החברה באופן שאינו משקף את שווי פעילותה, נכסיה וציי האוניות שבהם השקיעה בשנים האחרונות. ייתכן כי הפער הזה נובע בין היתר מהיעדר גרעין שליטה ומהשמועות על התארגנות לרכישת החברה, שלא קיבלו עד כה הבהרה מצד הדירקטוריון או ההנהלה. בתוך כך, הקבוצה סבורה כי על הדירקטוריון לפעול בנחישות לשמירת האינטרס של כלל בעלי המניות, וכי ככל שתתקבל החלטה שאינה משרתת את מטרת הצפת הערך, בעלי המניות יוכלו לפעול כדי לשנות זאת במסגרת הזכויות הנתונות להם.

ההון העצמי מייצג?

אחת הסיבות המרכזיות לפער בין שווי השוק לבין הערך הכלכלי היא העובדה שההון העצמי של צים אינו בהכרח מייצג את שווי החברה. בשנים האחרונות צים ביצעה מחיקות חשבונאיות שונות בתקופות תנודתיות בשוק ההובלה הימי, מה שהפחית את ההון העצמי גם כאשר הערך הכלכלי של הנכסים או הפעילות לא נפגע באותה מידה. לכן, למרות שההון העצמי עומד על כ-3.9 מיליארד דולר, גבוה משמעותית משווי השוק, הנתון הזה אינו תמיד משקף את הערך הכלכלי במדויק. לעומת זאת, קופת המזומנים היא נתון מבוסס, ולכן היא מהווה עוגן סולידי יותר להערכת השווי. כאשר שווי השוק נמוך בעשרות אחוזים מהמזומן, נוצר עיוות שיכול להיסגר במהירות במקרה של הצפת ערך.

נכון לעכשיו, צים לא פרסמה תגובה רשמית לפניית בעלי המניות, אך ככל שהלחץ האקטיביסטי יימשך, הדירקטוריון עשוי להידרש לגבש עמדה פומבית, בין אם בנוגע לשינוי בהרכב הדירקטוריון ובין אם ביחס לשאלת חלוקת הדיבידנד.

קיראו עוד ב"גלובל"

בשורה התחתונה

צים נמצאת תחת מהלך אקטיביסטי שעשוי להציף ערך לבעלי המניות באמצעות שינוי בדירקטוריון או חלוקת מזומנים, ובמקביל עשוי להקשות על הצעת הרכש שהייתה עשויה להגיע, אם אכן הייתה מתגבשת לכדי מהלך ממשי.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

כטמ"מ SPY-X של בלו בירד, מקבוצת התעשייה האווירית. קרדיט: אתר החברהכטמ"מ SPY-X של בלו בירד, מקבוצת התעשייה האווירית. קרדיט: אתר החברה

חברת בת של תע"א מקימה במרוקו מפעל לייצור כטמ״מים מתאבדים

חברת הבת של התעשייה האווירית, בלו בירד, אירחה את הצוות הטכני המרוקאי להכשרה מקיפה בישראל, לקראת פתיחת קו הייצור של כטמ"מ SPY-X באזור בנסלימן שליד קזבלנקה, אזור ההופך למרכז מל״טים אזורי לצד מפעל של Baykar הטורקית; המהלך מחזק את התעשייה האווירית שמתרחבת לא רק כיצואנית נשק, אלא כיצואנית של יכולות

רן קידר |

שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל למרוקו ממשיך לעלות מדרגה: חברת בלו בירד אירוסיסטמס, מקבוצת התעשייה האווירית, אישרה כי תקים במרוקו את מפעל הייצור הראשון מחוץ לישראל למערכת החימוש המשוטט SPY-X. זהו צעד משמעותי עבור התעשייה האווירית, היות והקמת קו ייצור מלא מחוץ לישראל היא צעד משמעותי בדרך לייצוא יכולות, ולא רק מוצרים. בפועל, בלו בירד תייצא למרוקו טכנולוגיית ייצור כטמ״מים מתקדמים, מודלים של בקרת איכות, מתודולוגיות תחזוקה והכשרה והסמכה של כוח אדם מקומי. זהו שלב נוסף, שחורג מממכירות של מערכת נשק, והוא מקבע את התלות הטכנולוגית של מרוקו בישראל למשך שנים קדימה.

המפעל יוקם בעיר התעשייה בנסלימן, הנמצאת בין רבאט לקזבלנקה, מתפתחת במהירות למוקד ייצור אזורי למערכות לא־מאוישות מתקדמות. מלבד בלו בירד, גם יצרנית המל״טים הטורקית Baykar מקימה במקום מפעל המתוכנן להתחיל פעילות מלאה ב-2026. המיקום האסטרטגי, הממשל המרוקאי התומך וההשקעה הרציפה בטכנולוגיות ביטחוניות הופכים את בנסלימן למרכז חדש של תעשיית האוויר־החם באזור.

בעיתונות המרוקאית המקומית נטען כי מרוקו אף ביצעה בהצלחה ניסוי טיסה של כטמ״ם SPY-X שיוצר כולו בשטחה, ציון דרך המצביע על כך שמפעל הייצור נכנס לשלבי הרצה ראשוניים. בכך, מרוקו מצטרפת לקבוצה קטנה של מדינות בעלות יכולת ייצור עצמאית של חימוש משוטט טקטי, תחת חסות טכנולוגית ישראלית.

המשמעות האסטרטגית לישראל

הקמת מפעל SPY-X במרוקו אינה פעולה טכנית בלבד, אלא מהלך שמחזק את מעמדה של ישראל כמדינה המובילה לא רק בפיתוח מערכות נשק, אלא גם ביצירת תקנים עולמיים בתחום הייצור הביטחוני. העובדה שמדינה כמו מרוקו בוחרת להקים קו ייצור מקומי המבוסס כולו על ידע ישראלי, מצביעה על רמת האמון הגבוהה בתעשייה האווירית ועל נכונות מדינות באזור לשתף פעולה עם ישראל בתחום רגיש כמו ייצור מערכות תקיפה מדויקות.

עבור ישראל, המעבר מייצוא מוצרים לייצוא יכולת מביא עמו שינוי פרדיגמטי. ישראל הופכת לספקית ידע, כוח אדם מקצועי ומודלים של ייצור תעשייתי. זהו מודל שהופך את התעשייה הביטחונית הישראלית לגורם משפיע הרבה מעבר לגבולות המדינה, ומייצר מנגנון של תלות הדדית עם שותפות אסטרטגיות. במילים אחרות, בלו-בירד אינה רק מוכרת כטמ״מים, אלא משבצת את ישראל בעמדת הובלה על יצירת תעשיית מל״טים אפריקאית שלמה.