אלי גליקמן
צילום: צים

בעלי המניות מול ההנהלה: המאבק בצים

קבוצת מוסדיים המחזיקה מעל 8% מצים פועלת לשינוי בהרכב הדירקטוריון ולבחינת חלוקת דיבידנד משמעותית, על רקע פער גדול בין קופת המזומנים לשווי השוק, ובזמן שבשוק ממשיכות לרחף הערכות על ניסיון הצעת רכש אפשרית
תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

חברת צים ZIM Integrated Shipping Services -4.67%   נכנסת למוקד ברקע מהלך אקטיביסטי מצד בעלי המניות. קבוצת משקיעים מוסדיים ופרטיים בישראל, המחזיקה יחד יותר מ-8% מהון המניות של החברה, פנתה לדירקטוריון צים בדרישה להעלות לבחירה שלושה דירקטורים חדשים באסיפה שתיערך בחודש הבא. במקביל, הקבוצה דוחפת לבחון חלוקת דיבידנד גדולה בהיקף של 2-2.5 מיליארד דולר, צעד שנועד לצמצם את הפער החריג בין קופת המזומנים של החברה לבין שווי השוק שלה.

איך הגענו למצב הזה?

לצים יתרת מזומנים והשקעות נזילות של כמעט 2.9 מיליארד דולר, לעומת שווי שוק של כ-1.9 מיליארד דולר בלבד. המשמעות היא שהחברה נסחרת בדיסקאונט של כש-33% ביחס למזומן שבקופתה, שלא לדבר על נכסיה התפעוליים, צי האוניות, חוזי החכירה והפעילות העסקית. המשקיעים טוענים כי מדובר בעיוות שאינו משקף את ערכה האמיתי של צים, וכי הדירקטוריון אינו פועל בנחישות מספקת למען הצפת ערך.

מאחורי הדרישות עומד גם החשש מפני מהלך אסטרטגי שמוביל, לכאורה, מנכ״ל החברה אלי גליקמן. כבר מספר חודשים מתגלגלות בשוק הערכות שלפיהן גליקמן מגבש יחד עם איש העסקים רמי אונגר הצעת רכש להפיכת צים לחברה פרטית. על פי הפרסומים, ההצעה עשויה לנוע סביב 2.3-2.4 מיליארד דולר, פרמיה על מחיר השוק הנוכחי, אך עדיין נמוכה מסך המזומן בקופת החברה. צים לא הכחישה את הפרסומים, מה שמחזק את חששות המשקיעים לניגוד אינטרסים: הנהלה שמנסה לרכוש את החברה עשויה ליהנות ממחיר מניה נמוך, בזמן שעליה מוטלת החובה להגן על הערך של כלל בעלי המניות.

קבוצת המוסדיים מנמקת את בקשתה להחלפת שלושה חברי דירקטוריון בכך שחלקם מונו על ידי בעל השליטה הקודם, קנון של עידן עופר, שמכר את אחזקותיו בחברה. לטענתם, נדרש רענון בהרכב הדירקטוריון שיבטיח פעולה עצמאית ושקופה יותר, ובפרט מול הנהלה המוזכרת בהקשר של ניסיון השתלטות.

בקרב גורמים המעורים במהלך האקטיביסטי קיימת הערכה כי ההתארגנות הנוכחית מבטאת ניסיון מסודר של בעלי מניות מיעוט להתמודד עם עיוות תמחורי שנמשך בצים תקופה ארוכה. הקבוצה רואה בקופת המזומנים של החברה, יותר מ-2.8 מיליארד דולר, גבוה משמעותית משווי השוק, אינדיקציה לכך שהשוק מתמחר את החברה באופן שאינו משקף את שווי פעילותה, נכסיה וציי האוניות שבהם השקיעה בשנים האחרונות. ייתכן כי הפער הזה נובע בין היתר מהיעדר גרעין שליטה ומהשמועות על התארגנות לרכישת החברה, שלא קיבלו עד כה הבהרה מצד הדירקטוריון או ההנהלה. בתוך כך, הקבוצה סבורה כי על הדירקטוריון לפעול בנחישות לשמירת האינטרס של כלל בעלי המניות, וכי ככל שתתקבל החלטה שאינה משרתת את מטרת הצפת הערך, בעלי המניות יוכלו לפעול כדי לשנות זאת במסגרת הזכויות הנתונות להם.

ההון העצמי מייצג?

אחת הסיבות המרכזיות לפער בין שווי השוק לבין הערך הכלכלי היא העובדה שההון העצמי של צים אינו בהכרח מייצג את שווי החברה. בשנים האחרונות צים ביצעה מחיקות חשבונאיות שונות בתקופות תנודתיות בשוק ההובלה הימי, מה שהפחית את ההון העצמי גם כאשר הערך הכלכלי של הנכסים או הפעילות לא נפגע באותה מידה. לכן, למרות שההון העצמי עומד על כ-3.9 מיליארד דולר, גבוה משמעותית משווי השוק, הנתון הזה אינו תמיד משקף את הערך הכלכלי במדויק. לעומת זאת, קופת המזומנים היא נתון מבוסס, ולכן היא מהווה עוגן סולידי יותר להערכת השווי. כאשר שווי השוק נמוך בעשרות אחוזים מהמזומן, נוצר עיוות שיכול להיסגר במהירות במקרה של הצפת ערך.

נכון לעכשיו, צים לא פרסמה תגובה רשמית לפניית בעלי המניות, אך ככל שהלחץ האקטיביסטי יימשך, הדירקטוריון עשוי להידרש לגבש עמדה פומבית, בין אם בנוגע לשינוי בהרכב הדירקטוריון ובין אם ביחס לשאלת חלוקת הדיבידנד.

קיראו עוד ב"גלובל"

בשורה התחתונה

צים נמצאת תחת מהלך אקטיביסטי שעשוי להציף ערך לבעלי המניות באמצעות שינוי בדירקטוריון או חלוקת מזומנים, ובמקביל עשוי להקשות על הצעת הרכש שהייתה עשויה להגיע, אם אכן הייתה מתגבשת לכדי מהלך ממשי.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.

וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

שברון קופצת ב-6%, ג׳ובי מזנקת ב-12%; הדאו מטפס ב-1.6%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה טסלה

וול סטריט פתחה את השבוע בעליות חדות, על רקע שילוב של התפתחויות גיאופוליטיות בדרום אמריקה והתחדשות האופטימיות סביב מניות הבינה המלאכותית. מדד דאו ג'ונס מזנק בכ־1.6% וחצה לראשונה את רף 49 אלף הנקודות, בעוד מדדי S&P 500 ונאסד"ק עולים בכ־0.8% כל אחד.

האירוע המרכזי שעמד ברקע המסחר היה הפעולה הצבאית של ארה"ב בוונצואלה בסוף השבוע, שכללה תקיפה ולכידתו של הנשיא ניקולס מדורו. אף שהמהלך עורר מתיחות בזירה הבינלאומית, בשווקים נטו להפחית מחשיבות ההשלכות הכלכליות ארוכות הטווח, וההתמקדות עברה להשפעה האפשרית על שוק האנרגיה. מניות חברות האנרגיה האמריקאיות הגיבו בעליות חדות, על רקע הערכות כי שיקום תשתיות הנפט של ונצואלה עשוי להיטיב עם חברות אמריקאיות. מניית שברון עלתה בכ־5%, ומניית הליברטון זינקה ביותר מ־9%. מחירי הנפט עצמם טיפסו ביותר מ־1%, אף שוונצואלה מייצרת כיום פחות מאחוז מהתפוקה העולמית, מה שמגביל את השפעתה הישירה על השוק.

במקביל, נרשמה תנועה זהירה בשווקים הפיננסיים: מחיר הזהב עלה, הדולר התחזק, והתשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים ירדה לכ־4.15%, כאשר שוק האג"ח רשם את העליות הראשונות שלו מזה כשבוע. המגמה משקפת שילוב של חיפוש אחר נכסי מקלט לצד חזרה מסוימת לתיאבון סיכון.

בצד הטכנולוגי, מניות הקשורות לבינה מלאכותית בלטו לחיוב. מניית TSMC זינקה לאחר שגולדמן זאקס העלה את מחיר היעד שלה, ופוקסקון דיווחה על הכנסות שיא ברבעון הרביעי, הודות לביקוש לשרתים ומוצרי AI. ההתפתחויות הללו מציבות את השווקים בעמדת פתיחה חיובית לקראת תערוכת CES בלאס וגאס ולנאום הצפוי של מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, בהמשך היום, וכן לקראת פרסום נתוני המאקרו המרכזיים של השבוע ובראשם דו"ח התעסוקה ביום שישי.


קוואלקום QUALCOMM INC 1.71%  מציגה שבבים חדשים למחשבי PC ולרובוטיקה ב־CES 2026 - החברה חשפה מעבד חדש למחשבי Windows ויוזמה בתחום הרובוטיקה, כחלק מהמאמץ לצמצם את התלות בשוק הסמארטפונים ולאתגר את אינטל ו־AMD בשווקים חדשים.