אלי גליקמן
צילום: צים

בעלי המניות מול ההנהלה: המאבק בצים

קבוצת מוסדיים המחזיקה מעל 8% מצים פועלת לשינוי בהרכב הדירקטוריון ולבחינת חלוקת דיבידנד משמעותית, על רקע פער גדול בין קופת המזומנים לשווי השוק, ובזמן שבשוק ממשיכות לרחף הערכות על ניסיון הצעת רכש אפשרית
תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

חברת צים ZIM Integrated Shipping Services 1.72%   נכנסת למוקד ברקע מהלך אקטיביסטי מצד בעלי המניות. קבוצת משקיעים מוסדיים ופרטיים בישראל, המחזיקה יחד יותר מ-8% מהון המניות של החברה, פנתה לדירקטוריון צים בדרישה להעלות לבחירה שלושה דירקטורים חדשים באסיפה שתיערך בחודש הבא. במקביל, הקבוצה דוחפת לבחון חלוקת דיבידנד גדולה בהיקף של 2-2.5 מיליארד דולר, צעד שנועד לצמצם את הפער החריג בין קופת המזומנים של החברה לבין שווי השוק שלה.

איך הגענו למצב הזה?

לצים יתרת מזומנים והשקעות נזילות של כמעט 2.9 מיליארד דולר, לעומת שווי שוק של כ-1.9 מיליארד דולר בלבד. המשמעות היא שהחברה נסחרת בדיסקאונט של כש-33% ביחס למזומן שבקופתה, שלא לדבר על נכסיה התפעוליים, צי האוניות, חוזי החכירה והפעילות העסקית. המשקיעים טוענים כי מדובר בעיוות שאינו משקף את ערכה האמיתי של צים, וכי הדירקטוריון אינו פועל בנחישות מספקת למען הצפת ערך.

מאחורי הדרישות עומד גם החשש מפני מהלך אסטרטגי שמוביל, לכאורה, מנכ״ל החברה אלי גליקמן. כבר מספר חודשים מתגלגלות בשוק הערכות שלפיהן גליקמן מגבש יחד עם איש העסקים רמי אונגר הצעת רכש להפיכת צים לחברה פרטית. על פי הפרסומים, ההצעה עשויה לנוע סביב 2.3-2.4 מיליארד דולר, פרמיה על מחיר השוק הנוכחי, אך עדיין נמוכה מסך המזומן בקופת החברה. צים לא הכחישה את הפרסומים, מה שמחזק את חששות המשקיעים לניגוד אינטרסים: הנהלה שמנסה לרכוש את החברה עשויה ליהנות ממחיר מניה נמוך, בזמן שעליה מוטלת החובה להגן על הערך של כלל בעלי המניות.

קבוצת המוסדיים מנמקת את בקשתה להחלפת שלושה חברי דירקטוריון בכך שחלקם מונו על ידי בעל השליטה הקודם, קנון של עידן עופר, שמכר את אחזקותיו בחברה. לטענתם, נדרש רענון בהרכב הדירקטוריון שיבטיח פעולה עצמאית ושקופה יותר, ובפרט מול הנהלה המוזכרת בהקשר של ניסיון השתלטות.

בקרב גורמים המעורים במהלך האקטיביסטי קיימת הערכה כי ההתארגנות הנוכחית מבטאת ניסיון מסודר של בעלי מניות מיעוט להתמודד עם עיוות תמחורי שנמשך בצים תקופה ארוכה. הקבוצה רואה בקופת המזומנים של החברה, יותר מ-2.8 מיליארד דולר, גבוה משמעותית משווי השוק, אינדיקציה לכך שהשוק מתמחר את החברה באופן שאינו משקף את שווי פעילותה, נכסיה וציי האוניות שבהם השקיעה בשנים האחרונות. ייתכן כי הפער הזה נובע בין היתר מהיעדר גרעין שליטה ומהשמועות על התארגנות לרכישת החברה, שלא קיבלו עד כה הבהרה מצד הדירקטוריון או ההנהלה. בתוך כך, הקבוצה סבורה כי על הדירקטוריון לפעול בנחישות לשמירת האינטרס של כלל בעלי המניות, וכי ככל שתתקבל החלטה שאינה משרתת את מטרת הצפת הערך, בעלי המניות יוכלו לפעול כדי לשנות זאת במסגרת הזכויות הנתונות להם.

ההון העצמי מייצג?

אחת הסיבות המרכזיות לפער בין שווי השוק לבין הערך הכלכלי היא העובדה שההון העצמי של צים אינו בהכרח מייצג את שווי החברה. בשנים האחרונות צים ביצעה מחיקות חשבונאיות שונות בתקופות תנודתיות בשוק ההובלה הימי, מה שהפחית את ההון העצמי גם כאשר הערך הכלכלי של הנכסים או הפעילות לא נפגע באותה מידה. לכן, למרות שההון העצמי עומד על כ-3.9 מיליארד דולר, גבוה משמעותית משווי השוק, הנתון הזה אינו תמיד משקף את הערך הכלכלי במדויק. לעומת זאת, קופת המזומנים היא נתון מבוסס, ולכן היא מהווה עוגן סולידי יותר להערכת השווי. כאשר שווי השוק נמוך בעשרות אחוזים מהמזומן, נוצר עיוות שיכול להיסגר במהירות במקרה של הצפת ערך.

נכון לעכשיו, צים לא פרסמה תגובה רשמית לפניית בעלי המניות, אך ככל שהלחץ האקטיביסטי יימשך, הדירקטוריון עשוי להידרש לגבש עמדה פומבית, בין אם בנוגע לשינוי בהרכב הדירקטוריון ובין אם ביחס לשאלת חלוקת הדיבידנד.

קיראו עוד ב"גלובל"

בשורה התחתונה

צים נמצאת תחת מהלך אקטיביסטי שעשוי להציף ערך לבעלי המניות באמצעות שינוי בדירקטוריון או חלוקת מזומנים, ובמקביל עשוי להקשות על הצעת הרכש שהייתה עשויה להגיע, אם אכן הייתה מתגבשת לכדי מהלך ממשי.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה