לארי אליסון
צילום: Photo courtesy of Hartmann Studios

אורקל חזרה למחיר טרם הזינוק: האם זו הזדמנות?

החברה שחתמה על עסקת ענק עם OpenAI ונחשבת לאחת המובילות של מרוץ הבינה המלאכותית מגלה שהמשקיעים פחות סלחניים: אחרי התחזיות האופטימיות וההשקעות במיליארדים, המניה חזרה לנקודת ההתחלה

אדיר בן עמי | (4)

מניית אורקל Oracle Corp 0.25%  מאבדת היום עוד כ־3% ונסחרת סביב 234 דולר, רמה שמחזירה אותה למחיר שלפני השיא אליו הגיעה בעקבות הזינוק הגדול לפני מספר חודשים, לאחר שהחברה חשפה תחזית שאפתנית לשנים הקרובות, חתמה על עסקה של מאות מיליארדים עם OpenAI והבטיחה להיות כוח מוביל בעידן הבינה המלאכותית. משהו לא מסתדר. הדוחות היו טובים, התחזיות היו חזקות, ובכל זאת המניה איבדה את המומנטום והחזירה את כל העליות.


בספטמבר דיווחה אורקל על רווח של 1.47 דולר למניה על הכנסות של 14.9 מיליארד דולר, צמיחה של 12% בשנה. לא דרמה, אבל אז הגיעה ההפתעה: החברה חשפה צבר חוזים של 455 מיליארד דולר, פי שלושה מהנתון ברבעון הקודם. זה מספר שהדהים את וול סטריט. המניה טסה 36% ביום אחד, וסיימה בשיא של 328 דולר, על רקע ההתרגשות מהעסקה הענקית עם OpenAI - עסקה של 300 מיליארד דולר להשכרת כוח מחשוב בענן לחמש שנים. אבל מהר מאוד התברר שהעסקה הזאת היא גם החוזקה וגם החולשה של הסיפור.


חוזקה כי מדובר בכמות עבודה חסרת תקדים שיכולה להציב את אורקל בשורה אחת עם אמזון ומיקרוסופט בתחום הענן. החולשה: כמעט שני שלישים מהחוזים האלה תלויים בלקוח אחד בלבד, OpenAI, חברה שעדיין מחפשת מימון כדי לעמוד בקצב ההתחייבויות שלה.


במקביל, נחשף שהרווחיות בעסק החדש הזה נמוכה משמעותית מהצפוי. לפי הדיווחים, שיעור הרווח הגולמי בעסקי השכרת השרתים ל־AI עומד על כ־14% בלבד. ההנהלה ניסתה להרגיע, וטענה במצגת למשקיעים שהרווחיות המלאה לאורך חיי החוזים תגיע ל־35%. זה הרגיע ליום אחד, ואז שוב התחיל המימוש. מאז השיא בספטמבר איבדה המניה כמעט שליש מערכה, מתחת למחיר שבו הייתה ערב הזינוק.


ממכונת מזומנים לחברה עתירת הון עם גירעון תזרימי

כדי לספק את החוזים עם OpenAI ויתר השותפות, אורקל נמצאת במהלך בנייה של דאטה סנטרים בהיקף היסטורי. ההשקעות האלה שוחקות את תזרים המזומנים: אחרי שנים שבהן החברה נחשבה ל"מכונת מזומנים" עם רווחיות גבוהה ופעילות רזה, היא הפכה בשנים האחרונות לחברה עתירת הון, עם גירעון תזרימי ברבעונים האחרונים.

בעצם, אורקל כבר לא מממנת את צמיחתה מרווחים קיימים, אלא ממנפת את מאזנה כדי לממן את המרוץ לבינה המלאכותית. המשקיעים מבינים שהחברה עברה מעידן של יעילות פיננסית לעידן של השקעה אגרסיבית, והם בוחנים מקרוב אם ההימור הזה יניב תשואה אמיתית.


ולמרות הכול – החברה ממשיכה להבטיח. אורקל העלתה את התחזית שלה להכנסות מ־144 מיליארד דולר ב־2030 ל־166 מיליארד, ומדברת על קצב צמיחה שנתי של 75% בתחום הענן. גם התחזית להכנסות הכוללות עלתה משמעותית, עם יעד של 225 מיליארד דולר לשנת 2030. אבל זו בדיוק הבעיה: המספרים האלה עצומים. כשחברה שעד לפני שלוש שנים השקיעה 1.6 מיליארד דולר בשנה בדאטה סנטרים מתכננת להוציא 35 מיליארד דולר בשנה עד 2026, הסיכון עולה בהתאם.

קיראו עוד ב"גלובל"


ההנהלה החדשה

בחודשים האחרונים חלו גם שינויים משמעותיים בצמרת הניהול של אורקל. אחרי יותר מעשור כמנכ"לית יחידה, ספרא כץ פרשה מתפקידה, ובמקומה מונו שני מנכ"לים: קליי מגוירק ומייק סיציליה. השניים חולקים ביניהם את ניהול החברה: מגוירק אחראי על תחום תשתיות הענן, וסיציליה מנהל את תחומי התוכנה והלקוחות העסקיים. הצעד סימן מעבר למבנה ניהולי כפול, אבל בפועל הוא רק חיזק את התחושה שהמייסד והיו"ר לארי אליסון, בן ה-81, עדיין מנהל את החברה הלכה למעשה.


לפי הדיווחים, כ־64 אלף עובדים, כ־40% מכוח האדם של אורקל, כפופים כיום ישירות לאליסון, שגם ממשיך לשמש כסמנכ״ל הטכנולוגיה הראשי (CTO) של החברה. הוא לקח תחת אחריותו יחידות שלמות שנוהלו בעבר על ידי כץ, בהן הפיננסים, המשפטים, משאבי האנוש ו־NetSuite, חטיבת התוכנות הפיננסיות שרכשה אורקל ב־2016. נוסף לכך, אליסון ממשיך לפקח על תחום הפיתוח של בסיסי הנתונים והתוכנות העסקיות, ליבת הפעילות המסורתית של החברה.


המהלך הגיע כאמור ברקע השקעות ענק של אורקל בבניית מרכזי נתונים, מהלך שעלול להכביד על תזרים המזומנים של החברה. אליסון מוביל באופן אישי את הפרויקט שמוערך במאות מיליארדי דולרים, מתוך רצון לבסס את מעמדה של אורקל כמתחרה משמעותית באמזון ובמיקרוסופט בשירותי ענן ייעודיים לבינה מלאכותית. מגוירק, שמנהל כ־20 אלף עובדים, אחראי לפיתוח תשתיות הענן ולבניית הדאטה סנטרים החדשים, כולל פרויקט הדגל “Stargate” בטקסס. לצדו, סיציליה מנהל כ־84 אלף עובדים ואחראי למכירות, תמיכת הלקוחות ותחום הבריאות, שנוסף לאורקל לאחר רכישת Cerner.


המבנה החדש באורקל יוצר רושם של ארגון כפול: מצד אחד שני מנכ"לים טכניים שמובילים את פעילות הענן, ומצד שני מייסד ששולט כמעט בכל תחום אסטרטגי. מצד אחד ניסיון לרענן הנהלה ולהאיץ את הצמיחה, ומצד שני עדות לכך שהכוח האמיתי נשאר בידי אליסון. וזה אולי מסביר מדוע גם לאחר כל השינויים, המשקיעים ממשיכים לראות בו את האיש שמנווט את אורקל - לטוב ולרע.


בסופו של דבר, אורקל היא חברה חזקה שמבינה היטב את כללי המשחק החדשים. היא פועלת באגרסיביות כדי להתאים את עצמה למציאות הטכנולוגית המשתנה ולתפוס נתח שוק משמעותי ומהר. מצד אחד, זה מהלך מתבקש: לארי אליסון יודע שהוא לא יכול להרשות לעצמו להישאר מאחור במרוץ של הבינה המלאכותית, והוא פועל בהתאם. מצד שני, רמת הסיכון עולה בהתאם להיקף ההשקעות - אבל זה חלק בלתי נפרד מהמשחק.


המהפכה של הבינה המלאכותית כאן כדי להישאר, והיא משנה את פני העולם העסקי בקצב מסחרר. במובן הזה, המימושים האחרונים במניה נראים הגיוניים, ואפילו בריאים. רבים מהמשקיעים והאנליסטים הטכניים רואים בירידות הנוכחיות לא דבר מדאיג, אלא הזדמנות בחברה שעשויה, אם תוכניותיה יתממשו, להצטרף בשנים הקרובות למועדון הטריליון דולר. נכון לעכשיו, אורקל נסחרת לפי מכפיל רווח עתידי של 33.1 ולשווי שוק של כ־669 מיליארד דולר, לאחר עלייה של 40% מתחילת השנה ו־24% ב־12 החודשים האחרונים.



תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אין חדש 12/11/2025 20:05
    הגב לתגובה זו
    רכישה רק ב 140 דולר בהנחה שהמינוף לא מביא לקריסת החברה.מתחת ל 108 דולר הדרך ל 55 דולר תהיה מהירה
  • 3.
    משקיע7 12/11/2025 07:42
    הגב לתגובה זו
    עלתה בכ 300 אחוז בחמש שנים.לא זול. בועה ימים יגידו.
  • 2.
    כל האופטימיות נעלמה כבר מהשוק לא רק הם (ל"ת)
    אנונימי 11/11/2025 22:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דר דום 11/11/2025 21:33
    הגב לתגובה זו
    קרוב הרגע שבו יתגלה שהמלך הוא עירום והמירוץ לדאטה סנטרס והעסקאות הסיבוביות ישאירו את חברות הענק ללא כיסוי להתחייבויותיהן. אותה בועה בשינוי אדרת. לא למדנו כלום על עצמנו
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


בריז'ט בארדו, צילום: רשתותבריז'ט בארדו, צילום: רשתות

בריז'יט בארדו הלכה לעולמה: מה ההון שצברה כוכבת העל?

אייקון התרבות הצרפתי, בריז'ט בארדו הלכה לעולמה היום בצרפת, והשאירה אחריה חותם תרבותי נצחי והון כלכלי לא מבוטל עבור שחקנית שהתפרנסה מאמנות בלבד

הדס ברטל |
נושאים בכתבה סרטים צרפת


בריז’יט בארדו, אחת הדמויות האייקוניות בתולדות הקולנוע העולמי, הלכה לעולמה היום בגיל 91, כך נמסר בהודעה מטעם הקרן להגנת בעלי חיים שהקימה לפני ארבעה עשורים. במהלך חייה, מהופעה בסרטים אייקוניים ועד לפעילות ציבורית משמעותית, בארדו ביססה מוניטין ככוכבת קולנוע בינלאומית, סמל מין של שנות ה-50 וה-60, אך גם כאחת הפועלות הבולטות בעולם לזכויות בעלי חיים.

 

סמל תרבותי של דור

בריז’יט מאריה־פרנסואז בארדו נולדה בפריז ב-1934 למשפחה מבוססת והחלה את דרכה כדוגמנית כבר בגילאי ההתבגרות כאשר הופיעה על שער המגזין ELLE . הופעת הפריצה היה בסרט "ואלוהים ברא את האישה" שביים אז בעלה הראשון, רוז’'ה ואדים, תפקיד שהפך אותה לסמל מין בינלאומי ולשחקנית המרוויחה ביותר בצרפת לאותה תקופה. מעבר לתדמית, בארדו גילמה דמויות מורכבות במספר רב של סרטים בולטים כגון 'האמת', 'הגוף והלב', 'ויוה מריה' ועוד. בארדו גם היתה לדמות השראה עבור אמנים ויוצרים חשובים, לא רק בסרטים אלא גם בתרבות הפופולרית כולה, כמו האמן האמריקני אנדי וורהול שיצר דיוקן אייקוני בדמותה והזמר יוצר הצרפתי-יהודי סרז' גינזבורג, עימו הייתה במערכת יחסית וגם הקליטה שירים.

עם פרישתה מהקולנוע בשנת 1973, בגיל 39 בלבד, היא נקטה צעד לא אופייני לכוכבים: היא ויתרה, לפחות באופן רשמי על המשך השתתפותה בהפקות מסחריות על מנת להתמקד במאבק למען זכויות בעלי חיים.

לאחר פרישתה מהקולנוע, בארדו הקדישה את עצמה כמעט לגמרי לפעילות למען זכויות בעלי חיים. הקרן שייסדה הביאה לפתרונות מעשיים להצלת מינים בסכנת הכחדה, הקמת מקלטים וחינוך ציבורי, והפכה לגוף מוכר גם מחוץ לצרפת. פעילות זו ושמרה על מעמדה הציבורי גם בשנותיה האחרונות.

בשנים האחרונות חלה החמרה במצבה הבריאותי, כולל מספר אשפוזים, אך עד היום האחרון חיה בארדו שמרה על מעמדה האייקוני כשחקנית צרפתיה וגם כפעילה חברתית למען בעלי חיים