16 בנובמבר 1914 - 12 הבנקים האזוריים של הפדרל ריזרב מתחילים לעבוד

ב-16 בנובמבר 1914 החלה לפעול בפועל מערכת הפדרל ריזרב האמריקאית, עם השקת 12 הבנקים האזוריים שהוקמו בהתאם לחוק הפדרל ריזרב שהועבר בקונגרס שנה קודם לכן. מדובר היה במהלך רחב היקף שנועד להתמודד עם בעיות מבניות עמוקות במערכת הבנקאית של אותן שנים, בעיקר חוסר יציבות תכוף, קריסות חוזרות של מוסדות פיננסיים ואי-סדירות באספקת האשראי. 

הבנקים האזוריים נפרשו על פני מוקדים גיאוגרפיים שונים, בהם ניו יורק, בוסטון, שיקגו, דאלאס וסן פרנסיסקו, וכל אחד מהם הוגדר כאחראי על אזור כלכלי שונה ברחבי המדינה. בראש המערכת החדשה עמד צ'ארלס המלין, שמונה באוגוסט 1914 לתפקיד הנגיד הראשון של מועצת המושלים של הפדרל ריזרב, וכיהן בו עד אוגוסט 1916. הבנקים האזוריים קיבלו סמכות להנפיק כסף, לנהל רזרבות בנקאיות ולהעניק אשראי לבנקים המקומיים. הקמת המערכת סימנה תחילתו של עידן חדש בניהול המדיניות המוניטרית של ארה"ב, עם יצירת מנגנון מרכזי לבקרה על היצע הכסף, אשראי ונזילות.

16 בנובמבר 1973 - הנשיא ניקסון חותם על חוק להקמת צינור נפט אסטרטגי

ב-16 בנובמבר 1973, בעיצומו של משבר האנרגיה העולמי, חתם נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון על חוק המאשר את הקמתו של צינור הנפט הטרנס-אלסקי. מדובר בצינור באורך של כ-1,300 קילומטרים, המחבר בין אזור הפקת הנפט בפרודהו ביי שבצפון אלסקה לנמל ולדיז בדרום המדינה. הפרויקט נחשב לאחד הגדולים בתולדות התשתיות האזרחיות בארה"ב, ועלות הקמתו הוערכה ביותר מ-8 מיליארד דולר (במונחי אותה תקופה). 

החוק שנחתם העניק אישור מיידי להתחלת הבנייה, תוך ביטול חסמים רגולטוריים ותביעות סביבתיות שעיכבו את המהלך. מטרת הצינור הייתה לאפשר זרימת נפט סדירה ונרחבת מתוך אלסקה, שהיתה מדינה בעלת עתודות משמעותיות אך מנותקת גיאוגרפית מתשתיות האנרגיה של יתר ארה"ב. מאז הפעלת הצינור עברו בו למעלה מ-17 מיליארד חביות נפט. הקמת הצינור שינתה את מאזן האספקה הפנימי של ארה"ב, ואפשרה לה להפחית את התלות בייבוא נפט מהמדינות המפיקות במזרח התיכון, בעיצומו של משבר אספקה חמור.

• אפקט באפט: אלפאבית קופצת ב-3%
• המכתב של וורן באפט: מזל, נדיבות והאם ברקשייר תחזור לעלות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

16 בנובמבר 1995 - מניית ברקשייר האתאווי חוצה את רף 10,000 הדולר

ב-16 בנובמבר 1995 רשמה מניית Class A של חברת ברקשייר האתאווי שיא חדש, כשחצתה לראשונה את רף 10,000 הדולר למניה. מדובר באירוע סמלי שהמחיש את עוצמת הצמיחה והערך שנצברו בחברה שבשליטת וורן באפט. ברקשייר נוסדה בעקבות מיזוג שתי חברות טקסטיל ותיקות - Hathaway Manufacturing ו-Berkshire Fine Spinning - בשנות ה-50 של המאה הקודמת, אך הפכה למה שהיא כיום רק לאחר שבאפט רכש את השליטה בה ב-1965, והחל להסב אותה לחברת אחזקות המשקיעה בתחומים מגוונים. בין החברות שבשליטת ברקשייר או בבעלותה נמצאות חברת הביטוח Geico , חברת הרכבות BNSF , Dairy Queen ועוד עשרות השקעות משמעותיות. 

מניית Class A הונפקה לראשונה לציבור ב-17 במרץ 1980 במחיר של כ-290 דולר למניה. נכון לנובמבר 2025, המחיר עומד סביב 748,000 דולר, עלייה של יותר מ-257,000% לאורך כ-45 שנה. השקעה של 1,000 דולר בתחילת שנות ה-80 הייתה שווה כיום מעל 2.6 מיליון דולר. ברקשייר נחשבת לאחת החברות הגדולות והמשפיעות בארה"ב, והיא מדורגת דרך קבע בין עשר החברות הגדולות לפי שווי שוק.

16 בנובמבר 2001 - ברלינגטון מגישה בקשה לפשיטת רגל - סופה של ענקית טקסטיל אמריקאית

ב-16 בנובמבר 2001 הגישה Burlington Industries Inc, אחת מיצרניות הטקסטיל הוותיקות והגדולות בארה"ב, בקשה להגנה מפני נושים במסגרת הליך פשיטת רגל לפי סעיף 11. החברה, שהוקמה בראשית המאה ה-20 ונסחרה כחברה ציבורית בבורסה האמריקאית, נחשבה בשיאה לאימפריה תעשייתית. במהלך שנות ה-60 וה-70 העסיקה החברה מעל 60,000 עובדים והפעילה כ-150 מתקני ייצור, עם מכירות שנתיות של למעלה מ-1.2 מיליארד דולר. אלא שבעשורים שלאחר מכן היא התמודדה עם תחרות הולכת וגוברת מצד יצרנים זולים יותר מאסיה, אובדן חוזים, ירידה ברווחיות ומעבר איטי למודלים טכנולוגיים חדשים. 

בשנה שקדמה לפשיטת הרגל, ספטמבר 2000 עד ספטמבר 2001, הסתכמו מכירות החברה ב-1.4 מיליארד דולר, אך היא רשמה הפסד נקי של 91 מיליון דולר. שנה קודם לכן ההפסד עמד על 526 מיליון דולר. עם כניסתה להליך פשיטת הרגל, היו לחברה נכסים בסך 1.98 מיליארד דולר וחובות בהיקף של כ-1.1 מיליארד. ב-2003 נרכשה Burlington על ידי WL Ross & Co תמורת כ-614 מיליון דולר. העסקה כללה את מכירת החלקים הפעילים שנותרו, כאשר שאר הפעילות חוסלה. החברה נעלמה כמעט לחלוטין מהמפה התעשייתית האמריקאית, לאחר עשורים של הובלה.