חברת הקונגרס הרפוליקאנית אנה פאולינה לונה מקדמת איסור גורף על מסחר במניות לנבחרי ציבור ובני משפחותיהם בהמשך לסיפור המדהים של ננסי פלוסי שהודיעה לאחרונה על פרישה מהקונגרס לאחר שהיתה יו"ר בית הנבחרים. 

בראיון שנערך ברשת פוקס ניוז, הציגה פאולינה לונה, את השקפתה - "חברי קונגרס שנכנסים לפוליטיקה כדי לסחור במניות - לא צריכים להיות בוושינגטון, אלא בוול סטריט". לדבריה, נבחרי ציבור אינם יכולים לשמש גם מחוקקים וגם משקיעים עם גישה למידע פנים - זוהי תשתית לניגוד עניינים מערכתי.

לונה מקדמת הצעת חוק לאיסור מוחלט על מסחר במניות מצד חברי קונגרס, בני זוגם וילדיהם. על פי ההצעה, תותר רק החזקה בתעודות סל/ קרנות סל או בקרנות מדדים רחבות, תוך חובת דיווח שוטפת, וללא גישה לעסקאות במניות. החוק נועד למנוע תופעות של שימוש במידע רגולטורי או מדיניות ממשלתית לצורך רווחים פרטיים.

ננסי פלוסי - רווח של 10,000% תוך השירות הציבורי

ננסי פלוסי. פלוסי, שכיהנה בקונגרס מאז סוף שנות ה-80', החלה את דרכה הציבורית עם שווי  מוערך של פחות מ-3 מיליון דולר. כיום, לפי הערכות עדכניות, הונה המשפחתי יחד עם בן זוגה, פול פלוסי, חוצה את רף ה־300 מיליון דולר.

בחישוב תשואה מצטברת, מדובר בזינוק של פי 100-150 לאורך כ־35 שנה, אם כי רוב ההון נצבר בעשור האחרון. מדובר על תשואה של  בין 10,000% ל-15,000%. במונחים שנתיים, מדובר בתשואה ממוצעת של כ־17-18%% לשנה. תשואה כזו חורגת בהרבה מהממוצע של שוק ההון.  למעשה בשנים האלו מדובר בתשואה טובה יותר מאשר של וורן באפט שהתשואה המשוקללת של 65 שנות השקעה מתקרבת ל-20%, אבל בעשורים האחרונים היא ירדה לכ-10%-12%. בין ההשקעות המוצלחות שלה בשנים האחרונות - אנבידיה, אפל וטסלה.  

הפעילות בתיק ההשקעות שלה תוך כדי יצירת רווחים מרשימים כאלו ותפקידה הציבורי שבו היא חשופה למידע על חברות ולרגולציה שמשפיעה על חברות, יוצרים ניגוד עניינים מובנה. דמיינו שחברי קונגרס יקנו מניות של טסלה כי הם יודעים שעומדים לתת סובסידיה לרכישת רכבים חשמליים? או שמאשרים מענק ענק לאפל כי היא בונה מפעל בארה"ב? זה אומנם לא מידע מהחברה, אבל זה מידע בעל ערך רב למשקיעים. חברי הקונגרס יודעים על זה לפני הציבור. 

הפעילות של פולסי התרחשה בחלק מהמקרים בסמיכות להחלטות רגולטוריות או הצבעות קריטיות בקונגרס. כך לדוגמה, ביולי 2022 נחשפה רכישת אופציות של אנבידיה ימים ספורים לפני הצבעה בחוק שהעניק הטבות לתעשיית השבבים. שימו לב אופציות על אנבידיה. מדובר במוצר מתוחכם שהשקעה בו דורשת הבנה עמוקה, כשהיא גם מבטאת אמון גדול בהשקעה - הסיכון והסיכוי מאוד גדולים. אופציה עולה פי כמה מאשר המניה בהודעה חיובית. 

בעיני מבקריה, גם אם פלוסי ובעלה לא עברו על החוק, הרי שהקשר שבין נבחר ציבור לבין פעילות פיננסית פרטית כה רווחית, יוצר בעיה מוסרית עמוקה וקיום של ניגוד אינטרסים מובנה בין נבחרי ציבור לציבור. 

וזה לא עוצר בתיק של משפחת פולסי. נבחרי ציבור רבים מדווחים על תשואות חריגות, לעיתים מבלי שיש להם רקע השקעות מיוחד. זה עומד בסתירה לבסיס של המסחר בבורסה שאמור להיות מסחר שלא מפלה בין משקיעים ומספק לציבור ביטחון שהכל תקין.  ברגע שלמושכים בחוטים יש יתרון על פני הציבור, אז שוק ההון כבר אינו מגרש שוויוני.

שאלות ותשובות על ננסי פולסי והרווחים שייצרה ועל הצעת החוק למנוע מנבחרי ציבור להשקיע בוול סטריט 

מה הייתה הקריירה הציבורית של פלוסי?ננסי פלוסי נבחרה לקונגרס בסוף שנות ה־80' וכיהנה למעלה מ־30 שנה. היא הייתה האישה הראשונה שנבחרה לתפקיד יו"רית בית הנבחרים, ונחשבת לדמות בולטת במפלגה הדמוקרטית.

מה היה תפקידה האחרון?

פלוסי כיהנה עד 2023 כיו"רית בית הנבחרים, תפקיד מרכזי בניהול החקיקה הפדרלית. לאחר מכן פרשה מהנהגה פעילה אך המשיכה לכהן כחברת קונגרס.

באילו השקעות בלטו הרווחים של משפחת פלוסי?

בין הבולטות: מניות של אנבידיה, אפל, דיסני וטסלה, לעיתים קרובות בסמוך להצבעות חקיקה שהשפיעו ישירות על תחומי הפעילות של אותן חברות.

האם פעלה באופן בלתי חוקי?

אין הוכחות לעבירה פלילית, אך הביקורת מופנית לכך שנבחרי ציבור יכולים לפעול על בסיס מידע פנימי או רגולטורי מבלי שהדבר ייחשב לעבירה – מצב שיוצר שחיקה באמון הציבור.

מה כוללת הצעת החוק של אנה פאולינה לונה?

ההצעה קוראת לאסור כליל על חברי קונגרס, בני זוגם וילדיהם לרכוש מניות של חברות בודדות במהלך כהונתם. תותר השקעה רק בקרנות מדדים רחבות ותעודות סל, תוך חובת דיווח שוטפת.

מה עומד מאחורי היוזמה הזו?
לטענת לונה, נבחרי ציבור מנצלים מידע מוקדם כדי לרשום רווחים משמעותיים בשוק ההון. לדבריה, "אם אתה רוצה לסחור במניות, אל תעשה את זה מהקונגרס".

למה מקרה ננסי פלוסי זוכה לביקורת ציבורית נרחבת?
כי לאורך כהונתה, הונה האישי של פלוסי ובעלה זינק מ־3 מיליון דולר לכ־300 מיליון דולר – תשואה מצטברת של כ־10,000% תוך 35 שנה. חלק מההשקעות תוזמנו סמוך להצבעות על רגולציה או תמיכות ממשלתיות.