
נטפליקס תקפיץ את פרטנר - ואיך זה קשור למע"מ?
רשות המסים קיבלה את עמדת פרטנר בנוגע לדמי המנוי לנטפליקס, והחברה צפויה לרשום רווח חד-פעמי של כ-38 מיליון שקל ברבעון השלישי; בצורה חריגה, מועד פרסום הדוחות יידחה כדי לשקף את התיקון
פרטנר פרטנר 0.52% מודיעה כי העמדה שלה בנושא חיוב המע"מ על דמי המנוי לנטפליקס התקבלה ברשויות המס. אחרי תקופה ארוכה שבה החברה סחבה על הספרים הפרשה לחבות מע"מ פוטנציאלית, ההבהרה של רשות המיסים היום מאפשרת לה למחוק את ההפרשה ולרשום רווח מהותי אם כי חד-פעמי. חברת התקשורת עדכנה כי מע"מ קיבל את הטענה שלה שלפיה גביית דמי המנוי עבור נטפליקס אינה חלק ממחיר העסקאות שלה. החברה משמשת, לדבריה, רק כ"צינור" בין הלקוח לנטפליקס, ולכן אין לראות בתשלום הזה עסקה החייבת במע"מ. למרות זאת, בשנים האחרונות היא בחרה להכיר בהפרשה ליתר ביטחון, על רקע אי-הוודאות הרגולטורית.
ההבהרה של רשות המסים מסירה את אי-הוודאות וקובעת שעד להנחיה אחרת לא תחול חבות מע"מ על רכיב ההכנסה הזה. בעקבות כך פרטנר תבטל את ההפרשה שנצברה בין 2020 ל-2025, מה שיוביל לרישום רווח לפני מס של כ-38 מיליון שקל בדוחות הרבעון השלישי.
בנוסף, החברה מציינת כי לא תיצור הפרשה חדשה עבור השנים הבאות כל עוד עמדת מע"מ תישאר כפי שנמסרה בהבהרה. עם זאת, היא מדגישה שהמידע מבוסס על המצב הנוכחי, וכי אין ביכולתה להעריך האם העמדה הזו תישאר תקפה גם בעתיד. מעבר לכך, פרטנר דוחה את מועד אישור הדוחות הכספיים לרבעון השלישי כדי לשקף את העדכון החשבונאי ברווח שזה צעד די חריג.
התוצאות של פרטנר ועד כמה הרווח ישפיע
כדי להבין את המשקל של מחיקת ההפרשה, צריך להסתכל קודם על המספרים שפרטנר הציגה ברבעון השני של השנה. החברה סגרה את הרבעון השני עם רווח נקי של 72 מיליון שקל. מול המספר הזה, הרווח החד-פעמי של כ-38-39 מיליון שקל שנובע מהבהרת מע"מ זה תוספת גדולה משמעותית, כמעט 54% מהרווח הנקי שסגרה בו שלושה חודשים קודם. מבחינת השפעה חשבונאית נטו, זה שינוי שיכול להזיז משמעותית את השורה התחתונה ברבעון השלישי - גם אם מדובר ברווח שאינו חוזר ואינו משקף פעילות שוטפת.
- פרטנר: צמיחה מתונה אך עקבית גם ברבעון השלישי
- ברקליס: בזק המניה המועדפת בסקטור; מה מחירי היעד של מניות התקשורת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקע, פרטנר נכנסת לרבעון השלישי אחרי תקופה שבה המדדים המרכזיים השתפרו: ההכנסות משירותים עלו לרמה של 643 מיליון שקל, עלייה של 5% מול השנה שעברה; הרווח התפעולי הגיע ל-103 מיליון שקל; ה-EBITDA המתואם עלה ל-303 מיליון שקל; ותזרים המזומנים החופשי קפץ ל-134 מיליון שקל. הרווח הנקי, כאמור, עמד על 72 מיליון שקל אחרי צמיחה של 26%.
אם גם נשווה את זה לרבעון השלישי של 2024, שבו פרטנר סגרה עם רווח נקי של 85 מיליון שקל, כאן אמנם הרווח החד-פעמי שיירשם כעת קטן יותר בהשוואה לרווח ההוא, אבל עדיין מדובר בסכום לא מבוטל שיכול לגרום לדוחות הקרובים לבלוט.
- 2.אנונימי 13/11/2025 17:41הגב לתגובה זוזה לא הוגן שהם לא צריכים לשלם
- דמו 14/11/2025 08:11הגב לתגובה זונטפליקס לא גובה מעמ בישראל
- 1.אנונימי 13/11/2025 14:54הגב לתגובה זו.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח
אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.
אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור, המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב.
המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.
